קונגרס ציוני

עמוד:167

שהעסיקו את העם היהודי בכל תקופה ותקופה . בחמשת הקונגרסים הראשונים , שהתקימו בימי חייו של הרצל , התרכז הקונגרס ביצירת הארגון הלאמי ובהקמת מוסדותיו , בהגדרת מהותו ובברור שאלות הקשורות לארץ - ישראל ולחיים בגולה . הקונגרס הציוני הראשון התכנס בימים 29 - 31 באוגוסט 1897 בעיר בזל שבשויץ . כנוסו התקבל בברכה ובהתרגשות על ידי רבים בעם היהודי . בהנהגת הרצל התקבלה התכנית הציונית הראשונה , " תכנית בזל " , שקבעה כי " הציונות שואפת לרכש לעם ישראל בית מולדת בארץ - ישראל " . " תכנית בזל " היתה נקדת מפנה בתולדות התנועה הציונית . הקונגרס הציוני הראשון קבע בה , כי יש לישב אכרים , בעלי מלאכה ותעשינים בארץ - ישראל ולהכשיר את הקרקע להסכמת ממשלות להשגת מטרות הציונות . בקונגרס בבזל הפכה הציונות מתנועה בלתי מגבשת של " חובבי ציון " לתנועה מדינית עולמית . כאן אמר הרצל : " בבזל יסדתי את מדינת היהודים " . הקונגרסים הציוניים השני עד החמישי עסקו בעקר בהקמת ארגונים לממוש התכנית הציונית . הוקמו הבנק הציוני - " אוצר התישבות היהודים " והקרן הקימת לישראל , ונדונו בעיות הקשורות במצבו של העם היהודי בגולה . אפים של הקונגרסים הששי עד ה - 1 1 נקבע על ידי התומכים בציונות המעשית . אלה פעלו להפצת הרעיון הציוני בקרב יהודי הגולה והכינו ארגונים שיפעלו לישוב יהודים בארץ - ישראל . וכוחים סוערים נערכו בהם בין תומכי הציונות המעשית לתומכי הציונות המדינית , שכוון פעילותם היה בעקרו השגת תמיכה ואשור להתישבות בארץ - ישראל מטורקיה ששלטה בה ומארצות המערב . גישת ה " ציונות הסינתטית " שהתגבשה בקונגרס של 1911 מזגה את שתי הגישות . כמו כן דנו בהם בפעלות הממשיות שנעשו בתחום ההתישבות בארץ - ישראל . סוער במיחד היה הקונגרס הששי , שבו הציג הרצל את " תכנית אוגנדה " - הצעה להקים מדינה יהודית באוגנדה שבאפריקה עד שיוסרו המכשולים להקמתה בארץ - ישראל . בקונגרס הבא , שהתקים כבר לאחר מותו של הרצל , שבה ואמצה התכנית הראשונית , " תכנית בזל " . הקונגרסים הציוניים אחרי הצהרת בלפור בעת שהתכנסו הקונגרסים ה - 12 עד ה - 22 - כלם לאחר הצהרת בלפור על הקמת בית לאמי לעם היהודי בארץ - ישראל שנתנה ב - 1917 , כבר היתה התנועה הציונית לגוף פוליטי בין - לאמי בעל סמכיות ותקציב . מצבו של הישוב היהודי בארץ - ישראל וההתנכליות לו מצד הערבים והבריטים העסיקו את באי הקונגרס ה - 17 . בקונגרס ה - 18 , שנערך בשנת 1933 , דחקו תנועת הפועלים את רגלי נציגי " הציונים הכלליים " ואת נציגי הארגונים הדתיים ותפסו את השליטה בו . שנתים לאחר מכן , בקונגרס ה - 19 , מנה דוד בן גריון , לימים ראש ממשלתה הראשון של ישראל , ליושב ראש ההנהלה הציונית . עליתם של היטלר ומפלגתו לשלטון בגרמניה ב - 1933 , ומדיניות " הספר הלבן " של המנדט הבריטי בארץ - ישראל , שהטיל הגבלות קשות על עלית יהודים לארץ , העסיקו גם הן את הקונגרס הציוני . ב - 1946 , לאחר הפסקה של שבע שנים , שב הקונגרס הציוני והתכנס בצלם של המארעות הקשים שהתרחשו במהלכן - השואה ומלחמת העולם השניה . קונגרסים ציוניים מאז הקמת המדינה הקונגרסים הציוניים מאז הקמת המדינה עסקו בהגדרה מחדשת של יעדיה ותפקידיה של ההסתדרות הציונית . בכנוס שנערך ב - 1968 , לאחר מלחמת ששת הימים , הדגשו מחדש מרכזיותה של ישראל לעם היהודי והקשר בין מדינת ישראל לעם בתפוצות . בקונגרס של 972 1 נקבעו חובותיו של כל ציוני כפרט . הנושאים שעלו בקונגרסים היו עידוד העליה לישראל וקליטת העולים החדשים , חנוך ותרבות בגולה ומניעת התבוללות , מאבקם של היהודים בברית - המועצות לשעבר ובארצות האסלאם לעלות לישראל ועוד . ב - 1978 , בעקבות הוקעת הציונות על ידי האו"ם כתנועה גזענית , החליט הקונגרס ה - 29 להגדירה כתנועת שחרור לאמית . הקונגרס הציוני ה - 32 שהתקים בירושלים ב - 1992 עמד בסימן העליות הגדולות ממדינות חבר העמים ( ברית המועצות לשעבר ) . השתתפו בו 700 צירים מ - 31 קהלות יהודיות בעולם ובישראל , ולראשונה - נציגים מכל מדינות הגוש המזרחי לשעבר . הקונגרס הציוני ה - 33 ב - 1997 היה בסימן 100 שנים לקונגרס הציוני הראשון . אוגנדה , תכנית הסתדרות הציונית העולמית הצהרת בלפור חובבי ציון סוכנות היהודית ספר הלבן ציונות - מוסדות התנועה הציונית ציונים כלליים ראו ערכים נפרדים לאישים הנזכרים בערך זה . דוד וולפסון ירש את הרצל בתפקיד נשיא ההסתדרות הציונית . וולפסון ביקר את הקהילות היהודיות בדרום אפריקה ב - 1906 ושם הוענקה לותעודת הכרה על פעילותו ( בתמונה ) . בחלקה העליון של התעודה מופיע סמל הקונגרס הציוני .

קודם  |  הבא