קורנית

עמוד:194

מפתחים פחות , בשל המגבלות הכליות הטכניות של אותם הימים . עקר חשיבותו ויחודו של קורלי הוא בפתוח טכניקת הנגינה בכנור וברמה הגבוהה והעקבית של המוסיקה שכתב . בין יצירותיו הידועות ביותר - סדרת הוריאציות " לה פוליה " , המבססות על רקוד ספרדי עתיק בשם זה . בך , יוהן סבסטין הנדל , גאורג פרידריך כנור מוסיקה סונטה קורמורן עופות מים ממשפחת הקורמורניים שבסדרת השקנאים , המיטיבים לשחות ולצלל ולצוד דגים . יש להם ארבע אצבעות בכל רגל וקרום שחיה מפתח המחבר את כל האצבעות . מקורם ארך ומסתים בקצהו באנקול חד . גרונם חשוף מנוצות ומתמתח בעת אכילת דגים . נחיריהם צרים מאוד ואינם מחדירים מים בעת צלילה . בסוג קורמורן יש 39 מינים , שגדלם מגדל ברוז קטן ועד גדל אוז . אין להם בלוטות שמן למרח את נוצותיהם ובשעת שחיה וצלילה הם נרטבים . לכן הם נראים פעמים רבות כשהם עומדים בכנפים פרושות לרוחה ומתיבשים בשמש . הקורמורנים מקננים על סלעים או על עצים ליד חופים . בקן מוטלות כשתים עד ארבע ביצים , ובמינים מסימים עד שבע ביצים . הקורמורניים בישראל בישראל מזדמנים שלושה מיני קורמורן ושלשתם אינם יציבים : הקורמורן הגדול שגדלו כגדל ברוז הבית ומשקלו יכול להגיע עד 2,800 גרם . צבעו שחר , כנפיו חומות ולחייו לבנות . בישראל הוא חורף מצוי במקוי מים מתוקים . הקורמורן הימי דומה לקורמורן הגדול , אך קטן ממנו ולחייו שחרות . בישראל הוא מזדמן נדיר , בעקר בחרף . קורמורנים צידים בעבר נהגו לאלף קורמורנים , ובעקר את הקורמורן הגדול , לצוד דגים . מנהג זה נפוץ עד היום ביפן ובסין . הדיג יוצא עם סירתו לים , כשעליה כמה קורמורנים שטבעת מתכת על צוארם . לטבעת קשור חבל ארך המחבר לסירה . כאשר הקורמורן מבחין בדג במים , הוא צולל לעברו ועולה על הסירה כדי לאכלו . אם הדג קטן , הדיג מאפשר לו לאכל אותו , אך אם הדג גדול אין הטבעת מאפשרת לקורמורן לבלע אותו והדיג לוקח אותו לעצמו . הקורמורן הגמדי קטן יותר ומשקלו 570 - 870 גרם . כנפיו מפספסות וראשו חום . בעבר היה הקורמורן הגמדי חורף מצוי בישראל וזוגות אחדים נשארו לקנן בבצות החולה . לאחר יבוש החולה פחת מספר הקורמורנים החורפים בישראל , בין השאר , מכיון שנצודו על ידי דיגים שחששו לאבד את פרנסתם . בראשית שנות ה - 60 הפכו הקורמורנים לנדירים ביותר בישראל . אולם בעקבות המודעות הגוברת לשמירת הטבע , וההגנה שזכו לה באזורי הקנון , הם התרבו ביותר . ממחצית שנות ה - 70 הם חזרו לחרף בישראל במספרים הולכים וגדלים מדי שנה . הקורמורן הגמדי אף שב לקנן בארץ , והפעם בעמק בית שאן . ב - 1993 חרפו בישראל כ - 16,000 קורמורנים גדולים , וגרמו נזקים נכרים למגדלי הדגים בברכות . עופות שקנאי קורנית צמח בשם ותבלין ממשפחת השפתניים , המפריש שמן אתרי ריחני מאלפי בלוטות קטנות הפזורות על פניו . התבלין המופק מעלי הקורנית נקרא תימין , ושמושו נפוץ בכל ארצות הים התיכון . משפחת השפתניים , שעמה נמנית הקורנית , כוללת בתוכה צמחי תועלת רבים , ובעקר צמחי תבלין ובשמים . צמחים אלה מפרישים שמנים אתריים כדי להגן על עצמם משני בעלי - חיים , ואולי גם לצרך התחרות בצמחים אחרים או כדי להמנע מאבוד מים רבים . האדם משתמש בשמן זה בתעשית הבשם , שבה הוא מכנה שמן תימין ( שם זה נגזר משמו המדעי של הצמח ) , וכן ברפואה ובקוסמטיקה . האדם גם מיבש את עלי הקורנית ומכין מהם תבלין הנקרא גם הוא תימין . בישראל משתמשים בעלי קורנית הבר יחד עם צמחים נוספים , ובעקר אזוב , להכנת תבלין משבח הנקרא זעתר . בארצות אירופה השוכנות סביב אגן הים התיכון מגדלים קורנית כצמח תרבות להפקת הבשם והתבלינים . השמן המופק מהצמח משמש גם ברפואה עממית לרפוי שעול , לחטוי , כתרופה נגד עויתות ולשכוך כאבים . הקורנית המקרקפת בישראל מצוי מין אחד של קורנית - הקורנית המקרקפת - הנקראת כך בשל פרחיה הסדורים בתפרחות דמויות שליטתו של המלחין האיטלקי , ארכנג'לו קורלי , בנגינה על כינור ניכרת ביצירתו בטכניקה הגבוהה שפיתח לנגינה על הכלי . הקורמורנים מקננים ליד מקורות מים , בדרך כלל על סלעים או עצים . הצאצאים בוקעים לאחר שלושה עד חמישה שבועות ומגיעים לבגרות רק לאחר שלוש שנים . בתמונה - זוג קורמורנים מקננים .

קודם  |  הבא