יד

עמוד:24

האחת חשור ושם האחרת - גמד . כאשר מסובבים ידית של דלת או מבריגים ברג בעזרת מברג , נעה עצם החשור סביב עצם הגמד באפן שכף היד נעה בתנועה סיבובית . עצמות האמה מתחברות לעצם הזרוע במפרק המרפק . מפרק הוא מקום חבור בין שתי עצמות , המאפשר לעצמות המחברות אליו לנוע זו ביחס לזו . בליטה גדולה בגמד נמצאת בתוך שקע עגלגל בעצם הזרוע , באפן שהיא יכולה להסתובב בתוך השקע . עצם החשור מחברת באפן דומה לגמד ולעצם הזרוע גם יחד . בקצה התחתון שלהן יוצרות שתי עצמות האמה מעין מכתש שבו נעה כף היד . בכף היד קימות 27 עצמות , שמונה מהן יוצרות את שרש פסת היד . הן צמודות זו לזו בתוך המכתש של עצמות האמה , אולם באפן המעניק גמישות למפרק . לעצמות שרש היד מחברות חמש עצמות כף היד . כל עצם כזו מחברת לאחת האצבעות . שמות האצבעות , החל באצבע העבה הקצרה , הן : אגודל ( וגם בהן ) , אצבע , אמה , קמיצה , זרת . בכל אצבע שלושה פרקים , שכל אחד מהם הוא עצם בפני עצמו , פרט לאגודל , שבו רק שני פרקים . יד הלשון מפני חשיבותה של היד בעשיה , בתפיסה ובאחיזה , וכן בשליטה על דברים , יצרה הלשון ניבים מרבים בעזרת המלה יד . הנה כמה מהם : ביד רמה - בתקף ; ידו על העליונה - כחו גדול יותר , הוא המנצח ; משלח - יד - שפרושו מקצוע ; יש לאל ידו - כלומר יש ביכלתו ; נתן ידו - השתתף ועזר ; עוד ידו נטויה - הוא עדין מוכן ומסגל לפעל ; עלה הדבר בידו - שמשמעותו הצליח ; ידיו רב לו - הוא מצטין ; ידיו קלות - הוא זריז ומהיר במלאכתו . שרירים , גידים ועצבים ביד מערכת מסבכת של שרירים וגידים שולטת על תנועת היד . את הזרוע מניע שריר ששמו שריר דלתה , המחבר לעצם השכמה ולעצם הבריח שבכתף . את האמה מניעים שרירים הנמצאים בזרוע . אחד מהם הוא השריר הדו - ראשי , הנמצא בחזית הזרוע , והאחר הוא השריר התלת - ראשי הנמצא בצד האחורי של הזרוע . השריר הדו - ראשי מכופף את האמה ואלו התלת - ראשי מישר אותה . שניהם מחברים באמצעות גידים לעצמות השכמה והבריח בקצה האחד שלהם , ולעצמות האמה בקצה האחר . באמה יש כעשרים שרירים , המחברים באמצעות גידים לעצמות כף היד ולאצבעות ומניעים אותן . חלק מהגידים האלה בולטים על גב כף היד . בכף היד עצמה יש שרירים קטנים , המוסתים את התנועה העדינה של האצבעות , ובמיחד של האגודל . כל האצבעות נעות רק במישור אחד , פרט לאגודל הנהנה מחפש תנועה רב . עורק גדול העובר בבית - השחי מספק דם ליד . אחד מסעיפיו עובר בצד הפנימי של האמה ומשתמשים בו לבדיקת הדפק . רשת מסעפת של עצבים מעניקה לכף היד , ובמיחד לקצות האצבעות , רגישות רבה וכשר משוש . דם ונלי דם מפרקים סחוס עצבים , מערכת עצם יד אבשלום מצבה עתיקה בגבה 20 מטר , החקוקה בסלע , בעמק קדרון ממזרח לירושלים , מול חומת העיר העתיקה . לפי המסרת זוהי המצבה אשר הציב אבשלום בן דוד המלך ( שמואל ב , יח יח ) . במשך מאות בשנים האמינו עולי הרגל לירושלים , כי מקום זה הוא קברו של המלך חזקיהו . אולם סגנונה של המצבה מעיד עליה כי הוקמה בתקופה מאחרת יותר , במאה ה - ו לספירה , סמוך לחרבן הבית השני . יש המשערים שזהו קברו של אלכסנדר ינאי , המלך החשמונאי . יש גם חוקרים הסוברים , שאין זה קבר כלל אלא מצבה שנועדה לסמן מקום קבורה שבקרבת מקום - מערת יהושפט . במשנה נזכרים מבנים כאלה , המכנים בשם " נפש". חלק של המצבה חצוב בסלע וחלק בנוי . בעבר נצבה כף יד על ראש המצבה . אגדה שנפוצה בקרב היהודים מספרת שכף יד זו היא ידו הקטועה של בן שהרים יד ( הכה ) על אביו . היד עוררה את חמת העוברים ושבים , ולכן נהגו להשליך אבנים על המצבה . אבשלום אלכסנדר ינאי חזקיהו " יד ושם " רשות הזכרון לשואה ולגבורה . מוסד ממלכתי , שהוקם בישראל בשנת 7953 להנצחת זכרם של ששת מיליוני היהודים , קרבנות השואה , ושל הלוחמים בנאצים ובעוזריהם . " יד ושם " הוקם בעקבות " חק זכרון השואה והגבורה " שחוקקה הכנסת ב - 1953 , כדי לכנס , לחקר ולפרסם עדיות ומסמכים הנוגעים לשואה שפקדה את יהודי אירופה במלחמת העולם השניה ( ו 939 - 1945 ) . כל פעלותיה של הרשות מיעדות ומכונות לזכר , להזכיר ולהחדיר את תודעת השואה בקרב יהודים ולא - יהודים . " יד ושם " מקימה ומשתתפת במפעלים להנצחת זכרם של קהלות , ארגונים ומוסדות שנחרבו בגלל השתיכותם לעם היהודי . יד אבשלום היא הגבוהה והשלמה בין המצבות העתיקות שנחשפו בארץ , סגנונה מעיד שנבנתה בתקופת ההשפעה ההלניסטית בירושלים .

קודם  |  הבא