עמוד:206

קיטון , בסטר גמאי ושחקן קולנוע אמריקני , אחד מגדולי האמנים של הסרט האלם . יצר קומדיות מצחיקות , שהוכיחו שליטה בכלי הבטוי הקולנועיים . קיטון נמנה עם פורצי הדרך בתעשית הקולנוע . חי בשנים 1895 - 1966 . ג'וזף פרנסיס קיטון התפרסם בשמו הקולנועי בסטר קיטון . ביצירותיו כבמאי , שרבן נעשו בשנים 1920 - 1926 , ידע להשתמש בדרך מתחכמת ומצחיקה מאוד בפניו , ששמרו על ארשת קפואה גם ברגעים הדרמתיים או המשעשעים ביותר . הוא גם עשה שמוש רב דמיון בתנועות המצלמה ובעריכה , והצטין בהעמדת השחקנים בתמונה ואפלו בכותרות המשעשעות ששבץ בין התמונות . קיטון עצמו השתתף כשחקן בסרטים רבים עד שנת מותו . אף על פי שלא הצליח לחזר מעולם למעמד שהיה לו בשנות ה - 20 , אין מחלקת על התרומה היחודית , המהפכנית שהיתה לסרטיו על תעשית הקולנוע . מסרטיו : " שרלוק הצעיר " ( 1924 ) - על מקרין סרטים ההופך לדמות מרכזית בסרט שהוא מקרין ; " הנוט " ( 1925 ) - ספורו של ימאי מתחיל המוצא עצמו מנוט ספינה נטושה ; ו " הגנרל " ( 1926 ) - על נהג קטר בזמן מלחמת האזרחים בארצות - הברית , היוצא לחלץ את קטרו החטוף , את עצמו ואת אהובתו . קולנוע , סרטים קיטס , ג'ון משורר אנגלי , הנמנה עם גדולי המשוררים הרומנטיים האנגלים , אף על פי שמת בגיל עשרים וחמש וכתב שירה רק שבע שנים . קיטס לקח את הנושאים ליצירותיו מהמיתולוגיה היונית ומאגדות ימי הבינים . חי בשנים 1795 - 1821 . ג'ון קיטס נולד בלונדון . אביו , בעל ארוות של סוסים להשכרה , מת לפני שמלאו לקיטס תשע שנים . מאמו הוא התיתם בהיותו נער . שבע שנים למד קיטס רפואה , אך לבו נמשך אל השירה . מגיל עשרים ושתים הוא הקדיש אל כל זמנו לכתיבת שירים . בשנת 1816 הוא פרסם שתי סונטות , שאחת מהן , הנקראת " בהציצי בראשונה בהומרוס לצ'פמן " , נמנית עד היום עם הסונטות המשלמות בשירה האנגלית . בסונטה זו תאר קיטס את הערב , שבו קרא בפעם הראשונה את " איליאדה"ו " אודיסאה " - יצירותיו של המשורר היוני הקדום הומרוס - בתרגומם האנגלי . בשנת 1818 הופיע שירו הארך הראשון " אנדימיון " , פואמה שנושאה הוא היפי והמבססת על אגדה על אלת הירח היונית המתאהבת ברועה יפה למראה . קיטס גם כתב אודות - שירי תודה ושבח - וביניהן " אל הזמיר"ו " אל הסתו " . בשירתו הרבה קיטס לעסק בנגודים שבין השאיפות לבין המציאות , בין היפי והאשר שבטבע לבין הסבל שבחיי האדם , בין הנצחיות שבאמנות לזמני ולחולף שבחיים . מחלת השחפת שלקה בה ומצבו החמרי הקשה לא אפשרו לקיטס לשאת את הנערה שאהב . בסתו 1820 הוא הפליג לאיטליה , בתקוה שמזג האויר החם שבה ייטיב עמו , אך כעבר זמן קצר מת ברומא ממחלתו , מחלה שגם אמו ואחיו הצעיר מתו ממנה . אחדים משיריו תרגמו לעברית והופיעו בקבצים שונים . הומרוס מיתולוגיה סונטה רומנטיזם שירה קיכלי , קיכליים הקיכליים הם צמרים קטנות ובינוניות , מגדל הדרור ועד גדל הזרזיר . רבים מהם מצטינים בשירתם ובצבעיהם . רבם חיים על הקרקע ומעוטם על עצים ושיחים . אלה ואלה מוצאים את מזונם על הקרקע , ורבם אף מקננים עליה . במשפחת הקיכליים כ - 300 מינים המצויים גרב חלקי העולם . כיום , יש המשיכים משפחה זו למשפחת החטפיתיים . הקיכליים מיטיבים לשיר יותר מכל צפורי השיר , וגדול הזמרים שבין הצפורים - הזמיר , נמנה עם משפחה זו . גם הדוחל , השחרור והקיכלי הרונן מצטינים בשירתם . צבעיהם יפים ובולטים : ישנם סוגים כגון הסלעית שגוניהם שחר ולבן , ויש סוגים כאדם החזה , כחל החזה והאירניה , שצבעיהם עזים ונכרים בסביבתם . קיכליים בישראל בישראל מצויים עשרה סוגים הנמנים עם המשפחה : אדם החזה , אירניהי דוחל , זמיר , חכלילית , סלעית , צוקית , קיכלי , שחר זנב וחמריה . יש הכוללים את החמריה עם משפחת הסבכיים . סוגים אלה כוללים 30 מינים , הנפוצים בכל אזורי הארץ . מקצתם יציבים ומקננים ומקצתם חורפים בארצנו או עוברים דרכה בנדידתם מאירופה לאפריקה ובחזרה . בסטר קיטון , אומן הסרט האילם , השתתף בסרטים שביים במיומנות רבה . בנוסף לכישרון הקומי שהפגין בהם , הוכיח קיטון את שליטתו באמצעי הביטוי הקולנועיים . למשפחת הקיכליים עשרה מינים הנפוצים בארצנו . מקצתם יציבים ומקצתם חולפים בעת נדודיהם . בתמונה - קיכלי רונן החורף בארצנו , המשורר ג'ון קיטם מעיין בספר . חייו הקצרים וידועי החולי הוקדשו ברובם לכתיבת שירה בסגנון הרומנטי , ששאבה את נושאיה מהמיתולוגיה היוונית ומאגדות ימי הביניים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר