צלום ומצלמה

עמוד:65

צלום ומצלמה צלום הוא התהליך שבו יוצרים תמונות באמצעות מצלמה , הקולטת את קרני האור הבאות מהעצם המצלם . קרני האור פוגעות בסרט הצלום , נרשמות בו באמצעים כימיים או אלקטרוניים וכך יוצרות את התמונה . הצלום המצא במחצית המאה ה - 19 , והוא ממשיך להתפתח ולהשתכלל גם כיום . לצלום שמושים רבים , והוא הפך גם לסוג של אמנות . מבנה המצלמה וחלקיה המכשיר שבעזרתו יוצרים תצלומים הוא המצלמה . מבנה המצלמה דומה למבנה העין , שבאמצעותה אנו רואים . קרני אור הבאות מהגוף הנראה פוגעות בעדשת העין , והיא מרכזת אותן על הרשתית הנמצאת מאחוריה והמכילה תאים הרגישים לאור . גם המצלמה בנויה באפן דומה . גוף המצלמה הוא חלל שבחלקו הקדמי נמצאת עדשה מרכזת . קרני האור המגיעות מן העצם המצלם עוברות דרך העדשה , נשברות בה ופוגעות בסרט הצלום , הנמצא בחלקה האחורי של המצלמה . המרחק בין עדשת המצלמה לבין סרט הצלום נקבע כך , שכל קרני האור שיצאו מנקדה אחת בעצם המצלם פוגעות בנקדה אחת על סרט הצלום . סרט הצלום רושם את פגיעות קרני האור , והנקדות השונות שעליו מצטרפות לתמונת העצם המצלם . באמצעות טבעת מסתובבת , אפשר לקרב ולהרחיק את עדשת המצלמה מסרט הצלום , וכך להשיג מקוד טוב לעצמים הנמצאים במרחקים שונים מהמצלמה . במצלמות פשוטות יותר יש עדשה קטנה היכולה להשיג מקוד טוב יחסית למרחקים שונים בבת אחת , ואז אין צרך למקד את התמונה באמצעות הזזת העדשה . אולם איכות התמונות במצלמות כאלה נופלת מזו המשגת במצלמות בעלות עדשה נעה . במצלמות משכללות העדשה מרכבת מכמה עדשות שונות , הנצבות זו אחר זו בתוך צנור המרכב על המצלמה מלפנים , וכך משגת חדות יתר לתמונה . מאחורי עדשת המצלמה נמצא תריס קטן , הנפתח לרגע קט כדי לאפשר לקרני האור לעבר דרכו , ואז שב ונסגר . תפקיד התריס הזה , הנפתח כאשר לוחצים על כפתור הצלום במצלמה , הוא למנע פגיעה של כמות אור גדולה מדי בסרט הצלום . התריס גם מבטיח שהצלום יעשה בזמן קצר , לפני שהעצם המצלם יספיק לנוע . הזמן שבו התריס פתוח נקרא " זמן החשיפה " , שהוא בדרך כלל בין כמה אלפיות לכמה עשיריות השניה . במצלמה משכללת יש גם צמצם , שהוא מעין חלון עגל שאת גדלו נתן לשנות . סגירת הצמצם מקטינה את כמות קרני האור היכולות להגיע לסרט הצלום . צמצם סגור מחיב זמן חשיפה ארך יותר , אולם בדרך זו מתקבלות תמונות חדות של עצמים הנמצאים במרחקים שונים . אם , לדגמה , מצלמים דמות אדם שברקע מאחוריו נמצאים עצמים אחרים , רצוי לפתח את הצמצם כדי שהעצמים ברקע יהיו קצת מטשטשים ויבליטו את פני האדם המצלם . חלקים חשובים נוספים במצלמה הם הגלילים שעליהם כרוך סרט הצלום ( הפילם ) . סיבוב הגלילים האלה באמצעות מנוף קטן שמסיטים אותו ביד , מזיז את הפילם מתמונה אחת לאחרת . כיום יש מצלמות מהירות , שבהן סרט הצלום מוזז באמצעות מנוע חשמלי . חלון קטן המצוי במצלמה מאפשר לצלם להשקיף דרכו על העצם שיופיע בתמונה . במצלמות פשוטות החלון הזה משקיף על עדשה נפרדת , הנמצאת מעל עדשת הצלום עצמה . במצלמות משכללות יותר , הנקראות " מצלמות רפלקס " , החלון משקיף על עדשת הצלום וקרני האור מגיעות ממנה אליו באמצעות מראה מתאימה , המוסטת הצדה בזמן החשיפה . יתרונן של מצלמות רפלקס הוא שהתמונה נראית בחלון בדיוק מאותו כוון שבו תראה בתצלום . עוד חלק חשוב הוא מד האור , המודד את כמות האור הקימת בעת הצלום , וכך מאפשר לצלם לקבע את זמן החשיפה הדרוש כדי לקבל תמונה ברורה על סרט הצלום . חלק נוסף , שבמצלמה משכללת הוא נפרד מהמצלמה עצמה , הוא המבזק ( " פלש " ) . המבזק מכיל נורה חשמלית ברמה של חובבים הצילום הוא פעולה פשוטה למדי . אולם צילום מקצועי , המבקש להשיג צורות וזוויות מיוחדות , דורש שימוש בטכניקות מסובכות . העיגול הנראה בתמונה הוא למעשה מכשיר בפרק שעשועים , שנוצר עקב חשיפה ממושכת של סרט הצילום לכל אורך תנועתו של המכשיר . מצלמה דיגיטלית המשמשת צלמים מקצועיים . מאז המצאתה התפתחה המצלמה , וכיום ישנן מצלמות משוכללות המאפשרות לצלמים חובבים להפיק בטכנולגיה פשוטה ונוחה תצלומים באיכות טובה .

קודם  |  הבא