פסח

עמוד:142

פיוטים ופזמונים . ביום הראשון של החג אומרים " הלל " שלם . בימים האחרים אומרים רק " חצי הלל " , מטעם זה : ביום השביעי של פסח טבעו , לפי המטרת , המצרים , שגם הם יצירי כפיו של ה'. בראשון של פסח אומרים " תפלת טל " , כי בתקופת הקיץ אחר הפסח אין גשמים יורדים בארץ - ישראל . מתפללים אפוא שיהא הטל לברכה . בשלוש מתון ארבע השבתות הקודמות לפסח , מצינים את החג המתקרב בקריאת קטעים מיחדים מהתורה ובהפטרות יחודיות : שבתות אלה נקראות " שבת פרה " , " שבת החדש"ו " שבת הגדול " . " שבת הגדול " נקראת כר משום שההפטרה הנאמרת בה מסתימת במלים " לפני בוא יום ה'הגדול והנורא " . סבה אחרת היא שבשבת זו נושא דרשה רב , שהוא הגדול בקהלה או שהדרשה היא גדולה במיחד . החל בערב השני של פסח מתחילה ספירת העמר , הנמשכת עד ערב שבועות . בכל ערב , בסיומה של תפלת ערבית , מצינים המתמללים כמה ימים עברו מתחלת הספירה - פעמים על מי האמור בתורה ( ויקרא כג טו - טז ; דברים טז ט - י ) . בימי ספירת העמר נהוגים מנהגי אבלות חלקיים , הנפסקים ביום ל"ג בעמר . פסח שני כר נקרא חג הפסח שנדחה מיום י"ד בניסן לחדש הבא אחריו - איר , ביום י"ד בו . בזמן שבית - המקדש היה קים , אנשים שהיו טמאי - נפש או שהלכו בדרן רחוקה ביום י"ד בניסן , נהגו להקריב את קרבן הפסח בי"ד באיר . בימי החשמונאים נקבע לעתים קרובות י"ד באיר יום טוב לכל העם , כי מלכי בית חשמונאי היו שקועים במלחמות בניסן והכרחו לדחות את החג . היום יש נוהגים לאכל במועד זה כזית מצה . אליהו הגדה של פסח חד גדיא יום טוב שני של גליות יציאת מצרים ל"ג בעמר לוח השנה העברי מימונה ניסן סהרנה עליה לרגל פסחא וחגי הנצרות הפסחא ( איסטר ) הוא חג נוצרי הנחג במועד מותו ותחיתו של ישו , בין ה - וב במרט ל - 25 באפריל ( מועדו שונה משנה לשנה ) . בנצרות קימים עוד כמה חגים מרכזיים , כמו חג המולד , הקשורים כלם בישו ובקורות חייו . הדת הנוצרית התפשטה במשך השנים על פני העולם כלו , וכדי למשך אליה עוד ועוד מאמינים התאימה עצמה בכל מקום למנהגים הקימים . לפיכך יש לחגי הנוצרים אפי שונה ממקום למקום , ומזרם נוצרי אחד למשנהו . גם מועדי החגים אינם חלים תמיד בהתאמה מלאה בין הקהלות השונות . בכל זאת רב המשתף על המנגד , ומאות מיליוני המאמינים ברחבי העולם כלו חוגגים אותם החגים . לרבים מחגי הנצרות יש מקור אלילי או יהודי , ומועדיהם התאמו למועדים שהיו מקבלים כבר על האכלוסיה . הפסחא - חג לזכר תחית ישו מקורו של חג הפסחא בחג הפסח היהודי . הנוצרים החלו לחגג אותו עוד מראשית הנצרות . היום הראשון של חג הפסחא מצין את יום תחיתו של ישו , והוא יום של שמחה גדולה לנוצרים . לעמתו " יום ששי הטוב " הנחג בשבוע שלפניו , הוא יום זכרון למותו של ישו על הצלב . זהו יום של אבל וצום . ארבעים הימים שלפני הפסחא הם ימי תענית ( בלטינית " לנט " ) . בימים אלה , המקבילים לארבעים הימים שעשה ישו במדבר , מתכוננים הנוצרים לפסחא : אטור להם לאכל בשר או לקים יחסי מין והם מצוים להרבות בתפלה . במקומות רבים מצין היום הקודם לתענית ממשכת זו בחגיגת הוללות ושמחה , שבה מתר להרבות באכילת בשר . זהו המקור לחגיגות הקרנבל ששמו נגזר מן המלה הלטינית " קרנה " שפרושה בשר . בטקסי התפלות של הפסחא בא לידי בטוי המעבר הסמלי מאבל הצליבה לשמחת התחיה . לחגיגות הפסח נתלוו גם מנהגי אביב שונים שמקורם עממי , כגון הכנת ביצי פסחא - ביצים מצירות ומקשטות . ארבעים יום לאחר הפסחא נחג " יום הארבעים " המצין את עליתו של ישו השמימה . " יום החמשים " ( ה " פנטקוסט " ) נחג חמשים יום אחרי פסחא . זהו יום יסוד הכנסיה " בארבעה בנים דיברה תורה " , עמוד מהגדה של פסח מאוירת על ידי האומן היהודי ארתוק שיק . ארבעת הבנים - החכם , הרשע , התם וזה שאינו יודע לשאול - מתארים ארבעה מצבים אפשריים שמטרתם אחת - לספר את נס יציאת מצרים ולהנחיל אותו מדור לדור .

קודם  |  הבא