יהודה בר אלעאי

עמוד:33

יהודה בר אלעאי תנא בן המאה ה - 2 . היה תלמידם של רבי עקיבא ורבי טרפון . מספר ההלכות שנמסרו בשמו מגיע למאות . המפרסם בתלמידיו הוא רבי יהודה הנשיא . רבי יהודה נולד באושא שבגליל . כל ימיו היה עני והתפרנס בדחק מיגיע כפיו . בעבודה ובמלאכה ראה ערך חשוב והמפרסמת באמרותיו היא : " גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה". הוא היה צנוע וענו , מקפיד במצוות ונוח לבריות . בהיותו בקי בתורה ובהלכה ובעל כשרון דבור רב , כנה " ראש המדברים". אף הרומאים כבדו אותו , הואיל ושבח את מפעלי הפתוח שלהם - סלילת דרכים , הקמת שוקים ובנית גשרים . הוא אף פעל להפגת השנאה בין היהודים לרומאים . הלכה יהודה הנשיא עקיבא , רבי טרפון , רבי תנאים תקופת המשנה והתלמוד יהודה החסיד , רבי מגדולי המוסר ותורת הנסתר ביהדות אשכנז . דמות מרכזית בתנועת החסידות באשכנז . חי בסוף המאה ה - 12 ובתחלת המאה ה - 13 . רבי יהודה החסיד נולד בעיר שפירא ( ספירה ) בגרמניה , לאב שהיה רב מפרסם וראש ישיבה . חייו של רבי יהודה עטורים אגדות . אחת מהן מספרת שלא למד תורה עד גיל שמונה - עשרה , ולפתע נחה עליו רוח הקדש והחל מחולל נסים . לפי אגדה אחרת , הופיע אליו אליהו הנביא ובהשראתו החיה רבי יהודה החסיד מתים ומנע בארח פלא את התנצרותו של יהודי . מספר עליו שהיה ידידו של הבישוף מרגנסבורג וכן חזאי של הדכס המקומי . מה שידוע עליו בודאות הוא , שסמוך לשנת 1195 העתיק את מעונו משפיר לרגנסבורג ויסד בה ישיבה , שמתוכה יצאו גדולים בתורה . לכן כנה גם רבי יהודה מרגנסבורג . רבי יהודה החסיד נחשב לאביה של תורת הסוד ביהדות גרמניה . הוא התפרסם בעקר בזכות " ספר חסידים", החבור היהודי החשוב בעניני מוסר בימי הבינים , שהיה לספר יסוד בחנוך לחיי טהר . הספר מטיף ליראת שמים ולעבודת האלוהים מתוך כונה , ומכיל אמרות מוסר משלבות באגדות - עם ובספורים בעלי מגמה מוסרית . אשכנז חסידות עליות לארץ קבלה קהלות שו"ם שבתי צבי חרבת רבי יהודה החסיד רבי יהודה החסיד אחר חי במאה ה - 17 בשדליץ שבפולין . בשנת 1700 עלה דרשן ומקבל זה , בראש כמה מאות מתלמידיו , לארץ - ישראל כדי לקבל את פני המשיח . שבוע ימים בלבד לאחר שהגיע למחוז כסופיו , נפטר רבי יהודה החסיד . על - שמו נקרא בית - הכנסת " חרבת רבי יהודה החסיד", שנבנה רק באמצע המאה ה - 19 ברבע היהודי בירושלים העתיקה , הידוע גם בשמו המקצר " החרבה". בית - כנסת זה נהרס במלחמת העצמאות וכיום משחזרת אחת מקשתותיו . יהודה הלוי משורר עברי , הוגה - דעות ורופא בספרד , בסוף המאה ה - וו והמחצית הראשונה של המאה ה - 12 . יהודה הלוי אמץ את הפיוט הערבי ושלב את צורותיו ומשקליו בשירה העברית . שירי החל שלו מצטינים בחוש ליפי ובאהבת החיים . שירתו הדתית ספוגה באהבה ובאמונה עזה באלוהים ובהרהורים על הנגוד המשוע בין יעודו הנשגב של עם ישראל לבין גורלו הקשה . רבי יהודה הלוי ( ריה"ל ) נולד בטודלה שבצפון ספרד בשנת 1075 בערך , במשפחה עשירה ומשכילה . בשנות ילדותו נהנו היהודים בספרד - שהיתה נתונה אז לשלטון מסלמי - משלוה יחסית . הוא קבל חנוך מקיף , עברי וערבי והתעמק בפילוסופיה היונית . בגיל צעיר נדד יהודה הלוי למרכז היהודי הגדול שבדרום ספרד , ובדרכו עבר בקהלות שונות . בעיר קורדובה הוא פגש במשורר משה אבן עזרא , התידד עמו וישב זמן - מה בביתו . בגרנדה כתב יהודה הלוי את שיריו החשובים הראשונים - שירי הודיה , שירי יין ושירי אהבה . לאחר כבוש חלקים מספרד בידי המסלמים ( בתחלת המאה ה - וו ) , הורע מצבם של היהודים בדרום ספרד . יהודה הלוי עזב אז את גרנדה ועשרות שנים נדד ממקום למקום . לבסוף הוא הגיע לעיר טולדו שבקסטיליה הנוצרית , ליד מדריד , והתקבל בכבוד רב . הוא התידד עם אנשי החצר היהודים והתפרנס מעבודתו כרופא בחצר המלך . שמו התפרסם בקרב היהודים , ובכל מקום התקבל בהערצה רבה . " לבי במזרת ואנכי בסוף מערב " לעת זקנתו גמלה בלבו של יהודה הלוי ההחלטה לעזב את ספרד ולעלות לארץ - ישראל , שכל ימיו התגעגע אליה . בספרו " הכוזרי", שנכתב בערבית ותרגם לעברית על ידי יהודה אבן תבון , וברבים משיריו , עמד על היחס ההדוק בין אלוהי ישראל , עם ישראל וארץ - ישראל . הארץ היא " שער השמים " ורק בה אפשר להגיע לשלמות ולגאלה . בספר " הכוזרי " הרצה את משנתו הפילוסופית בצורת שיחה בין רב , נוצרי , חכם מסלמי ופילוסוף הדוגל בשיטתו של אריסטו . הוכוח ביניהם התנהל לפני מלך הכוזרים , שלאחר ששמע את השקפותיהם העדיף את היהדות על הדתות האחרות - והתיהד . ארץ - ישראל היתה בתקופה ההיא בידי הצלבנים . הדרכים הארכות בים ובמדבריות היו מסכנות . מסע ארך בים היה אז בבחינת הרפתקה נועזת . גם תנאי החיים בארץ - ישראל היו קשים ביותר . ידידיו של יהודה הלוי נסו להניאו מלקים את נדרו לעלות לארץ . גם לו עצמו קשה היה להנתק מבתו היחידה וחתנו , ידידיו ומוקיריו הרבים , מן המעמד החברתי הרם , ומתנאי החיים הנוחים שמהם נהנה בארץ מולדתו . אף - על - פי - כן החליט להגשים את תכניתו . בשנת 140 1 בערך ( המועד המדיק אינו ידוע ) הוא הפליג עם בני - לויתו באניה למצרים . הוא הגיע לאלכסנדריה וישב בה חדשים אחדים . אחרי כן הגיע לקהיר . לא ידוע מדוע בחר רבי יהודה הלוי להשתהות במצרים , אולם תעודות שונות מעידות שנשאר בארץ זו עד יומו האחרון ובה אף הובא לקבורה . בית - הכנסת " חורבת רבי יהודה החסיד " נהרס במלחמת העצמאות על ידי הצבא הירדני בעת כיבוש העיר העתיקה .

קודם  |  הבא