מתוך:  > אביב חדש 14 > הערבה

עמוד:10

לצדן קמו ערי הנגב , אך בערבה לא קמו ערים של ממש אלא רק תחנות דרכים , שנבנו בעקר בנאות מדבר . בשנת 106 לספירה שמו הרומאים קץ לממלכת הנבטים . תחת השלטון הרומי - ביזנטי נבנה בערבה קו בצורים , שלארכו היו תחנות מבצרות אשר שמרו על המסחר ובטחון הדרכים . עם הכבוש הערבי חזרה הערבה להיות אזור נדח ושומם מאדם , פרט לבדוים שחיו בה . מצב זה נמשך למעשה עד הקמת מדינת ישראל . הערבה בתחום מדינת ישראל הערבה ואילת נכללו אמנם בגבולות המדינה היהודית על פי תכנית החלקה של האו"ם משנת 1947 , אולם נעשו לחלק בלתי נפרד מישראל רק בתם מבצע " עבדה " שהתקים במרס 1949 . במהלכו נכבשה אילת , לאחר ייני כחות צה"ל הגיעו אליה - האחד דרך הר הנגב והאחר דרך הערבה . קו הגבול בין ישראל לבין ממלכת ירדן נקבע לארך הערבה , שרבה נמצא בצד הירדני . בתם מלחמת העצמאות החלה תקיפה חדשה בחיי הערבה : נוסדה העיר אילת , ובתמנע , ליד אילת , חדשה כרית הנחשת . הכריה נפסקה ב - 1976 בגלל ירידת מחיר הנחשת בשוק העולמי . במקומות שונים בארבה נתגלו מים , ולידם הוקמו ישובים חקלאיים משגשגים : נאות הככר , עדן , חצבה , עין יהב , צופר , פארן , יהל , לוטן , קטירה , סמר , אליפז , גרופית , יטבתה ואילות . לארך הערבה נסלל כביש חדש לאילת , והונח צנור הנפט אילת - אשקלון . כן השלמה בנית מסלת ברזל מאורון לנחל צין , המשמשת להעברת פוספטים , ויש תכנית להמשיכה עד אילת . כל אלה גרמו לפריחה התישבותית מחדשת באזור . בנוסף לישובים החקלאיים , הוקם בערבה ישוב קהלתי - מרכז ספיר , ופתחו אתרי תירות ונפש , ביניהם פרק תמנע וחי - בר יטבתה . עם חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן ב - 1994 , צפוי פתוח נרחב של הערבה בעקבות שתוף פעלה בין שתי המדינות . קדום , אדומים אילת ארץ - ישראל - פני הארץ בקע סורי - אפריקני יהושפט מלחמת העצמאות נבטים עזיהו בן אמציה שלמה ערבה סוג עצים ושיחים ממשפחת הערבתיים , הכוללת כ - 500 מיני ערבה . מינים אלה מצויים בכל האזורים הממזגים והקרים של מחצית כדור הארץ הצפונית . בנוסף למיניה הרפים של הערבה נמנים עם משפחה זו גם 50 מינים של הסוג צפצפה . הערבה נמנית עם ארבעת המינים . הערבה היא עץ נשיר בעל עלים מארכים ומסרגים . עלי הערבה המחדדת , לדגמה , מגיעים לעתים לארך 14 סנטימטר , אך רחבם אינו עולה על שני סנטימטרים . הערבה היא עץ דו - ביתי , כלומר יש עצי זכר ועצי נקבה . הפרחים סדורים בתפרחות קטנות ותלויות המכנות עגילים . הפרחים מופיעים באביב והם חסרי עטיף . בבסיס הפרח מצויים צופנים המושכים חרקים קטנים . חרקים אלה מעבירים את האבקה מן הפרחים הזכריים , שלהם שנים - שלושה אבקנים , אל הפרחים הנקביים , שלהם עמוד עלי אחד . מפרחים אלה מתפתחים הפרות , שהם מלקטים יבשים . ההלקט נפתח בשתי קשוות ומפזר את הזרעים הקטנים העטורים ביערות דקות . הזרעים המגיעים למקום מתאים נובטים בתוך שבועים , וכעבר זמן - מה נוצר סבך של עצי ערבה על גדות הנחל . הערבה והצפצפה בארצנו הערבה היא עץ הצומח בישראל ליד מים זורמים . משום כך היא נחשבת כעץ המסמל נחלים ונהרות . ואכן , גם בתאור ארבעת המינים , שעליהם מברכים בחג הסכית , מזכרת הערבה כצמח הקשור למים : " ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי - נחל , ושמחתם לפני ה'אלהיכם שבעת ימים " ( ויקרא כג מ ) . בישראל מצויים ארבעה מיני ערבה , ומהם רק שנים - הערבה הלבנה והערבה המחדדת - הם מינים נפוצים ומכרים . גבהה של הערבה הלבנה 3 - 10 מטרים . הערבה המחדדת נכרת בענפים הקרחים שלה שצבעם אדמדם . הסוג צפצפה מיצג בארץ על ידי מין בר אחד בלבד - צפצפת הפרת . יש הטוענים , כי הארבה המזכרת בתנ"ך : " על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו ( תהלים קלז ב ) או " כערבים על יבלי מים " ( ישעיהו מד ד ) היא צפצפת הפרת , ששמה בערבית עארב ואלו הערבה נקראת במקורות צפצפה . עץ זה יכול להתנשא עד גבה של 15 מטר . בין צמחי התרבות הנפוצים בגני הנוי בארץ מצויה ערבת בבל , שעליה הארכים והדקים נטויים כלפי מטה . היא ידועה יותר בשמה העממי " ערבת בכנת " , או " ערבה בוכיה " . ארבעת המינים צמחים צפצפה ערבים עמים דוברי השפה הערבית ונושאי תרבותה , החיים בארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה . רפם מסלמים . מכורתם חצי האי ערב , שם פתחו תרבות משלהם באלף הראשון לפני הספירה . מחמד הנחיל לערבים את האסלאם במאה ה - 7 ויורשיו הקימו אימפריה אדירה , שהשתלטה על ארצות המזרח התיכון ועל צפון אפריקה וספרד במערב , והגיעה עד הודו במזרח . במאה ה - 16 השתלטו על רב השטחים האלה הטורקים העות'מאנים ואחריהם באו דקל הדים בעין עברונה שבערבה . בערבת , כמו בנגה מצויים מי תהום שכדי לנצלם יש לחפור בארות בשל צחיחותה של הערבה , הצמחים מתרכזים בה בעיקר ליד ערוצי הנחלים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר