|
עמוד:32
שלושים שקלים . ב " ברית החדשה " מספר , שהוא הסכים עם מבקשי נפשו של ישו שיזהה את מורו על ידי כך שישק לו . נשיקה זו משמשת בספרות סמל למחוה כוזבת של אויב המעמיד פני אוהב . באמנות הנוצרית הוא מתאר , לעתים קרובות , כדמות מגחכת ומרשעת הנושאת בידה שקית של מטבעות . ישו הובא למשפט בפני הסנהדרין ונמצא חיב בדין . הנציב הרומאי פונטוס פילטוס דן אותו למות . ב " ברית החדשה " מספר שיהודה איש קריות התחרט על מעשהו ושלח יד בנפשו . ברית החדשה ישו הנוצרי נצרות פונטוס פילטוס שליחים יהודה אריסטובולום שמם של שני שליטים מבית חשמונאי - יהודה אריסטובולוס ה - ר , בנו של יוחנן הורקנוס ה - ו ויהודה אריסטובולוס ה - 2 , בנו של אלכסנדר ינאי . יהודה אריסטובולוס ה - ר שלט שנה אחת בלבד ( 104 - 103 לפני הספירה ) . אביו הוריש לו את הכהנה הגדולה ולאמו הוריש את השלטון . מיד לאחר מות אביו אסר אריסטובולוס את אמו והיא מתה בכלאה , ובחששו מפני אחיו אסר גם אותם . הוא המשיך במדיניות הכבושים של אביו והרחיב את גבולות יהודה . כאביו , שגיר את האדומים , נהג גם הוא כאשר גיר בכח את שבט היטורים שישב בגליל . בשנת שלטונו האחת היו בחצרו תככים רבים . אנשי החצר , ובראשם אשתו המלכה שלומציון אלכסנדרה , הצליחו לעורר חשדות בלבו כי אחיו מתתיהו אנטיגונוס חורש מזמות נגדו ולכן הוא גרם למותו . יוסף בן מתתיהו מתאר , כי לאחר מעשה התענה אריסטובולוס ביסורי מצפון קשים על שגרם למות אמו ואחיו , עד שבריאותו התרופפה והוא מת . אחיו אלכסנדר ינאי שלט אחריו ואף נשא לאשה את אלמנתו שלומציון אלכסנדרה . יהודה אריסטובולוס ה - 2 , בנם הצעיר של אלכסנדר ינאי ושלומציון אלכסנדרה . מלך בשנים 67 - 63 לפני הספירה . יהודה אריסטובולוס חתר לשלטון עוד בימי חייה של אמו , שמלכה לאחר מות אביו , ובקש להדיח את אחיו יוחנן הורקנוס ה - 2 מן הכהנה הגדולה . הוא חזר אחרי האצילים ואחרי הצבא ותמך בצדוקים , בעוד שהמלכה תמכה בפרושים . לאחר מות אמו הדיח אריסטובולוס בתמיכת הצבא את אחיו הורקנוס מן הכהנה הגדולה ומן המלוכה , שבה החזיק שלושה חדשים בלבד . אריסטובולוס עם זאת הבטיח לאחיו שיוכל לחיות בשלוה בתנאי שלא יתערב בעניני הממלכה . השלום בין האחים לא האריך ימים . אנטיפטרוס , שהיה נציב רומאי באדום , סיע להורקנוס להמלט מירושלים ושכנע אותו שיניע את חרתת מלך הנבטים להכריז מלחמה על אריסטובולוס תמורת הבטחה שיחזיר לו שטחים שכבש ינאי . הורקנוס והנבטים עלו לירושלים והטילו מצור על הר הבית שאריסטובולוס התבצר בו . בינתים הגיע לאזור המצביא הרומאי פומפיוס , שהלך והכניע את הסלוקים . תחלה תמכו הרומאים באריסטובולוס , ששלח לפומפיוס ארבע - מאות ככרות כסף , ופומפיוס צוה על מלך הנבטים להסיר את המצור מעל הר הבית . אולם הרומאים התערבו יותר ויותר בעניניה של יהודה . כשהגיע פומפיוס לסוריה ( בשנת 63 לפני הספירה ) , שלחו אליו שני הצדדים הלוחמים ביהודה משלחות ובידיהם מתנות ובקשו את תמיכתו . והיתה גם משלחת שלישית של נציגי העם , שבקשה הדחה מלאה של שושלת החשמונאים . פומפיוס הכריע לטובת הורקנוס . אריסטובולוס ותומכיו התבצרו תחלה במבצרים מחוץ לירושלים ואחר כך נסוגו לירושלים . משנוכח כי פומפיוס בעקבותיו , הבטיח אריסטובולוס למצביא הרומאי זהב ואת כניעתה של ירושלים תמורת הפסקת המלחמה . אולם פומפיוס לא הסתפק בהבטחות . הוא עכב את אריסטובולוס במחנהו ושלח את שר צבאו גביניוס להטיל מצור על העיר לכבשה מידי תומכי אריסטובולוס . העיר והר הבית נכבשו ובכך בא הקץ לעצמאותה של יהודה ולמלכותו של אריסטובולוס . המלוכה בטלה , יוחנן הורקנוס ה - 2 מנה לכוהן גדול ולנשיא העם ( אתנרך ) ושטחיה של יהודה צמצמו . בתהלוכת הנצחון שערך פומפיוס ברומא ( בשנת 61 לפני הספירה ) אלץ אריסטובולוס לצעד לפני מרכבתו של הכובש . בשנת 56 לפני הספירה הצליח אריסטובולוס להמלט מכלאו ברומא עם בנו מתתיהו אנטיגונוס . הוא חזר ליהודה והניף את נס המרד , אך שוב נשבה על ידי הרומאים ושוב הובא לרומא . יוליוס קיסר , מצביא רומאי ויריבו של פומפיוס , שחרר את אריסטובולוס מן הכלא בשנת 49 לפני הספירה , ושלח אותו בראש שני לגיונות להלחם בפומפיוס בסוריה . בדרכו הוא הרעל על ידי שליחיו של פומפיוס ומת . אלכסנדר ינאי אנטיפטרוס ארץ - ישראל - היסטוריה הורדוס ובניו חשמונאים יוחנן הורקנוס הראשון יוחנן הורקנוס השני יוליוס קיסר נבטים פומפיוס שלומציון אלכסנדרה תקופת בית שני יהודה בן טבאי מנהיג הפרושים במאה ה - 2 לפני הספירה . הוא וחברו שמעון בן שטח היו הזוג השלישי מן ה " זוגות " מעבי י המסרת , המכרים ב " פרקי אבות". היה נשיא הסנהדרין בימי יוחנן הורקנוס ואלכסנדר ינאה הפרושים היו חכמים שהקפידו על ( שמירת דיני התורה ואף פרעה אותם בעל - פה ברוח הזמן . הם התנגדו לשליטים החשמונאים שאמצו לעצמם מנהגים לא יהודיים . יהודה בן טבאי הפרושי נרדף על ידי אלכסנדר ינאי וברח למצרים . לפי נסח אחר הוא ברח מפני שרצו למנותו לנשיא והוא סרב . רק אחרי מות ינאי נענה יהודה בן טבאי להפצרותיו של שמעון בן שטח וחזר לירושלים . כעבר זמן - מה , לאחר ששמעון בן ( מטח הוכיח לו כי טעה בדיני נפשות ( פסק - דץ מות ) , הוא חדל לשמש כנשיא הסנהדרין והתמנה אב בית - דין שלה . אמרתו המפרסמת , המובאת ב " פרקי אבות": " אל תעש עצמך כעורכי הדינין ; וכשיהיו בעלי הדין עומדים לפניך , יהיו בעיניך כרשעים ; וכשנפטרים מלפניך , יהיו בעיניך כזכאין , כשקבלו עליהם את הדין". אבות ואמהות אלכסנדר ינאי הלניזם זוגות סנהדרין פרושים וצדוקים שמעון בן שטח תקופת בית שני
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|