קוי ארך ורחב

עמוד:141

כשעבר אזור מושבם לשלטון מלכות מוסקוה במאה ה - 17 , החלו לשרת בצבא הצאר . הם התפשטו לאזורי הנהרות דון וקובן ( שבהם נהני תקופת מה משלטון אוטונומי ) ולאזורים נוספים , ועד סיביר הגיעו . בחלף הסכנה הטורקית נשללו זכיותיהם המיחדות , דבר שהביא להתקוממיות רבות , שהמפרסמת בהן היא זו של בוגדן חמילניצקי . בתקופת שלטון הצארים היו הקוזקים לעקרו של חיל הפרשים הרוסי . הקוזקים השתתפו במלחמה נגד נפוליון ( 1812 ) , בדכוי מהפכת 1905 ובמלחמת העולם הראשונה . בתחלת המאה נאמד מספרם ב - 12 מיליון נפש . במהפכה הרוסית ב - 1917 , שהסתימה בנצחון הקומוניסטים , לחמו ברבם לצד ה " לבנים " . כן מלאו תפקיד מרכזי במלחמה בפולין ( 1920 ) . אחרי המהפכה ברחו המוני קוזקים מברית - המועצות . במלחמת העולם השניה הוקמו יחידות קוזקים מיחדות , שהצטינו בקרבות . חיי הקוזקים , ארגונם הקהלתי והצטינותם כלוחמים הניעו סופרים רוסים חשובים , כגון מיכאיל שולוחוב , לכתב עליהם . שיריהם ורקודיהם פופולריים עד היום . בתולדות עמנו זכורים הקוזקים לשמצה בגלל הפרעות שערכו ביהודי אוקראינה בימי מנהיגם בוגדן חמילניצקי , הידועות בתולדות עמנו כגזרות ת"ח - ת"ט . אוטונומיה גזרות ת"ח - ת"ט דון , נהר מהפכה הרוסית רוסיה - היסטוריה קוי ארך ורחב קוים דמיוניים המקיפים את כדור הארץ . נקבעו לצרך נווט ולציון מקומם של יבשות , ארצות , ישובים , הרים , ימים , אוקינוסים ועוד . קוי הרחב כשמם כן הם : נמשכים לרחב כדור הארץ . המרכזי שבהם הוא קו המשוה , העובר במרחק שוה משני הקטבים - הצפוני והדרומי - וחוצה את כדור הארץ לשני חצאים - צפוני ודרומי . כל קוי הרחב מקבילים לו וזה לזה . המרחקים בין קוי הרחב שוים - כ - 1 1 1 קילומטרים לכל מעלת רחב . קו המשוה קו המשוה מסמן באפס מעלות , וממנו מונים את הרחב הגאוגרפי צפונה ודרומה , עד לקטבים , בחלקה ל - 180 מעלות - 90 מעלות מצפון לו ו - 90 מעלות מדרום לו . הקטב הצפוני נמצא אפוא ברחב גאוגרפי 90 מעלות צ'( צפון ) , והקטב הדרומי - ב - 90 מעלות ד'( דרום ) . קו המשוה הוא קו הרחב הארך ביותר ; ארכו קרוב ל - 40,000 קילומטרים . קוי הרחב האחרים הולכים ומתקצרים ככל שהם מתרחקים מקו המשוה , עד לארך של אפס , בקו הרחב 90 מעלות ( כלומר , בקטבים ) . כאן קו הרחב אינו אלא נקדה . בקו המשוה שוים ארך היום והלילה , כלומר 12 שעות כל אחד , בכל ימות השנה . אקלים האזורים שהוא עובר בהם חם וגשום מאוד . לכן האמזונס והקונגו , שאגני הנקוז שלהם נמצאים באזור זה , הם הנהרות העשירים ביותר במים בעולם . קוי רחב אחרים קוי רחב חשובים אחרים הם : חוג הסרטן , ברחב 23.5 צ'; חוג הגדי - 23.5 ד'; חוג הקטב הצפוני - 66.5 צ'; וחוג הקטב הדרומי - 66.5 ד'. קוים אלה נקבעו על פי נטית ציר כדור הארץ כלפי מישור מסלולו - נטיה שגדלה 23.5 מעלות . על פיהם מחלקים את כדור הארץ לאזורי רחב הנבדלים זה מזה באקלימם . האזור בין חוג הסרטן לחוג הגדי , משני צדי קו המשוה , נקרא האזור הטרופי ; זהו האזור היחיד על פני כדור הארץ שבו מגיעה השמש לזנית , כלומר : לנקדה הנמצאת במאנך מעל לראשו של המשקיף . באזור זה קטנים ההבדלים בין ארך היום לארך הלילה וכאמור , בקו המשוה עצמו הם שוים . האזורים שבין חוג הסרטן לחוג הקטב הצפוני ובין חוג הגדי לחוג הקטב הדרומי הם האזורים הממזגים . האזורים שבין חוגי הקטב לקטבים הם אזורי הקטב ; באזורים אלה יש ימים ולילות שהם ארכים מ - 24 שעות . קוי ארך קוי הארך ( הקרויים גם קוי צהרים , ובלועזית - " מרידינים " ) נמשכים מצפון לדרום בין שני הקטבים . המרחקים ביניהם הולכים וגדלים - ממרחק של אפס החוג הארקטי בנורבגיה נמצא הרחק צפונה מקו המשווה . באיזור זה , הקרוב לקוטב , קווי הרוחב הם הקצרים ביותר קווי האורך והרוחב , המסומנים במפה , הם קווים דמיוניים המקיפים את כדור הארץ ומצוינים במעלות . קווים אלה נקבעו לציון מקומות על פני כדור הארץ .

קודם  |  הבא