קהיר

עמוד:128

מתוך הקהלה יצאו תלמידי חכמים וגדולים בתורה . בשנת 557 ר הוקם בקהיר הדפוס העברי הראשון במזרח . התפתחותה הכלכלית של מצרים במאה ה - 19 משכה אל העיר אלפי מהגרים יהודים מן האזור , ובסוף המאה הגיעו אליה יהודים אשכנזים ממזרח אירופה . ב - 1947 חיו בעיר 41,860 יהודים - כשני שלישים מכלל יהודי מצרים . רבם עסקו במסחר , והיו מהם שנשאו בתפקידים צבוריים בכירים . בימי מלחמת העצמאות ב - 1948 סבלו יהודי קהיר מפרעות ומאסרים , וכך גם בעת מבצע " קדש " , ושוב בימי מלחמת ששת הימים , שאחריה נותרו בקהיר רק כמה מאות יהודים . אלכסנדריה אסלאם גניזה גרוש ספרד נוצרים העתיקה נילוס פיראמידה צלאח א - דין קראים רמב"ם שומרונים קהלה יהודית המסגרת החברתית והארגונית הפנימית של היהודים בתפוצות הגולה . מוסדות הקהלה , המכנה גם " קהלת קדש " ( ובראשי תבות ק"ק ) , פעלו באפן עצמאי לצד מוסדות השלטון המקומיים . הקהלה כצורת ארגון חברתית הפועלת על פי חקים , סמכיות ומוסדות משלה , נהוגה בעם היהודי עוד מתקופה קדומה . מטרתה היתה לאפשר את קיום מצוות הדת ולשמר על ארח החיים והתרבות היהודיים גם כאשר היו היהודים מפזרים בין עמים זרים , ללא הנהגה מרכזית אחת . לאחר חרבן בית ראשון ( 586 לפני הספירה ) , נוסדו הקהלות היהודיות הראשונות בגליות בבל , פרס ומצרים . בבבל הקימו היהודים בתי - כנסת , שבנוסף להיותם מקום התכנסות לתפלה בצבור , במקום בית - המקדש שחרב , היו מרכז ללמוד תורה ולפעילות קהלתית . באלכסנדריה . שבמצרים פעלה למן המאה ה - 2 לפני הספירה קהלה מארגנת שבראשה עמדה מועצה בעלת סמכות משפטית , שפעלה על פי חקי ההלכה . גם באימפריה הרומית נתנה ליהודים אוטונומיה בתחומים מסימים , כמו למשל הזכות להשפט בבית - דין יהודי . אחרי חרבן בית שני היו שני המרכזים היהודיים הגדולים , בארץ - ישראל ואחר כך בבבל , למוקדים של סמכות דתית ורוחנית . באותה העת היו הנשיאות והסנהדרין הרשיות המרכזיות שהנהיגו את חיי היהודים . מוסדות הקהלה השונים כמו בתי - כנסת , ישיבות , מקואות , בתי - דין , בתי - תמחוי ו " הקדש " , אפשרו ליהודים להמשיך ולקים את ארח החיים על פי חקי התורה וההלכה , ולשמר על הזהות הדתית והלאמית גם מחוץ לארץ - ישראל . מימי הבינים ועד לעת החדשה , כאשר לא היה מרכז הנהגה דתית יחיד בעולם , התחזקו הקהלות ונהלו את חייהן בארח עצמאי כמעט . בדרך כלל עודדו השלטונות את ארח החיים היהודי האוטונומי , משום שבכך נשמר החק והסדר אצל היהודים , ואסוף המסים נעשה בצורה מארגנת ובאחריות ראשי הקהלה . למרות שפעלו בארח עצמאי , שמרו הקהלות היהודיות על קשר עם קהלות אחרות בשאלות של דת ופסקי הלכה , בעקר דרך שאלות ותשובות ( שו"ת ) . לעתים היו כמה קהלות סמוכות משתפות פעלה זו עם זו , כדי לקדם אינטרסים משתפים . כך למשל התארגנו במאות ה - וו - 14 קהלות הערים שפיר , ורמיזא ומגנצא ( קהלות שו"ם ) שבאזור הרין , ו " ועד ארבע הארצות " בפולין במאות ה - 7 ר וה - 18 . מבנה הקהלה ומוסדותיה במשך השנים התגבש מבנה ארגוני אחיד כמעט לכל הקהלות היהודיות . בראש הקהלה האשכנזית עמד ה " קהל " ובראש הקהלה הספרדית - ה " מעמד " , שהיה הגוף הנבחר של ראשי הקהלה . ( הקהלות של יוצאי ספרד באימפריה העות'מאנית כנו גם " קהל " ) הגוף הנבחר של ראשי הקהלה מנה את ה " פרנסים " , שנהלו את עניני הקהלה השוטפים , את הגבאים , שהיו ממנים על מוסדות הצדקה , תלמוד תורה וכדומה , ואף את המשמשים בקדש : רב הקהלה , החזנים , השוחטים והשמשים . העקרון שהנחה את פעילות הקהלה הוא " כל ישראל ערבים זה לזה " . מוסדות הקהלה ענו על צרכי חבריה בכל תחומי החיים . הם דאגו לחנוך הילדים , למתן עזרה לנזקקים , כגון החזקת בתי - תמחוי , חברות " מלביש ערמים " , " בקור חולים " , " הכנסת אורחים " , " הכנסת כלה " ועוד . ה " חברה קדישא " טפלה בקבורת הנפטרים , ובתי - הדין שפטו על פי דין תורה , מלבד בעניני העזרה ההדדית , שהתבטאה בין השאר בצדקה ובגמילות חסדים למחוסרי האמצעים , התקיימה בקהילות היהודיות בכל העולם . בתמונה - נערים בני משפחות דלות בטנג'יר חוגגים את כניסתם בעול המצוות בחגיגה משותפת שארגנה אגודת - מלביש עירומים : קהיו היא כון עצום , הגדול במזרח התיכון , ששכונות יוקרה ובנייני פאר מצויים בו לצד שכונות עוני שמיליוני בני אדם חיים בהן בצפיפות רבה .

קודם  |  הבא