מתוך:  > אביב חדש 15 > קיסריה

עמוד:212

תחנת דרכים ימית בין יפו לעכו . הישוב נכבש על ידי אלכסנדר ינאי במאה ה - 2 לפני הספירה , וזו כנראה ראשיתו של הישוב היהודי במקום . קיסריה הרומית בסוף המאה ה - ו לפני הספירה מסר הקיסר אוגוסטוס את המקום להורדוס , וזה בנה כאן את העיר במשך כעשר שנים , החל בשנת 22 לפני הספירה . תושבי העיר היו ברבם נכרים . הם עסקו במסחר , בחקלאות , בתעשיות הארגמן - צביעה - הזכוכית , הצמר , ועוד . בקיסריה היתה גם קהלה יהודית גדולה שנטתה להתבולל בין הזרים . יהודי העיר דברו ואף התפללו ביונית . למרות זאת פרצו סכסוכים בינם לבין שכניהם הנכרים . הריב שפרץ בין שני הצדדים בשנת 66 לספירה מצין את ראשיתו של המרד הגדול ברומאים . בעקבותיו הטבעו עשרים אלף מיהודי העיר , ויתרם נשלחו לעבודת פרך באניות . בעת המרד היתה קיסריה הבסיס ללגיונות הרומאים שעלו ממנה לירושלים כדי להחריב אותה . גם בימי מרד בר - כוכבא היתה קיסריה מרכז השלטון הרומאי ובסיס ללגיונותיו . לאחר דכוי המרד הוצאו בה יהודים רבים להורג . עמהם נמנו " עשרת הרוגי מלכות " . מאז שמש השם " קיסרי " סמל היריבות לירושלים . בתקופה הרומית המאחרת היתה קיסריה עיר גדולה ועשירה . מערכת אספקת המים לקיסריה בתקופה הרומית היתה משכללת ביותר . המים הגיעו משני מקורות : ממעינות שבמורדות הדרומיים של הכרמל , שהובלו באמת מים גבוהה הנשאת על גבי קשתות שארכה כתשעה קילומטרים , ומסכר שהוקם על גבי נחל התנינים באמת מים נמוכה יותר שארכה כחמשה קילומטרים . בקטע שבו אמת המים הגבוהה הגיעה לרכס הכרכר , נחצבה מנהרה בארך כ - 400 מטר . בתקופה הרומית נבנה בקיסריה גם היפודרום - זירה ששמשה כנראה כשדה מרוצים , שארכה 450 מטר ורחבה 90 מטר . במקום נחשפו מושבים לכ - 30 אלף צופים . קיסריה גם שמשה כבירת הפרובינקיה הרומית של יהודה . יהודים רבים שבו והתישבו בה והקימו בה בתי - כנסת ובתי - מדרש . חכמים יהודים יצאו ממנה והמפרסם שבהם היה רבי אבהו , מגדולי החכמים במאה ה - 3 לספירה . כאן גם השלמה אחת ממסכתות התלמוד הירושלמי - מסכת נזיקין . נוצרים , שומרונים וערבים קיסריה היתה גם מרכז חשוב של הנוצרים הראשונים בארץ . בבית - הספר הנוצרי המפרסם של העיר היתה ספריה שנודעה בכל העולם הנוצרי ובה חבר תרגום התנ"ך , הנודע בשם הקספלה . באותה תקופה חיתה גם קהלה שומרונית גדולה וחשובה בקיסריה . בשנת 639 נכבשה קיסריה הביזנטית בידי הערבים . לפי המספר הם נעזרו ביהודי , שהראה להם את הכניסה הנסתרת אל העיר . בתקופה הערבית גדלה הקהלה היהודית במקום , ובתחלתה עדין פרחה קיסריה כעיר נמל ומסחר . דעיכתה קשורה בירידה הכללית של הסחר הימי בתקופה הערבית , אך גם בקשיי אספקת המים לעיר . על כך מעידים סימני התקונים הרבים באמות המים . קיסריה נכבשה בידי הצלבנים בשנת 101 ו . הם חזרו והשתמשו בנמל ובצרו את העיר , אך שטחה היה כעשירית בלבד משטח העיר הרומית והביזנטית . החומה המקפת בחפיר עמק , שרואים כיום המבקרים באתר , היא החומה הצלבנית . בשנת 187 1 כבש אותה צלאח א - דין , אך הצלבנים שבו והחזיקו בה לסרוגין עד שנת 265 ר . אז כבש אותה הסלטן הממלוכי ביברס , ובשנת 1291 נהרסה העיר כליל בידי יורשו . העיר עמדה בחרבנה כ - 700 שנה , עד שבשלהי המאה ה - 19 הושיבו השלטונות הטורקיים בין שרידי חומותיה פליטים מסלמים מבוסניה . אלה יסדו במקום כפר קטן שתושביו התפרנסו מחקלאות ומדיג . הכפר ננטש במלחמת העצמאות . קיסריה בימינו חפירות ארכאולוגיות רבות התנהלו בקיסריה החל ב - 1945 . רב החפירות נערכו בשנים 1959 - 1963 ובשנות ה - 70 , והן ונמשכות גם בשנות ה - 90 . בקיסריה העתיקה ובסביבתה התגלו שרידים ארכאולוגיים רבים . אחד החשובים שבהם התגלה בחוף קיסריה , מצפון לעיר הצלבנית . זהו בית - כנסת למעלה : מראה מלמעלה של התיאטרון והמפרץ הדרומי בקיסריה . לתיאטרון שבנה המלך הורדוס נוספה בימינו קונכייה אקוסטית , המעניקה איכות צליל משובחת למופעי הזמרה והתיאטרון המועלים בו . למטה : אמת המים בקיסריה , שריד ממפעלי הבנייה הנרחבים של הרומאים , סיפקה מים לתושבי העיר ממעיינות שבסביבה . האמה , אורכה הכולל היה כ - 17 קילומטרים , היתה מורכבת משלושה חלקים : נקבה , תעלה פתוחה ואמה בנויה .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר