מתוך:  > אביב חדש 15 > קויבק

עמוד:143

השלטון החדש במרץ להשלטת הלשון הצרפתית ולדחיקת רגליה של הלשון האנגלית , ועקב כך הגרו רבים מדוברי האנגלית למחוזות אחרים - בהם יהודים רבים . גם חלק מהחברות הגדולות שפעלו בקויבק העתיקו את עסקיהן . הצעות להעניק למחוז מדה רבה יותר של ממשל עצמי נדחו במשאל עם כלל ארצי ב - 1992 . אסקימואים מונטריאול קנדה קוין אנטוני שחקן קולנוע אמריקני , שהרבה לגלם דמיות של גברים מחספסים , פראיים ועזי יצרים . אנטוני קוין נולד במקסיקו ב - 916 ו לאם מקסיקנית ולאב אירי . הוא עבד כמתאגרף וכצבע לפני שהחל להופיע בקולנוע ב - 1936 . למעט הפוגה קצרה באיטליה , שבמהלכר השתתף בסרטו של פליני " לה סטרדה " ( 1954 ) בתפקיד איש שרירים המנצל את רצונה של העוזרת שלו לזכות במעט חם וחבה , נהנה קוין מקרירה ארכה בהוליווד . הבולטים מבין סרטיו הרבים : " הגבן מנוטרדם " ( 1957 ) - שבו הופיע בתפקיד הראשי בדמותו של הגמד קוזימודו ; " התמימים והפראים " ( 1960 ) ; " תותחי נברון " ( 1961 ) ; " לורנס איש ערב " ( 1962 ) , סרטו של הבמאי דיויד לין ; " זורבה היוני " ( 1965 ) , בתפקיד הגבור המעט מחספס אך גדוש החן וחכמת החיים שנעשה על פי ספרו של קזנצקיס " קדחת הג'ונגל " ( 1991 ) בבמויו של ספיק לי , שבו גלם את דמותו של אב המתקשה לקבל את אהובה שחר העור של בתו ; וב " גבור הפעלה האחרון " ( 1993 ) עם ארנולד שורצנגר . אנתוני קוין זכה פעמים בפרס האוסקר כשחקן משנה על תפקידיו ב " ויוה זפטה " ( 1952 ) , בתפקיד אחיו ש'מנהיג מרד האכרים המקסיקנים ברודן הנשיא דיאז , ו " התאוה לחיים " ( 1956 ) , בתפקיד הציר פול גוגן . לין , דיויד פליני , פדריקו קולנוע , סרטים קזנצקיס , ניקוס שורצנגר , ארנולד קוך , רובוט מדען גרמני , מחלוצי הבקטריולוגיה ( תורת החידקים ) . פתח שיטות לגדול חידקים ולזהוים . גלת הכותרת של פעילותו היא זהוי החידקים הגורמים למחלות השחפת והכולרה . חי בשנים 1843 - 1910 . הינריך הרמן רוברט קוך נולד בקלאוסתל שבגרמניה . הוא למד רפואה ועסק שנים אחדות בטפול בחולים בעירה ליד פוזן . תרומתו הראשונה לבקטריולוגיה היתה חקר גדולו של חידק , הגורם למחלת הגחלת , מחלה מדבקת של צאן ובקר העוברת גם לבני אדם . קוך הוכיח , שחידקי הגחלת מסגלים להתקים בצורת נבגים מחוץ לגוף . בשנת 1877 הוא פרסם שיטה חדשה להכנת משטחי חידקים לשם בדיקתם . ב - 1880 הוא עבר לברלין וכעבר שנה אחת פרסם שיטה לגדול תרביות של חידקים על קרקע מזון מוצקה של חמר מיחד , הנקרא " אגר " . הוא פתח גם שיטות לצביעת חידקים לשם זהוים . השיטות האלה התגלו כבעלות ערך רב בחקר החידקים , והן נהוגות עד היום . בעזרתן אפשר לבודד זנים נקיים של חידקים , כלומר - חידקים מסוג אחד בלבד . בשנים שלאחר מכן הצליח קוך לזהות את החידקים הגורמים למחלות השחפת והכולרה . זו היתה תרומה חשובה למלחמה במחלות קשות ומסכנות אלה . ב - 1905 הענק לו פרס נובל לרפואה . בשנותיו האחרונות הוא נסע לארצות שונות באפריקה ובאסיה , ויעץ בהן לשלטונות הבריאות כיצד להלחם במחלות שפגעו באכלוסיה המקומית . חידקים כולרה שחפת קול תנודות האויר המגיעות לאזנינו ומעוררות בנו את תחושת השמע . הקול מתפשט באויר ובחמרים אחרים בצורת גלים . יכלתו של אדם לקלט קולות ולהבחין ביניהם מאפשרת לו לאסף מידע על סביבתו . כשאנו מוחאים כף , מקישים בפטיש או פורטים על מיתר של כנור , אנו גורמים למולקולות האויר הקרובות למקור הקול להתנודד . ההתנגשיות בין המולקולות האלה גורמות גם למולקולות הסמוכות להן להתנודד , וכך התנועה מתפשטת הלאה . לתנועה זו אנחנו קוראים גל קול . כשהגל מגיע לאזנינו , אנו שומעים את הקול . הקול מתפשט באויר במהירות של כ - 340 מטר בשניה . מהירות ההתפשטות תלויה במדה מסימת בטמפרטורה . בחמר נוזל או מוצק , מהירות התפשטות הקול גדולה יותר : כ - 1,400 מטר בשניה במים וכ - 5,000 מטר בשניה בפלדה . גל קול אינו יכול להתפשט בריק ( וקום - מקום שאין בו אויר ) . המדען רוברט בויל הוכיח זאת לפני כ - 300 שנה . הוא שאב את האויר מפעמון זכוכית שבו הניח שעון גדול , ותקתוק השעון לא נשמע . כששב והזרים אויר לפעמון , חזר התקתוק ונשמע . גל הקול נושא עמו אנרגיה , הגורמת להרעדת קרום התף שבאזן . הגל נכר בעצמתו ובתדירותו . ככל שהאנרגיה רבה יותר - הקול חזק יותר . תדירות הגל פרושה מספר התנודות של הגל בשניה . אזנו של אדם ממצע מסגלת לשמע גלי קול שתדירותם בין 20 ל - 7,000 1 תנודות בשניה בערך ( אזנו של כלב יכולה לקלט תדיריות גבוהות יותר ) . ככל שתדירות הקול גדולה יותר , אנו אומרים שהקול גבוה יותר . מספרים על זמרים בעלי קול חזק , שיכלו לנפץ כוס זכוכית בקולם . מחקריו של רוברט קוך תרמו רבות למאבק במחלות המסוכנות שחפת וכולרה . צילום מיקרוסקופי של חיידקי השחפת , שנחקרו על ידי המדען רוברט קוך . מחקרו תרם רבות למאבק במחלה מידבקת וקטלנית זו .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר