מתוך:  > אביב חדש 13 > עץ

עמוד:229

עם המזיקים החודרים לצמח וגורמים להופעת העפצים נמנים : צרעות , יתושים , עשים , כנימות , חפושיות ופשפשים מן החרקים , אך גם תולעים , נגיפים , פטריות וחידקים . המזיק חודר לרקמת הצמח הנפגע או מטיל בה את ביציו , ובאותו זמן מפריש חמרים הגורמים לצמיחה מהירה ולא סדירה של רקמות האיבר הנפגע - מעין גדול סרטני . המזיק או צאצאיו מתפתחים בתוך העפץ , המספק להם לרב גם מקום מחסה וגם רקמת מזון שממנה הם נזונים . בדרך כלל העפצים גורמים נזק לצמח ולעתים אף ממיתים אותו . אולם במקרים מסימים הצמח מפיק תועלת כלשהי מן המזיקים גורמי העפצים . על שרשים של קטניות רבות , למשל , מתפתחים עפצים המכילים בתוכם חידקים קושרי - חנקן , המספקים לצמח חנקן זמין . גם הצרעות המאביקות את פרחי הפיקוס וגורמים להופעת עפצים , מועילים לו כי העפצים הנוצרים בפרחים מאפשרים לצרעות המאביקות להתקים . כמה מן העפצים אף מביאים תועלת לאדם . בישראל בולטים העפצים בעקר על עצי אלה ואלון . עפצי האלון שמשו , בעקר בימי המשנה והתלמוד , כמקור להפקת חמרי צבע ובעקר דיו וכן לעבוד עורות . בימינו מפיקים מעפצים אלה כמה חמרים כימיים שמושיים , שבולטות ביניהם החמצה הטנית והחמצה הגלית . לעפצים המופיעים על שרשי הקטניות יש ערך כלכלי חשוב בהעשרת קרקעות דלות חנקן . ואכן במקומות רבים נהוג לזרע קטניות ולאחר שהתפתחו , לחרש את השדה הזרוע ולטמן את הצמחים בקרקע . פעלה זו הנקראת " דשון ירק " מעשירה את הקרקע בתרכובות חנקניות זמינות לצמחים ומאפשרת גדול צמחים שונים עתירי יבול . אלה אלון חנקן פיקוס קטניות עפרוני צפור ממשפחת העפרוניים שבסדרת צפורי השיר . במשפחה זו 85 מינים , שרבם נפוצים באפריקה , באסיה ובאירופה . באוסטרליה מצויים שני מינים ובאמריקה מין אחד בלבד . בישראל מצויים 11 סוגים , הכוללים 15 מינים שונים . צבעם הכללי של העפרונים חום - אפר . צבעם של העפרונים המדבריים חום - צהבהב , כצבע החול שעליו הם חיים . לכמה מהם , כגון לצחיחנית , לאלימון ולעפרוני הענק , יש כתמים שחרים ולבנים על ראשם וגרונם . לצחיחנית החרמון יש גם צבע צהב על פניה וגרונה . למקצת העפרונים יש ציצית של נוצות קשוט על ראשם . ציצית זו בולטת על ראשו של העפרוני המציץ , ובולטת פחות על ראשיהן של הזרעית והחוגה . לשני מיני הצחיחנית נוצות קשוט שחרות הבולטות כשתי קרנים קטנות בצדי ראשן . האצבע האחורית של העפרונים מצידת בטפר ארך וישר , ובשל כך אינם מסגלים ללפת ענפים ואינם עומדים על עצים אלא עומדים בעקר על הקרקע . מעופם כבד ומגשם והם מרבים לשיר בשעת מעוף . מצטינים בשירתם בעקר החוגה והעפרוני המציץ , שאף מכריזים בשעת מעופם על אזורי המחיה שלהם בצלילים רמים ונעימים לאזן האדם . מזונם של העפרונים מגון והוא כולל זרעים , ירק וחרקים . את קנם הם בונים לרב בגמה מרפדת על הקרקע . הנפוץ בעפרוני ארצנו הוא העפרוני המציץ . גדלו כגדל הדרור והוא יציב ומצוי בכל חלקי הארץ . הנקבה מטילה שלוש עד שש ביצים מנמרות ודוגרת עליהן לבדה 11 - 13 יום . הגוזלים עוזבים את הקן אחרי 9 - 10 ימים ומעופפים כעבר שבוע נוסף . באזורי המדבר מצויים אלימון , צחיחנית , עפרוני המדבר , עפרוני חכלילי , עפרוני עב - מקור וצחיחן שחר - כפה . להקות של עפרונים מציצים גורמות נזקים לנבטים צעירים של סלק וכרוב . נגד להקות אלה המצאו שיטות לחימה מתחכמות , ביניהן שדור קולות מצוקה , הגורמים לכך שיברחו בבהלה מן השדות . ענפות צפורי שיר עץ העץ הוא אחד מחמרי הגלם החשובים של האדם . הוא משמש בעקר בתעשיות הרהיטים , הניר והבניה . מיצרים ממנו פגומים ותבניות לבנין , ארגזים ותבות , כלי נגינה , חפצי נוי , צעצועים וכלי עבודה . בעבר שמש העץ כחמר גלם עקרי לבנית בתים , גשרים , כלי שיט וכלי רכב . היום משמשים לרב הצרכים האלה חמרים אחרים - כגון מלט , מתכות וחמרים פלסטיים - אך עדין יש לעץ שמושים חשובים רבים . במקומות רבים בעולם עדין בונים בתים מעץ , וגם בבניני אבן או בטון משתמשים בעץ לבניו דלתות , חלונות וחלקי בנין אחרים . צריכת העץ לא פחתה בדורנו , אלא להפך - היא גדלה משנה לשנה , מכיון שהעץ משמש כחמר גלם בתעשיות שונות , בעקר הציצה האופיינית לעפרונים בולטת במיוחד על ראשו של העפרוני המצויץ , השכיח ביותר ברוב חלקי ארצנו . צבעיו החומים - צהבהבים של העפרוני עוזרים לו להשתלב בסביבה . העפצים בולטים בארצנו בעיקר על עצי האלון והאלה . עפצים אלה הם מקור לחומרים כימיים , כגון חומצות מסוימות וחומרי צביעה ובורסקאות . בתמונה - עפץ בצורת אלמוג על אלה אטלנטית .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר