פסח

עמוד:140

החמץ שהתגלו עד השעה עשר לפני הצהרים . את החמץ שנותר בבית נוהגים למכר לפני הפסח לגוי . המכירה היא לכאורה בלבד ועשויה כך , שלאחר הפסח שב הכל לבעלותו של היהודי . בישראל נהוגה מכירה סמלית זו לגבי כל החמץ הנמצא ברשות המדינה . המכירה נעשית בטקס , שבו כל אחד מחברי הקהלה מיפה את כחו של הרב לבצע אותה בשמו . גם כלי האכילה חיבים להיות טהורים מחשש חמץ , ולכן נוהגים להשתמש בחג בכלים שיחדו לכך או להכשיר את הכלים על ידי מרוק , חמום רב והגעלה , כלומר , השריה במים רותחים , הכל בהתאם לסוג הכלי והחמר שממנו הוא עשוי . בערב פסח עצמו יש לטים את אכילת החמץ בצהרים , אך אין לאכל מצה עד לליל ה " סדר " . כל ההכנות הללו יוצרות אוירה מיחדת במינה בבתים יהודיים במשך השבועות הקודמים לחג . ליל ה " סדר " בלילה הראשון של פסח ( בגולה - גם בלילה השני ) עורכים " סדר " ומספרים ביציאת מצרים . השם " סדר " בא להדגיש כי סעודה זו ערוכה לפי סדר מסים שקבעו חז"ל . מקורו של ה " סדר " באכילת קרבן הפסח בחוג המשפחה . לאחר חרבן הבית השני , כשחדלה העליה לרגל והארץ היתה בשלטון הרומאים , קבל חג הפסח משמעות נוספת : לא רק זכר ליציאה מעבדות מצרים , אלא גם סמל לשאיפת העם לחרות ולגאלה . ה " סדר " הפך לטקט משפחתי שאור ותקוה זרועים בו . עקרו של ה " סדר " הוא קריאת ההגדה , המספרת על הנסים שעשה ה'לאבותינו בצאתם ממצרים . בתורה נאמר : " והגדת לבנך ביום ההוא לאמר : בעבור זה עשה ה'לי בצאתי ממצרים " ( שמות יג ח ) , וההגדה מוסיפה : " כל המרבה הרי זה משבח " . המצוה לספר על יציאת מצרים היא החובה המרכזית בליל ה " סדר " והיא חלה על היהודי בכל דור ודור . יש בה יסוד חנוכי רב ערך של העברת מטרת . הוא בא לידי בטוי , למשל , באמירת " מה נשתנה " על ידי הילדים ובספורים ובאגדות שהם התשובות ל " ארבע הקשיות " . ל " סדר " , כפי שהתגבש בימי הבינים , חמשה - עשר סעיפים . ההגדה של פסח מונה אותם ומדריכה את ראש המשפחה כיצד לנהל את הטקט . חובה מוטלת על כל יהודי לשתות ארבע כוסות יין בליל ה " סדר " , כנגד ארבע לשונות הגאלה שבתורה : " והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים , והצלתי אתכם מעבודתם , וגאלתי אתכם ... ולקחתי אתכם לי לעם " ( שמות ו ו - ז ) . כוס אחת היא " כוסו של אליהו " לכבוד אליהו הנביא , הבא בליל ה " סדר " לבשר את הגאלה . אחת הסבות שנתנו לכך , ששמחתנו בפסח אינה יכולה להיות שלמה , היא מותם של המוני מצרים חפים מפשע . אותה סבה נתנה גם למנהג ההטפה באצבע מכוס היין בעת אמירת עשר המכות - כל מכה מפחיתה משמחתנו , והלוא נאמר " אין שמחה אלא ביין " . מנהגים בליל ה " סדר " נהוג לחג את ה " סדר " בחוג משפחתי רחב ולהזמין אורחים . מקבל גם לערך " סדרים " צבוריים לקהל הרחב . בקבוצים חוגגים את הפסח כחג גאלה לאמי וכחג האביב . כן חברו " הגדות " מטעם התנועות הקבוציות ובהן דברי שירה וקטעי ספרות ברוח תקופתנו . בסיומה של סעדת ה " סדר " אוכלים אפיקומן - פרוסה קטנה ( כזית ) של מצה , ואחריו אטור לאכל עוד . בהתחלת ה " סדר " שובר עורך הטקס את המצה האמצעית מבין שלוש המצות שעל ה " קערה " , ובסיומו אוכל כל אחד מן המסבים כזית ממנה . נהוג שאחד הילדים " גונב " את האפיקומן ואינו מחזירו אלא לאחר שהבטח לו פרס תמורתו . במרוצת הדורות התפתחו מנהגים שונים בעריכת ליל ה " סדר " . עם זאת , רב היהודים מצינים לילה חגיגי זה בצורה דומה . בראש השלחן מונחת " קערת ליל הסדר " המכילה מאכלים סמליים : שלוש מצות - מסמלות את שלשת האבות או שלשת חלקי עם ישראל - כוהן , לוי וישראל . יש הנוהגים לאכל בליל ה " סדר " רק מצה שמורה . זוהי מצה שבכל תהליכי היצור שלה , החל בקציר התבואה ושאיבת המים ועד לאפיה - לרב ביד ולא במכונה - חלה הקפדה יתרה על הכשרות . מרור - מסמל את מרירות חיי בני ישראל במצרים . מיני ירק שונים משמשים כמרור . ה " סדר " הוא עיקרו של חג הפסח , הנמשך שבעה ימים . בו מספרים ביציאת מצרים למען הדורות הבאים , כדי שידעו על הנס . בתמונה - שולחן ערוך בחגיגיות לכבוד ליל ה " סדר עשר מכות ניחתו על המצרים , עד שהתרכך ליבו הקשה של פרעה מלך מצרים . המכה העשירית שחוללה את המפנה , מכת בכורות , פגעה במשפחת המלך ואז ניאות לשלוח את בני ישראל מארצו . בתמונה - מכות מצרים , איור מתוך הגדה מהמאה ה - 14 .

קודם  |  הבא