קדישמן, מנשה

עמוד:124

עפר . שיא פעילותו זו בעצוב הסביבה היה בביאנלה בונציה , שם הציג כבשים אחדות שאת הצמר שלהן צבע בכחל . אחר כך עסק קדישמן בעצוב מסגנן של כבשים גם על בד הציור . מנשה קדישמן הקסם במיחד מן הרעיון של בטול לכאורה של כח הכבידה : אזון עדין של צורות , שלמראית עין תלויות על בלימה . מכל יצירותיו המצגות ברשות הרבים בולטות ביותר שלוש דסקיות הברזל הענקיות , המצבות זו על גבי זו לפני " היכל התרבות " בתל - אביב . עבודותיו מצגות במוזאונים בירושלים ובתל - אביב וכן בגלריות חשובות באמריקה ובאנגליה . זכה בפרס ראשון ב " ביאנלה " ( תערוכה בין - לאמית דו - שנתית ) בפריס . אנטנות ~ ביקרתית אקספר ~ יוניזם לח בבידה פסול קדמיום יסוד נימי מתכתי רך ונדיר . צבעו של הקדמיום פחלחל - לבן , והוא דומה בתכונותיו הנימיות לאבץ . הוא מצוי בטבע בעפרות המכילות אבץ ומופק מהעפרות תוך כדי הפקת האבץ מהן . סמל כימי - CD . מספר אטומי - 48 . טמפרטורת התוך - 321 מעלות צלסיוס . הקדמיום התגלה בשנת 1817 על ידי הכימאי הגרמני פרידריך שטרומיר . בשל עמידותה בפני חמצון , משתמשים במתכת זו בעקר לחמצון או לצפוי חמרים המחלידים בקלות , כמו מוטות ברזל ופלדה . הצפוי בקדמיום עדיף על הצפוי באבץ בשל עמידותו ארכת הטוח . משתמשים במתכת זו ליצור מסגים מתכתיים בעלי נקדת התוך נמוכה . מוטות של קדמיום משמשים כמאט בכור גרעיני . הקדמיום משמש גם בתעשיות הצבעים , המכוניות והפלסטיקה . בשלוב עם ניקל מיצרים מקדמיום סוללות ניקל - קדמיום , שנתן להטעין אותן ולהשתמש בהן שוב ושוב . אדי הקדמיום רעילים מאוד בדומה לאדי הכספית . אולם המתכת עצמה - שלא ככספית - אינה מסכנת . אבץ חמצון וחזור יסודות נור גרעיני כימיה כספית מערכה מחזורית סוללה חשמלית צבע קדרון נחל הגדול בנחלי מדבר יהודה . ראשיתו בירושלים והוא נשפך לים המלח מצפון לעין גדי . נחל קדרון מתחיל בואדי גוז', המפריד בין הר הצופים לבין השכונות היהודיות שמצפון - מערב לעיר העתיקה . הוא ממשיך דרומה ומפריד בין הר הבית לבין הר הזיתים . קטע זה מכנה"~ PO יהושפט " , והוא כנראה המקום הנזכר בספר יואל ( ד ב ) . ליד עין רוגל מתחבר נחל קדרון עם גיא בן - הנום ומשם הוא פונה לכוון דרום - מזרח , אל מדבר יהודה , ונשפך לים המלח מצפון לעין גדי . מקום קברים ואשפה נחל קדרון נחשב לגבולה המזרחי של ירושלים , ולכן כשהצטוה שמעי בן גרא לשבת בירושלים , הזהירו שלמה : " והיה ביום צאתף ועברת את נחל קדרון ידוע תדע כי מות תמות " ( מלכים א , ב לז ) . הנחל נמצא מחוץ לתחום הטהרה והקדשה של ירושלים , לכן נחצבו קברים במורדותיו . הקברים המפארים ביותר הם מימי הבית השני , והקדום שבהם הוא " קבר בני חזיר " מסוף המאה ה - 2 לפני הספירה . קבר זה שמש את בני חזיר - משפחת כוהנים בירושלים . סמוכים לו " קבר זכריה " והקבר המפאר ביותר - " יד אבשלום " . גם המקרא מעיד על היות המקום בית - קברות , בספרי על המלך יאשיהו " ויוצא את האשרה מבית ה', מחוץ לירושלים אל נחל קדרון וישרף אותה בנחל קדרון וידק לעפר וישלך את עפרה על קבר בני העם " ( מלכים ב , כג ו ) . כיון שנחל קדרון נחשב בחלקו למקום טמאה , ומלכי יהודה - אסא , חזקיהו ויאשיהו - הפכו אותו למקום האשפתות שבו נזרק האפר של פסילי האלילים , כמספר בספרי מלכים ודברי הימים . במשנה נאמר כי אל נחל קדרון הזרימו את מי השפכים של ירושלים , וכן את דם הקרבנות . קדרון הוא נחל אכזב וגם כיום מזרימים אליו את מי השפכים מהשכונות המזרחיות של העיר , אך מתכננים להקים מכון טהור , שימנע בעתיד את זהום הנחל . יד אבשלום ירושלים תקופת בית שני מנשה קדישמן משנה את פני הטבע , צובע את גזעי העצים ואת צמר הכבשים , כל זאת במסגרת אירוע אומנותי בטבע שנערך בתל - חי בשנת 1983 . נזירים , מתבודדים למיניהם ומבקשי מקלט מצאו מסתור בכוכים הרבים המצויים בקירותיו התלולים של נחל קדרון . בימי קדם נהגו יושבי ירושלים לקבור בהם את מתיהם ,

קודם  |  הבא