צהבת

עמוד:26

מאז ועד היום לא פסקו מעשי הצדקה של היהודים בכל רחבי העולם החפשי : לנפגעי רדיפות הנאצים בגרמניה בתקופת השואה , לספוק הצרכים הדחופים הרבים אחרי מלחמת העולם השניה , ליהודי ברית - המועצות לשעבר , ליהודי אתיופיה ולמוסדות חנוך וסעד בישראל . בקור חולים ג'וינט הכנסת אורחים חברה קדישא לקט , שנחה ופאה מונטפיורי , משה פקוח נפש קהלה יהודית רוטשילד שואה צדקיהו בן יאשיהו המלך האחרון ביהודה בימי הבית הראשון , מלך בשנים 597 - 586 לפני הספירה . שמו האמתי היה מתניה , וצדקיהו אינו אלא כנויו המלכותי . נבוכדנאצר מלך בבל המליך את צדקיהו על ירושלים לאחר שכבש אותה והגלה את המלך יהויכין - בן אחיו של צדקיהו - ורבים מתושבי העיר . מתוך חותמות שהתגלו בחפירות בארץ , התברר כי צדקיהו היה עוצר בלבד ויהויכין הגולה נחשב למלך החקי . באחת - עשרה שנות מלכותו מטעם השלטון הבבלי הלכה יהודה מדחי אל דחי . חלוקי הדעות והמריבות בין הפלגים השונים בעם בשאלה אם למרד בבבל , החלישו ביותר את יהודה . צדקיהו התגלה כמלך חלש וחסר כח מנהיגות התלוי בשריו . בהשפעת העצות של שריו הוא רדף את הנביא ירמיהו , אך בשעת הדחק שאל בעצתו . שליחים מן הארצות השכנות - אדום , עמון , מואב , צור וצידון - שדלו אותו כי יצטרף למרד בממלכת בבל . צדקיהו תלה תקוות גם בעזרתה של מצרים , הממלכה שהתחרתה בבבל על השלטון באזור . נפילת ירושלים בידי הבבלים שעת הכשר למרד הגיעה עם עליתו של פרעה חפרע על כסא המלוכה במצרים , בערך בשנת 590 לפני הספירה . צדקיהו העמיד פנים כשומר אמונים לבבל ואף שגר אליה משלחת . אולם לאחר שצור וצידון פתחו את שעריהן לפני המצרים , מרד אף הוא בבבל . נבוכדנאצר שלח צבא לשים מצור על הערים המורדות , וצדקיהו פנה למצרים בבקשת עזרה . צבא מצרי הגיע ליהודה והמצור הוסר לזמן - מה . אך הבבלים הביסו את מצרים והמצור הוטל שוב . ירושלים המרעבת נחלשה , ולבסוף , באב שנת 586 לפני הספירה , נפלה בידי הבבלים . צדקיהו נסה להמלט , אך נתפס ונשבה . הבבלים הרגו את בניו לעיניו , אחר כך נקרו את עיניו והובילו אותו כשבוי לבבל . המלך צדקיהו בן יאשיהו מת במאסר . בבל בית - הנוקדש יהודה , ממלכת יהויכין ירמיהו מצרים העתיקה נבוכדנאצר צה - צה זבוב קטן הדומה בגדלו לזבוב הבית , וחי במרכז אפריקה ובמערבה . זבובי הצה - צה עוקצים בני אדם ובהמות ומוצצים את דמם . רבים מהם משמשים פנדקאים לטפילים חד - תאיים מן השוטוניות העלולים להביא את מחלת השנה . הטריפנוזומה היא טפיל בעל שני פנדקאים . הפנדקאים העקריים הם מיני אנטילופות החיות באפריקה והפנדקאים המשניים הם זבובי הצה - צה . הטפילים המצויים בדמה של האנטילופה אינם גורמים לה נזק נכר . כאשר הזבוב מוצץ את דמה , הוא קולט גם כמה מן השוטוניות הטפילות אשר אינן מזיקות גם לו . אולם אם זבוב הצה - צה הנגוע עוקץ אדם או בקר , הוא מעביר אליהם את מחלת השנה הנוראה . הטפילים נכנסים לדמו של האדם ומתחילים להתרבות במהירות . אחרי 10 - 15 ימים חש האדם החולה בצמרמרת , חמו עולה וראשו כואב . הטפילים חודרים לבלוטות הלימפה ולמח השדרה וגורמים להתנפחות הבלוטות , לכאבים בקצות הגפים ולחסר דם . הם ממשיכים לפגע בתאי הדם ובמח השדרה וגורמים לאדם להרדם לתקופות ממשכות - מכאן שם המחלה - ולערות ממשכת ללא יכלת להרדם . עם הזמן הולך האדם החולה ורזה , גופו נתקף בשתוקים ובעויתות וסופו שהוא מת . במאה ה - 20 מתו באפריקה יותר ממיליון בני אדם ממחלה נוראה זו . בשנים האחרונות נלחמים בה בעקר בשיטת הטפול המונע - ברוא יערות והשמדת זבובי הצה - צה המעבירים את המחלה . זבובכם טפיל שוטוניות צהבת מחלה שבה העור ולחמיות העינים מקבלים גון צהב . תופעה הנלוית לצהבת היא גרוד ועקצוץ קשים בעור . מחלת הצהבת נגרמת על ידי חמר הצבע בילירובין , הנוצר בעקבות הפרוק של תאי הדם האדמים . הפרעה בדרכי הפרוק והזרימה של הבילירובין מהדם למעים תגרם צהבת . מחלת כבד קשה תגרם לכך שהכבד לא יוכל לקלט , לעבד ולהפריש למרה את הבילירובין הבא עם הדם ושוב תתפתח צהבת . מצב דומה קים בילודים - תינוקות בני יומם - גם באפן טבעי : הכבד שלהם אינו בשל דיו כדי לקלט ולעבד את הבילירובין , ולכן הם מפתחים " צהבת פיסיולוגית " , החולפת בתוך שלושה עד שבעה ימים . צהבת מסוג אחר היא זו הנגרמת על ידי חסימה בדרכי המרה : החסימה יכולה להגרם על ידי אבן או גדול , והבילירובין יעצר בדרכו מהכבד לתריסריון ויחזר אל הדם . מכאן שחסר מחלט של מעבר במרה גורם לצהבת . צהבת נוספת היא זו הנגרמת על ידי מחלות זהומיות נגיפיות כמו צהבת מטיפוס אי ( 4 ) , בי ( 8 ) או סי ( ] ) . חידקים או טפילים אלה גורמים להרס מסים של תאי הכבד ובמקרים מסימים לדלקת ולחסימת כיס המרה , ועל ידי כך להפרשת בילירובין לדם וליצירת הצהבת . הטפול בצהבת נעשה על ידי בטול כחו של גורם המחלה : הפסקת תמס הדם , הוצאת האבנים החוסמות את דרכי המרה וטפול במחלת הכבד . במקרים של צהבת זהומית הנגרמת על ידי חידקים נתן טפול אנטיביוטי . במקרה של צהבת זהומית נגיפית ממלץ על מנוחה ונתן טפול תומך ( תרופות להורדת חם , נוזלים ומזון מתאים ) . בצהבת זהומית נגיפית מטיפוס בי , נתן טפול מניעה על ידי חסון . אנטיביוטיקה דם וכלי דם זהום חסון נגיפים

קודם  |  הבא