ציונות

עמוד:47

" תכנית ירושלים " חדשה מלחמת ששת הימים ותוצאותיה הביאו את ההסתדרות הציונית לקבל בקונגרס הציוני העשרים ושבעה שהתכנס בירושלים ב - 1968 , " תכנית ירושלים " חדשה , שהגדירה את מטרת הציונות כ " אחדותו של העם היהודי ומרכזיותה של ישראל בחיי העם ; כנוסו של העם היהודי במולדתו ההיסטורית , ארץ - ישראל , על ידי עליה מכל הארצות ; בצורה של מדינת ישראל המשתתת על חזון הנביאים של צדק ושלום ; טפוח יחודו של העם על ידי קדום חנוך יהודי ועברי וטפוח ערכי רוח ותרבות יהודיים ; הגנה על זכיות היהודים בכל ארצות מושבם " . על פי תכנית זו פועלת התנועה הציונית עד היום . בין השגיה הבולטים של התנועה : מבצעי העליה הגדולים מארצות המערב והמזרח - ביניהן ארצות ערב וברית - המועצות ( כיום מדינות חבר העמים ) , שהעליה ממנה לא התרה עשרות בשנים ; המערכת הענפה של החנוך היהודי והציוני בארצות הגולה , והמגביות הלאמיות , שתרמו תרומה נכבדה לחזוקה של המדינה . הציונות לאחר מלחמת יום הכפורים מלחמת יום הכפורים זעזעה שוב את העם היהודי . היא לא הביאה לגלי עליה גדולים , אבל הגבירה את ההזדהות של העם היהודי עם מאבקה המדיני של ישראל . בעקר בלט הדבר לאחר שעצרת האו"ם החליטה ברב קולות , בחדש דצמבר 1975 , לגנות את הציונות כתנועה גזענית . כנוס ראשי היהדות שנערך לאחר מכן בירושלים , בא לחזק את הזדהותו של העם היהודי עם מדינת ישראל - הגורם המרכזי בתנועה הציונית כיום . ההחלטה שהתקבלה באו"ם לגנות את ישראל קבעה , בין השאר , ש " הציונות היא צורה של גזענות ושל אפליה גזעית ואיום על השלום והבטחון בעולם " . 72 מדינות הצביעו בעד ההחלטה , 32 מדינות נמנעו ו - 35 הצביעו נגדה . ההחלטה היתה פרי מאמץ ערבי ממשך להביא לגנוי הרעיון הציוני , ובכך לפגע בתדמיתה של מדינת ישראל . השפור שחל במעמדה הבין - לאמי של ישראל הוליך , ביזמת ארצות - הברית , לבטול ההחלטה בדצמבר 1991 ברב של יותר ממאה חברות האו"ם . הרעיון הציוני - לרכז את יהודי התפוצות בארץ ובעקר להעלות יהודים מארצות מצוקה - התחזק בעקבות העליה ההמונית של כמיליון יהודים מברית - המועצות לשעבר והעלאת כמעט כל יהודי אתיופיה . בקליטת העליה נעזרה ישראל בכספים שגיסו בעקר בקרב יהודי ארצות - הברית . בישראל עצמה החל למן מלחמת ששת הימים וכוח חריף על מהותה של הציונות ועל טיב ערכיה , תכניה ומטרותיה . וכוח זה התמקד בעקר בשאלת היחס אל ה " שטחים " ( יהודה ושומרון ) שכבשה ישראל , ובשאלת מקומו ומשקלו של החלק הטריטורילי , הנוגע לגורם חלקת הארץ , ברעיון הציוני . מוסדות התנועה הציונית ההסתדרות הציונית היא הגוף הארגוני של התנועה הציונית . במסגרתה הוקמו ב - 1899 " אוצר התישבות היהודים " שנועד לשמש כבנק הציוני , ב - 1901 הקרן הקימת לישראל וב - 1920 קרן היסוד . זכות ההשתיכות להסתדרות הציונית נתונה לכל יהודי המקבל את התכנית הציונית ושוקל את השקל ( מעין מס חבר שנתי ) . הקונגרס הציוני הוא הגוף העליון של ההסתדרות הציונית ( מעין בית - נבחרים ) , שציריו הם נציגי ההסתדריות והארגונים הציוניים . הקונגרס בוחר בנשיא , בהנהלה , בועד הפועל הציוני ובבית הדין . עד קום המדינה נערכו בחירות לקונגרס הציוני בכל מדינה שבה היו שוקלי שקל , וכל מדינה זכתה ליצוג בקונגרס בהתאם למספר שוקליה . מאז קום המדינה חל שנוי בענין זה , וממדינת ישראל נשלחים לקונגרס 38 אחוז מהצירים , על פי ההרכב המפלגתי בכנסת . הקונגרס מקבל דוח מן ההנהלה ושאר המוסדות הציוניים ודן בהם במליאה ובועדות . הועד הפועל הציוני פועל בתקופה שבין הקונגרסים - המתכנסים בדרך כלל אחת לארבע שנים - ומסמך לטפל בכל ענין הקשור במוסדות ההסתדרות הציונית ובתקציבה . ההנהלה הציונית היא מעין ממשלה של ההסתדרות הציונית . תפקידה לבצע את החלטות המוסדות העליונים של התנועה ולטפל בענינים השוטפים . כל חבר הנהלה מפקד על אחת ממחלקותיה , ביניהן עליה , התישבות , הנער והחלוץ . בראש ההנהלה הציונית עומד נשיא התנועה הציונית . בית - הדין של ההסתדרות הציונית מפרש את חקתה , בוחן את חקיות ההחלטות ובורר בסכסוכים שונים . בשנת 1929 הוקמה " הסוכנות היהודית לארץ - ישראל " וקבלה מעמד רשמי מטעם ממשלת המנדט . מאז עברו לידיה רק תפקידיה של ההסתדרות הציונית בארץ , אף כי בהנהלת " הסוכנות היהודית המרחבת " יש גם נציגים לא - ציוניים . בשנת 952 1 נתקבל בכנסת " חק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ - ישראל " הקונגרסים הציוניים הראשונים הניחו את היסודות לתנועה הציונית , וקבעו את מדיניותה ודרך פעולתה .

קודם  |  הבא