צמחים

עמוד:78

לקרקעית מקוה המים והוא מתאם לחיים בסביבה רוויה במים . יש צמחים המפתחים שרשי אויר . אלה אינם שרשים רגילים אלא שלוחות מחלקים על - קרקעיים של הצמח המגיעות לקרקע ומשמשות אף הן לקליטת מים , מינרלים וכסיוע נוסף לעגון הצמח . שרשים של קבוצות צמחים רבות משמשים לאגירת חמרי מזון . יש צמחים ששרשיהם התמחו לתפקוד זה והם מעבים ובשרניים - כגון גזר , בטטה , סלק . חמרי מזון אלה מובלים לשרש באמצעות צנורות השיפה מחלקי הצמח האחרים . הגבעול , או הגזע , הוא השלד של הנצר הנושא עליו את שאר איברי הצמח . לפעמים הגבעול מסתעף ומתפצל , ולפעמים יש לו גבעול או גזע ראשי שממנו מסתעפים ענפים צדדיים . בגבעול מצויות רקמות העצה והשיפה והוא עטוף בקלפה המכילה את שאר הרקמות . בעצים ובשיחים רקמת העצה עבה בגבעול ובענפים , ויוצרת גזע עבה וענפים עבים . יש צמחים שגבעוליהם וענפיהם הולכים ומתעבים ויש שעבים אינו משתנה . בצמחים רבים יש חלקים תת - קרקעיים של גבעולים מעבים ואוגרי מזון . כאלה הם הבצלים והפקעות . העלים - מבנה וסוגים העלים הם איברי הצמח שבהם מתקימת פוטוסינתזה . צבעם לרב ירק ותאי הפרנכימה ( רקמת יסוד בעלת תאים דקי דפן ) שלהם מכילים כלורופיל . העלה נכר על פי הנצן המצוי בחיקו , מעל למפרק - הנקדה שבה העלה מתחבר לגבעול . צורות העלים וגדלם מגונים , ולכל מין צמח צורת עלים ואפן סדור אפיניים . בצמחים רבים העלים המצויים בבסיס הצמח גדולים יותר מהעלים העליונים , המלוים את הפרחים , ולפעמים העלים העליונים אף שונים בצורתם . כאשר העלים ערוכים זה מול זה בזוגות לארך הגבעול , הם נגדיים . כאשר העלים ערוכים על הגבעול לסרוגין הם מסרגים , וכשהם עומדים סביב הגבעול יותר משני עלים באותו גבה הם ערוכים בדורים . החלק העקרי של העלה הוא הטרף - חלקו המרחב והשטוח . יש צמחים שבהם העלה הוא בעל פטוטרת - מעין גבעולון המחבר את העלה לענף . עלה חסר פטוטרת הוא עלה יושב . עלה נחשב פשוט כאשר שפת הטרף שלו תמימה ( שלמה ) , משננת או אף מחלקת לאנות , אך שום חלק ממנו אינו נתק בפני עצמו . כאשר עלה עשוי מעלעלים שכל אחד מהם יכול להנתק מציר העלה , הוא נקרא עלה מרכב . דגמאות לעלה פשוט הן עלה עגל , דמוי ביצה , מארך , דמוי סרגל , מחטני , גלילי , דמוי אזמל , דמוי לב , דמוי חץ , וכן עלים בעלי אנות שאינם עלים מרכבים , כגון עלה מאצבע , עלה מחלק או מפרץ . לצמחים הגדלים במקומות חיות לחים יש לרב עלים גדולים - כלומר שטח פניהם גדול . לצמחים הגדלים במקומות חיות יבשים יש עלים קטנים יותר , ולצמחי מדבר עלים קטנים או עלים שהתגלגלו לצורת קוצים או קשקשים , ששטח פניהם קטן - תכונה המקטינה את אבוד המים . רבים מן הצמחים משירים את עליהם מדי שנה . תופעה זו מכנה בשם שלכת . ירקי - עד הם עצים הנשארים ירקים כל השנה , להבדיל מעצים נשירים , שעליהם נושרים בסתו והם עומדים חשופים במשך כל עונת החרף . יש ירקי - עד שעליהם אינם נושרים כלל במשך שנים רבות . אחרים - עליהם נושרים בהדרגה ומתחלפים בעלים חדשים , אך העץ אינו נותר חשוף כלו לעולם . עצי הג'ונגל שעליהם רחבים הם ירקי - עד , וכן גם כמה עצי מחט בארצות הקרות . עצים אלה הם חסונים ויכולים לעמד בקר ובסופות החרף . הארן , למשל , הוא עץ ירק - עד . עליו קשים , דמויי מחט וגמישים ואין להם שטח פנים גדול החשוף לרוחות . ישנם סוגי צמחים הכוללים מינים הגדלים באקלים קר והם נשירים , ומינים ירקי - עד הגדלים באזור של אקלים ממזג . דגמה לכך - מיני האלון שחלקם נשירים וחלקם ירקי - עד . השרת העלים - שלכת - היא תגובה שהתפתחה במהלך האוולוציה של המין למצב של מצוקה , שבו קשה לעץ להחזיק בעליו . יש מינים המשירים את עליהם בחרף , כתגובה למצוקת הקר , ומלבלבים באביב , ויש מיני צמחים המשירים את עליהם בקיץ כתגובה למצוקת החם או למחסור במים . תנאי הסביבה יכולים להשפיע במדה רבה על העתוי של השרת העלים ומשכו . יש צמחים המחליפים עלי חרף גדולים ומרבים בעלי קיץ קטנים ומעטים יותר על מנת להתמודד טוב יותר עם המחסור במים בעונה החמה . הנצת עלים חדשים והתפתחותם עשויה לחול בתקופה מגדרת בשנה - התופעה בולטת באחדים מהעצים הנשירים - או להתפרש על פני חלק נכר של השנה . צורות שונות של עלים מורכבים ועלים פשוטים .

קודם  |  הבא