צמחים

עמוד:77

ממערכת למין מערכות הצמחים נחלקות לקבוצות קטנות יותר - המחלקות , וכל מחלקה נחלקת לסדרות אחדות . הסדרה נחלקת למשפחות , המשפחה לסוגים והסוג למינים . המין הוא היחידה הטקסונומית הטבעית והבסיסית , אך כיום אנו מכירים יחידות קטנות יותר הנקראות תת - מינים בצמחי בר וזנים בצמחי התרבות . כדי להדגים את שיטת החלקה לקבוצות בין הצמחים , הנה דגמאות מספר של צמחים מכרים . השואה עם החלקה בעולם החי , המובאת בערך בעלי - חיים , תראה כי עקרונות המיון בממלכת החי וממלכת הצומח שוים וכמותם גם הקבוצות . לכל מין של צמח שם כפול הכולל את שם הסוג ואת שם המין . לצמחים שבהם מצויים זנים אחדים , מוסיפים שם שלישי שהוא שם הזן , לדגמה : לתפוז יש כמה זנים כגון שמוטי , ולנסיה וזנים טבוריים . דגמה למיון צמחים : הצמח ארן ירושלים רקפת מצויה אירוס הארגמן תפוז מערכה חשופי זרע מכסי זרע מכסי זרע מכסי זרע מחלקה חשופי זרע דו - פסיגיים חד - פסיגיים דו - פסיגיים סדרה מחטניים רקפתניים שושניים סבונניים משפחה ארניים רקפתיים אירוסיים פיגמיים סוג ארן רקפת אירוס הדר מין ארן ירושלים רקפת מצויה אירוס הארגמן הדר זהב ( תפוז ) מבנה הצמח העלאי גופו של הצמח בנוי תאים - תאים . קבוצת תאים בעלי מבנה דומה ותפקיד משתף היא הרקמה . תאים חדשים נוצרים בעקר ברקמות עבריות הנקראות מריסטמות ותפקידן - חלקת תאים והגדלת גוף הצמח . מריסטמות עקריות מצויות בקצות הצמח - בשרשים ובגבעולים צעירים - ומסיעות לגדולו לארך , וכן סביב צנורות ההובלה לשם הגדול לרחב . לאחר שנוצרים תאים חדשים הם עוברים תהליך של גדול והתמינות לצורות יחודיות בעלות תפקיד יחודי . בצמח יש שלוש קבוצות עקריות של טיפוסי רקמות המצויות בשרשים , בגזע ובעלים : רקמות יסוד , רקמות הובלה ורקמות עוטפות . רקמות היסוד הן משלושה סוגים - פרנכימה , קולנכימה וסקלרנכימה . פרנכימה היא הנפוצה ביותר . אלה הם תאים חיים שדפנותיהם דקות , המכילים כלורופיל ונוטלים חלק חשוב בתהליך יצור המזון בצמח - הפוטוסינתזה . תאים אלה מסגלים אף להתחלק ולסיע בהתחדשות וברפוי פציעות בגוף הצמח . תאי הפרנכימה מצויים בקלפות גזעים ובלבתם , בעלים ובחלק העסיסי בפרות . רקמות ההובלה כוללות את העצה , שדרכה עוברים מים ומינרלים מן השרש לשאר חלקי הצמח ואת השיפה , המשמשת להובלת תוצרי הפוטוסינתזה לחלקי הצמח השונים . תאי העצה הם חלולים וחסרי חמר חי , ויש בהם נקבים רבים המאפשרים חדירת מים . תאים אלה מתים בבגרותם . תאי השיפה מכילים חמר תא חי ויש ביניהם מעברים נקבוביים , כברה , המחברים את תכנם של תאים שכנים . בצמחים רבים מצויים גם מובילי שרף חלבי . הם מובילים נוזל חלבי , שלרב הוא מר או חריף ומשמש להגנת הצמח . בכמה צמחים מופק שרף חלבי זה בידי האדם לשמושיו השונים . כזה הוא עץ הקאוצ'וק , שמהשרף שלו מפיקים גומי . הרקמות העוטפות הן האפידרמיס . תפקידן לעטף את איברי הצמח ולספק להם הגנה מפגעים שונים . הצמח קולט מהאויר ופולט אליו גזים בתהליך הפוטוסינתזה דרך פתחים מיחדים באפידרמיס הקרויים פיוניות . כל פיונית מקפת בתאים מיחדים המפקחים על מדת הפתיחה של הפיונית . רקמות הצמח יוצרות את האיברים השונים . גדל האיברים ומספרם אינם קבועים כמו אצל בעלי - החיים . בין האיברים מבחינים באיברים וגטטיביים או איברי צמיחה , ובאיברים רפרודוקטיביים או איברי רביה . האיברים הוגטטיביים הם השרש , הגבעול והעלה . איברי הרביה הם הפרח והפרי . השרש והגבעול השרש מצוי לרב בתוך הקרקע . גדלו וצורתו שונים במיני הצמחים השונים . תפקידו לחדר לתוך הקרקע או הסלע ולהאחז בהם , וכך להקנות לצמח אחיזה ויציבות . הש . רש מציד באלפי יונקות קטנות , שבעזרתן הוא יונק מן הקרקע מים ומלחי הזנה ( מינרלים ) ומעלה אותם אל הנצר ( הנצר הוא שם כולל לחלקים העל - קרקעיים של הצמח : גבעול , עלים , פרחים , פרות ) . הובלת המים והמלחים נעשית דרך צנורות ההובלה שבעצה . בצמחי מים שאינם צפים - צמחים שקועים או טבולים - מעגן השרש את הצמח לפרחים הצבעוניים והריחניים יש תפקיד חשוב בתהליך הרבייה וההפצה של הצמח . ישנם צמחים שפיתחו פרחים בעלי צורה מיוחדת , המשרתת את צרכיהם , כמו הכדן הסוגר על החרקים הנלכדים בו . בתמונה - פרחי הסחלב , מן היפים בפרחים . תיאור מוגדל של רקמת הובלה בצמחים . מימין - תאי העצה הגדולים , שדרכם עוברים מים ומינרלים מן השורש אל הצמח . משמאל - תאי השיפה המשמשים להובלת תוצרי הפוטוסינטזה .

קודם  |  הבא