צ'כיה

עמוד:63

על מספר היהודים שהתר להם לשבת בבוהמיה ובמורביה , והן בטלו בהדרגה רק בשנות ה - 40 של המאה ה - 19 , עד שבשנת 1867 נתן ליהודים שויון זכיות מלא . ב - 1918 , עם הקמת צ'כוסלובקיה , ישבו בצ'כיה כ - 120,000 יהודים . רבם היו קרובים ליהדות גרמניה ואוסטריה ומערים היטב בסביבתם . במלחמת העולם השניה , כאשר היתה צ'כיה " פרוטקטורט " ( שטח חסות ) גרמני , גרשו רב יהודיה לגטו טרזין ( טרזינשטט ) , ששמש כמעין מחנה ראוה לפני גורמים זרים , ואמנם התנאים בו היו טובים יותר מאשר במחנות אחרים שתחת שלטון הנאצים . ואולם רבים מיהודי המחנה גרשו ממנו למחנות השמדה . לאחר המלחמה נותרו בצ'כיה כ - 20,000 יהודים . רבם עלו לישראל או הגרו למקומות אחרים . מספרם היום נאמד ב - 6,000 , מהם כ - 3,000 בפרג . אורניום הבסבורג , בית הוס , ין הצהרת בלפור מחנות רכוז והשמדה מלחמ העולם הראשונה מלחמת שלושים השנה מסריק , תומס גריג סלובקיה פרג צ'כוסלובקיה קיסרות הרוסית הקדושה קלטים צלאח א - דין תארו של יוסף אבן איוב , מצביא ושליט מסלמי ממוצא כורדי . אחד בסוף המאה ה - 2 ר את המזרח התיכון המסלמי והכה את ממלכת הצלבנים הראשונה בארץ - ישראל . כבש את ירושלים והביא לתחית האסלאם . חי בשנים 1137 - 1193 . צלאח א - דין אלאיובי היה בן למשפחת חילים מקצועיים בשרותו של זנגי , השליט הסלג'וקי ( שבט טורקי שפלש למזרח התיכון במאה ה - ו ו ) של אזור חלב ומוצול . במאה ה - 2 1 שלטו הצלבנים הנוצרים בחלקים נכרים של האזור , וצלאח א - דין יצא למצרים כדי להגן על אלכסנדריה מפניהם . הוא הצטין בהגנת העיר ובעקבות כך מנה לוזיר ( שר ) במצרים . צלאח א - דין הנהיג שנויים במשטר הפנימי של מצרים ופעל רבות להפצת האסלאם הסני תוך מאבק במסלמים השיעים . בשנת 1171 הוא הכריז על ספוחה של מצרים לסוריה , שעליה שלט נור א - דין , ולאחר מותו של נור א - דין בסוריה הכרז צלאח א - דין גם כשליטה של ארץ זו . בשנת 1183 השלים את אחודו של כל השטח המסלמי הגובל בארץ - ישראל . הוא נסה לחדר גם לארץ - ישראל , אך נהדף בידי הצלבנים . הגדולה במפלותיו היתה בקרב גזר ( 1177 ) . כבוש ארץ - ישראל ארץ - ישראל ועבר הירדן המזרחי , שהיו נתונים לשליטתם של הצלבנים , היו חיוניים ליצירת רצף של שליטה מסוריה בצפון ועד מצרים בדרום , וצלאח א - דין חתר להשיג זאת . מלבד זה נועדה המלחמה בצלבנים להוכיח למסלמים , כי הוא דבק במלחמת הקדש ( ג'האד ) . השתהותו של צלאח א - דין בהכרזת המלחמה בצלבנים נועדה לאפשר לו לבסס את שליטתו באזורים שכבש . מכשלונותיו הראשונים במערכה נגד הצלבנים הסיק , כי עליו לנקט גישה אחרת : מבסיסו בדמשק החל להצר את צעדי הצלבנים בעבר הירדן המזרחי והשתלט על האזורים שמן הגולן ועד דרום הגלעד . אחרי כן פתח בסדרת פשיטות לגליל , לעמק יזרעאל ולגליל התחתון , כדי לנתק את צפון ממלכת הצלבנים מדרומה . כך התיש בהדרגה את הכחות הצלבניים . בראשית יולי 187 ו כפה מערכה על הכחות הצלבניים בקרני חטין שליד טבריה . הקרב נטש ביום חמסין כבד , וצלאח א - דין הנחיל לצלבנים תבוסה נצחת וטבח בהם ללא רחם . מלך ירושלים הצלבנית נפל אף הוא בשבי . צלאח א - דין המשיך במסעות מלחמה ברחבי ארץ - ישראל ועלה בידיו לכבש חלקים ממנה , ובכלל זה את ירושלים . פעילותו לא הצטמצמה בתחום המדיני והצבאי בלבד : בהושיטו תמיכה כלכלית נרחבת למוסדות הדת המסלמיים הביא לתחיתו של האסלאם וסיע בפתוח הספרות הערבית לענפיה . הוא היה לאגדה עוד בחייו , ובעקר לאחר מותו , המסלמים רואים בו גבור ושירים ואגדות חברו לכבודו . לדברי המשורר יהודה אלחריזי פרסם צלאח א - דין לאחר כבוש ירושלים קריאה ליהודים לבוא ולהתישב בעיר . אין לכך אשור ממקור אחר , אולם ודאי הוא כי צלאח א - דין בטל את החק הצלבני , שאסר ישיבת יהודים בעיר . אלחריזי , יהודה ג'האד ממלכת ירושלים הצלבנית מסעי הצלב צלב , צליבה סמל דתי עתיק , שאמצה הנצרות והפכה לסמלה העקרי . צורתו פשוטה - שתי וערב - אך ישנם גם צלבים שצורתם שונה כגון צלב הידית וצלב הקרס . צלאח א - דין נודע כמצביא גדול שהביא לנפילת ממלכת הצלבנים הראשונה בארץ - ישראל . אך בנוסף להישגיו הצבאיים הצליח צלאח א - דין לחזק את האסלאם ולפתח את הספרות הערבית בתקופתו . צליבתו של ישו הנוצרי היא המקור לצלב , המשמש מאז המאה הרביעית כסמלה של הדת הנוצרית . לצלב הקדוש , המוצג מעל כל כנסייה , מנזר או בגדי כהונה נוצריים , יוחסו סגולות וכגתות עליונים . בתמונה - צליבת ישו ביצירתו של תומס לאידי .

קודם  |  הבא