קבוץ

עמוד:114

התפתחות הקבוצה והקבוץ הקבוצה הראשונה , " אם הקבוצות " , היא דגניה שבעמק הירדן , אשר נוסדה בשנת 1909 , בימי העליה השניה . באותה תקופה נוסדו גם המושבים הראשונים . אין זה מקרה ששתי צורות התישבותיות אלה נוסדו באותו זמן . צורת הארגון השתופית - הקומונה - הלמה את הרקע הרעיוני הציוני - סוציאליסטי של אנשי העליה השניה והתאימה לתנאי החיים הקשים בארץ באותה התקופה . עד סוף מלחמת העולם הראשונה הוקמו קבוצים מעטים בלבד ולא נקבעו דפוסים של שתוף פעלה ביניהם . בתם המלחמה , עם תחלת העליה השלישית , נוסדו קבוצים רבים על ידי יוצאי תנועות הנער ( " השומר הצעיר " , " החלוץ " ועוד ) . רבים מן הקבוצים האלה התארגנו תחלה כקבוצות עובדים שהעסקו כשכירים בעבודות בנין , בסלילת כבישים , בעבודות נמל , בחקלאות ועוד , ורק אחר כך הם הקימו ישובים חקלאיים . באותה תקופה החלו הקבוצים להתגבש לתנועות קבוציות בעלות בסיס רעיוני משתף . בשנות ה - 30 היתה עליה גדולה לארץ וגבר בה המאבק המדיני והבטחוני של הישוב היהודי . בתקופה זו היה הקבוץ לצורה העקרית של ההתישבות היהודית . מאמץ חברתי שתופי היה דרוש בעקר באזורים , שבהם היה צרך ליבש בצות או לחדר לחבלי ארץ חדשים , שבהם תפסה בעית הבטחון מקום מרכזי . התישבות " חומה ומגדל " היתה בטוי מבהק לכך . כך הוקמו קבוצים רבים בעמקי הירדן ובית - שאן , בגליל , במישור החוף הדרומי , בשולי הנגב , בהרי יהודה ועוד . בשנים 1945 - 1948 , מתם מלחמת העולם השניה עד מלחמת העצמאות והקמת המדינה , קלטו הקבוצים אלפי עולים חדשים נצולי השואה . אז הגיע חלקו של הקבוץ ל - 7.5 אחוזים מהאכלוסיה היהודית בארץ והוא מלא תפקיד מרכזי במאבקו של הישוב על עליה , התישבות , בטחון וחתירה לעצמאות מדינית . הקבוצים שמשו בסיסים ל " הגנה " ולפלמ"ח , שהתאמנו בהם והסתירו בהם את מאגרי הנשק שלהם . לאחר הקמת המדינה ירד חלקם של הקבוצים בהדרגה ל - 3.5 אחוזים מהאכלוסיה , ובאותו זמן גם נטלו המסגרות הממלכתיות החדשות שקמו את מרב התפקידים הבטחוניים וההתישבותיים , שהקבוץ מלא בהתנדבות במשך עשרות שנים . מאז שנות ה - 60 נכרה התאוששות בתנועה הקבוצית , אף כי באפן יחסי לא גדל משקלה בכלל האכלוסיה . ההתאוששות חלה הודות לגדול הפנימי ( הצטרפות הבנים כחברים לקבוציהם ) ובעקבות הקמת קבוצים חדשים בגולן , בבקעת הירדן ובחבל עזה אחרי מלחמת ששת הימים . כיום עוברת התנועה הקבוצית בכללה תמורות הן במבנה המשק הקבוצי והן בארחות החיים החברתיים . המשק הקבוצי מבחינה כלכלית המשק הקבוצי הוא יחידה חקלאית - תעשיתית גדולה , המנהלת בצורה מקצועית , מתקדמת ויעילה . זהו משק מערב , שיש בו ענפי חקלאות מגונים בצד מלאכה , שרותים ותעשיה . העדפה נתנת לענפי חקלאות שבהם מרבות אפשריות המכון ( כתנה , מטעים , ברכות דגים , פלחה וכדומה ) . ענפי הלול והרפת התאמו אף הם בממדיהם ובציודם לתנאי המשק הגדול המודרני . החקלאות הקבוצית ידועה בהשגיה הבין - לאמיים . לרב הקבוצים יש מפעלי תעשיה . חלקם נועדו לעבוד התוצרת החקלאית ( כגון מפעלים למיצים ולשמורים ) . המפעלים הוקמו הן מסבות כלכליות ( לאזון ההכנסות ) והן מסבות חברתיות ( כדי לקלט את הדור הצעיר השואף לעסק בטכנולוגיות מודרניות , ולתת תעסוקה לנשים , לקשישים ולמגבלים מבחינת כשר עבודתם ) . כיום קימים בקבוצים גם מפעלים עתירי ידע ( " הי - טק " ) , ובעקבות יזמות של חברים הוקמו מפעלי מלאכה יחודיים , כגון מפעל לתכשיטים או מתפרות מיחדות . אחד הענפים הכלכליים הרוחיים של הקבוצים , שהלך והתפתח בשנים האחרונות הוא ענף התירות והארוח . מפעלי התעשיה הקבוציים הנם חדישים , משכללים ורוחיים , ומקצתם קשורים בהסכמים עם יזמים חוץ - קבוציים . למעלה : חדר אוכל בקיבוץ יד חנה , שעל גבול השרון והר שומרון . יש קיבוצים שהנהיגו הסדרים , שלפיהם מחיר הארוחות מנוכה מתקציבו של החבר . למטה : בעבר חיו ילדי הקיבוצים בחברת ילדים ולנו בבתי - ילדים ולא בבתי הוריהם . במסגרת השינויים הרבים שחלו בקיבוץ במהלך השנים , שונה גם הסדר זה . בתמונה - ילדי פעוטון באחד מקיבוצי הארץ .

קודם  |  הבא