קהלות שו"ם

עמוד:129

פלילים , שבהם פנו לבית - המשפט הכללי . ראשי הקהלה היו אחראים כלפי השלטונות ושמשו מתוכים , שתדלנים וגובי מסים . בית - הכנסת היה מקום התפלה וההתכנסות המרכזי . בצמוד לו נבנו פעמים רבות גם בית - המדרש והמקוה . לא אחת קרה שהקהלה היתה נחלצת לעזרתם של יהודים יחידים , למשל באסוף כספים לתשלום כפר לשחרור אסירים ( " פדיון שבויים " ) . למן המאה ה - 18 ואילך צמצמו חלק מסמכיות הקהלה בארצות שונות באירופה , והן הלכו ופחתו בעקבות האמנסיפציה ( מתן שויון זכיות ) . בצרפת , יזם נפוליון במאה ה - 19 את ה " קונסיסטואר " , שבראשו עמדו אמנם פקידים יהודים , אך היה עליהם לבצע את מדיניות השלטון הצרפתי , שאף שלם את משכורותיהם . בארצות המזרח ובמיחד באותן ארצות שנכללו באימפריה העות'מאנית , חל פחות בסמכיות הקהלה רק בשלהי המאה ה - 19 . הקהלה היהודית כיום בארצות רבות אבדה הקהילה את סמכותה החקתית , אולם היא ממשיכה למלא תפקיד חשוב בחיי הדת והתרבות היהודיים ובשמירה על הזקה הלאמית של יהודים בעולם כלו . מוסדות הקהלה ממשיכים לתת שרותים המאפשרים את קיום ארח החיים היהודי , כגון הקמת בתי - כנסת , מקואות , מוסדות חנוך ומוסדות צדקה . בארצות - הברית מחלקות הקהלות לשלושה זרמים עקריים : אורתודוקסיות , רפורמיות וקונסרוטיביות . בנוסף לקהלות הפזורות במקומות הישוב השונים , קימים מוסדות - כלל ארציים או עולמיים כגון ארגון"ג'וינט " , " ויצ"ו"ו " הדסה " . בישראל מנהלים עניני הצבור על ידי המדינה ולא בקהלות יחידות . עם זאת , קימים מוסדות קהלתיים ( הקשורים לעתים רבות גם למפלגות פוליטיות ) , המשרתים זרמים כמו חסידי חב"ד וחרדים . אוטונומיה בית - ננסת בית - מדרש בקור חולים ג'וינט הדסה הכנסת אורחים ויצ"ו ועד ארבע ארצות חב"ד חברה קדישא חרדים יהדות ישראל , עם מקוה טהרה עדות בישראל צדקה וגמילות חסדים קהלות שו"ם קונסרוטיבים רפורטים שו"ת קהלות שו"ם שלוש קהלות יהודיות - שפירא ( שפיר ) , ורמיזא ( וורמס ) ומגנצא ( מינץ ) או בראשי תבות שו"ם - ששכנו בחבל הרינוס שבדרום - מערב גרמניה ופעלו במשתף . הקהלות הוו את המרכז הרוחני של יהודי אשכנז בימי הבינים . הקהלות היהודיות שפירא , ורמיזא ומגנצא נקראות על פי שמות הערים שבהן ישבו . קהלות עתיקות ימים אלה נוסדו בראשית המאה ה - 10 . הקהלה היהודית בוורמס - הנקראת בעברית ירמישא , וורמיזה ועוד - היתה אחת הראשונות בגרמניה . עיר עתיקה זאת היתה בימי הבינים מרכז מדיני ודתי חשוב ובמאה ה - 12 הוקמה בה קתדרלה מפארת . משערים שהיהודים הראשונים הגיעו אליה עם הרומאים . בית - הכנסת הישן הוקם בה בשנת 1034 . בתחלה נהנו בני קהלות שו , מיחס סובלני . הקיסר הינריך ה - 4 העניק ליהודים זכיות תמורת הסיוע הכספי שהגישו לו . היהודים יכלו לקים קשרים כלכליים עם הנוצרים , ובד בבד לנהל חיי קהלה עצמאיים . בתנאים אלה פרחו חיי הרוח , הדת והתרבות בקהלות וכמה מגדולי התורה של ימי הבינים ישבו בהן . רש"י חי בורמיזא בשנים 1055 - 1065 , ובית - כנסת שבעיר יחס לו בטעות . רבי מאיר מרוטנבורג ( המהר"ם מרוטנבורג ) נולד ונקבר בה . רבנו גרשם בן יהודה , הידוע בכנויו " מאור הגולה " , חי במגנצא וכן רבים מבעלי התוספות , הם חכמי ההלכה שחברו תוספות לפרוש רש"י לתלמוד . שנוי לרעה חל במצב הקהלות במהלך מסעי הצלב שנערכו במאות ה - וו עד ה - 13 . קהלות שו , , ובעקר קהלות ורמיזא ומגנצא , נפגעו קשות . קהלת ורמיזא נהרסה במסע הצלב הראשון , בשנת 1096 , ולאחר שחדשה סבלה גם במסעי הצלב הבאים . במאה ה - 14 , נפגעו מאוד שלוש הקהלות במגפה השחרה שהשתוללה באירופה ומעמדן המרכזי בקרב יהודי אירופה התערער . קהלת ורמיזא נהרסה שוב , ורבים מבניה נרצחו או התאבדו . בכל זאת הצליחו הקהלות להתאושש ולקים חיי קהלה עצמאיים עד לתקופת השואה . תקנות שו"ם מכיון שבימי הבינים המאחרים לא היה מרכז דתי יהודי שינהיג את העם בתפוצות ( כמו המרכז שהיה בבבל למשל ) , התעורר הצרך בגורם בעל סמכות שיענה לשאלות שצצו בתנאים החדשים . כך צמח שתוף הפעלה בין שלוש הקהלות , ובינן לבין קהלות אחרות במרכז אירופה ובמערבה . במאות ה - 12 וה - 13 נערכו בערים אלה מועצות דתיות , שאליהן זמנו חכמי ההלכה של הדור . על חכמים אלה הוטלה המשימה לענות על שאלות הלכתיות שנגעו הכניסה למקווה של קהילת שפיירא - אחת משלוש הקהילות היהודיות האשכנזיות במאה ה - 12 הידועות בכינוי קהילות שו"ם .

קודם  |  הבא