מתוך:  > אביב חדש 14 > ערבים

עמוד:11

מעצמות המערב . התנועה הלאמית הערבית שקמה בתחלת המאה ה - 20 הביאה להשתחררותם של הערבים משלטון זר . במקורו צין השם " ערבים " את יושבי חצי האי ערב וסביבתו הקרובה . מבחינת משמעו קשור הוא למלים העבריות " ערבה " או " ערב " ( " ערב רב " - בנגוד לקהלה מארגנת של יושבי קבע ) . המלה " ערבים " מופיעה לראשונה בתעודה אשורית מן המאה ה - 9 לפני הספירה . בחצי האי ערב החל השמוש בה בקרב יושבי הדרום , אשר באלף הראשון לפני הספירה ובמאות הראשונות לספירה פתחו תרבות ישובית משגשגת בחלק הדרומי - מערבי הגשום והפורה של חצי האי והקימו את ממלכות מינא , שבא וחמיאר . יושבי הממלכות הדרומיות כנו בשם " ערבים " את תושבי החלק המרכזי והצפוני של חצי האי ערב , שחיו חיי נודות בתנאי מדבר קשים . שבטים נודדים וישובי קבע הנודים היו מארגנים בשבטים - אגד של משפחות שמוצאן מאב אחד . הרכוש המשפחתי הצטמצם לרב לאהל , כלים וגמלים , שהיו מקור הפרנסה העקרי . המים והמרעה היו שיכים לשבט כלו . בני השבט שמרו בקנאות על המסגרת השבטית והצטינו בנכונות להגן על הנמנים עמו ולנקם את דמם . יחסו להם תכונות של אמץ - לב , נדיבות והכנסת אורחים . ( עד היום מצויים בחצי האי ערב שבטים השומרים על ארח חיים מסרתי זה . ) בצפון חצי האי היו גם ישובי קבע מעטים , כמו העיר מכה בחבל חג'אז , שתושביה עסקו בעקר בסחר שירות בין דרום חצי האי ערב ובין נמלי הים התיכון , ונוה המדבר ית'רב ( לימים אלמדינה , או מדינה ) , גם הוא בחג'אז . בשולי חצי האי קמו כמה ממלכות ערביות : פטרה , תדמור , ג'סאן ואלחירה . דתם של הערבים לפני האסלאם היתה מבססת על פלחן שהתקים סביב ערכי טבע ( אבנים , עצים , מעינות וכדומה ) . הם האמינו גם באלים ובאל עליון ( אללה ) . כל שבט קים את מנהגי הפלחן באזור נדודיו , אולם היו גם מרכזי פלחן אזוריים , כמו מכה ( ובה אבן הכעבה הקדושה ) והר ערפאת הסמוך לעיר שבצפון חצי האי . הלדת האסלאם בשלהי המאה ה - 6 יצא מקרב שבט קריש במכה מיסד האסלאם ונביאו - מחמד . הוא ראה עצמו שליח אלוהים אל הערבים וקרא להם להאמין באללה האל האחד הכל יכול , ביום הדין ובעולם הבא , והטיף לצדקה וחסד . תושבי מכה דחו את הטפותיו וסרבו לנטש את מסרת אבותיהם ואת פלחניהם הדתיים . מחמד הנרדף נאלץ לנטש את עירו ולהגר יחד עם קמץ מאמיניו אל נוה המדבר ית'רב שתושביו ( ביניהם שלושה שבטים יהודיים ) היו מוכנים לקבלו . שנת 622 , שנת ההגירה ( בערבית : הג'רה ) , היא ציון דרך בתולדות הערבים והאסלאם והשנה הראשונה בלוח המסלמי . בית'רב , ששמה הוסב לאלמדינה , הקים מחמד קהלה מסלמית ( בערבית : אמה ) , שהיתה לגרעינה של המדינה המסלמית העתידה . מלבד ארגון הקהלה - בעקר על ידי חקיקת חקים בתחומים שונים - פעל מחמד להפצת האסלאם בקרב שבטי חצי האי ערב . מאבקיו עם בני מכה הסתימו בכבושה בידי המסלמים בשנת 630 . עם מותו של מחמד ב - 632 היו רבים משבטי הערבים בחצי האי ערב מסלמים . בתקופת יורשו של מחמד , הח'ליף הראשון אבו בכר , השלמה הפצת האסלאם בחצי האי והחלה פריצת הערבים אל מחוץ לו . האימפריה הערבית הכבושים הגדולים של הערבים השלמו בתקופת שלטונם ימי תפארתם של הערבים החלו במאה השביעית , כאשר כבשו בשם האסלאם שטחים נרחבים באסיה , באפריקה ואף באירופה . בתמונה - מטיילים צופים בשרידי ארמון הסמוך ליריחו , שנבנה במאה השמינית , בימי שלטונו של הח'ליף הערבי הישאם מבית אומיה .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר