מתוך:  > אביב חדש 13 > עמרי

עמוד:225

ובגיהנום אינה אלא אשליה : " נשחק משחק קצר עלי במת היקום , ונגלש מהר אל חיק התהו המאביד " . על כן : " הסכת , רעי ! אל למחר תדאג'נצל חייך , התרונן וצחק ! מחר הלוך נלך מפה לפגש את אלה , שכבר היו לאבק " . לפני שיבוא קצנו - טוען המשורר - עלינו למהר ולמצות את הנאות החיים ולגמע מן הייו המקנה שכחה , כי אין נחמה לא באמונה ולא במדע . דעותיו של עמר ח'יאם וארח חייו חרגו מן המקבל בסביבתו , והאדוקים בדת האסלאם רדפו אותו ואסרו על פרסום שיריו . אולם השירים זכו להתענינות מחדשת במחצית המאה ה - 19 בעקבות תרגומו האנגלי של א'פיצג'רלד , שבעקבותיו תרגמו " המרבעים " של עמר ל - 37 שפות נוספות . תרגום זה לא היה נאמן לצורה השירית של ה " מרבע " , בעל האפי של מכתם קצר ותמציתי . לעברית תרגמו " המרבעים " על ידי מתרגמים שונים . אסלאם שייה עמרי מלך ישראל בשנים 882 - 871 לפני הספירה בערך . מיסד שושלת שנקראה על - שמו ומלכה במשך שלושה דורות . לפני המלכתו היה עמרי שר הצבא של אלה פן בעשא מלך ישראל . עמרי טפח יחסי שלום עם שכנותיה של ישראל . עמרי המלך על ידי הצבא בעת שצר על העיר הפלשתית גבתון , לאחר שזמרי , שהיה אחד משרי הרכב - " שר מחצית הרכב " - מרד במלך אלה בן בעשא והרגו . כאשר שמע הצבא על רצח המלך , הכריז על ~ מרי , שר הצבא , למלך על ישראל . ~ מרי עלה מיד על תרצה , בירת הממלכה , וכבש אותה . זמרי נסוג אל ארמון המלך , הצית אותו ונספה בלהבות . זמרי היפיק למלך שבעה ימים בלבד ונראה שפעל לבדו , בלא תמיכת העם או האל , ולכן שמו נשאר למשל ולסמל של בוגד : " זמרי הורג אדוניו " . בשנות מלכותו הראשונות של עמרי היתה כנראה מלחמת אזרחים בישראל , שכן תבני בן גינת בקש להוציא את המלוכה מידיו . אולם עם סיום המלחמה , היה עמרי לשליט היחיד של ממלכת ישראל . יחסי חוץ טובים ויציבות מדינית עמרי הצליח להביא יציבות כלשהי לממלכת ישראל , שהתערערה ביותר לאחר פלוגה מממלכת יהודה . הוא הקים שושלת מלכים ששלטה במשך שלושה דורות , ונקט מדיניות של שלים . הוא שם קץ למלחמה הממשכת עם ממלכת יהודה וכרת ברית עמה , קים קשרים טובים עם אתבעל מלך צידון , ולקח את הנסיכה איזבל לאשה לבנו אחאב . אף על פי שתקופת מלכותו היתה קצרה באפן יחסי , גלה כשרון מדיני רב במקום בירתי ובטפוח היחסים עם העמים השכנים . עמרי הקים בירה חדשה לממלכת ישראל , היא שומרון . העיר היתה מקפת בחומה ושמשה כבירת הממלכה עד נפילתה בימי סרגון ה - 2 מלך אשור בשנת 722 לפני הספירה . הארמים הציקו לעמרי , והוא נאלץ לתת להם שטחים מסביב לשומרון . הוא שעבד את ארץ מואב , כפי שמעידה מצבת מישע מלך מואב . במשך כ - 150 שנה כנו הסופרים האשורים את ממלכת ישראל " הארץ של בית עמרי " או " ארץ עמרי " . אפלו את יהוא , מיסדה של השושלת הבאה בממלכת ישראל , כנה שלמנאסר ה - 2 " בן עמרי " . התנ"ך מתאר את עמרי כמי שעשה את הרע בעיני ה', משום שלא בטל את פלחן העגל , שהנהיג ירבעם , והניח לעבודת הבעל הצידוני להתפשט בארצו . אחאב איזבל אטור יהודה , ממלכת ישראל , ממלכת מואב מישע , מצבת מישע סרגון השני שומרון עמרנה , תל אל - החרבות של בירת מצרים העתיקה אחנתון ( המאה ה - 14 לפני הספירה ) . המקום התפרסם בזכות ארכיון המכתבים העשיר שהתגלה בו בשנת 1887 , המספק מידע רב על היחסים המדיניים והכלכליים של מצרים עם שכנותיה בצפון . התל נמצא כ - 190 קילומטר מדרום לקהיר וכ - 500 קילומטר מצפון לנוא - אמון ( תבי של ימינו ) . אמנחותפ ה - 4 שמלך במצרים בשנים 1379 - 1362 לפני הספירה , העתיק את הבירה מנוא - אמון אל העיר החדשה שבנה אחנתון . שמה נתן לה על שום היותה מקדשת לאל אתון . לפני כמאה שנים התגלו במקום כ - 360 לוחות חמר כתובים , המכנים " מכתבי אל עמרנה " . המכתבים היו שיכים לארכיון מלכי מצרים אמנחותפ ה - 3 ואמנחותפ ה - 4 . חלק מהם היו חלופי מכתבים בין שליטי המדינות הגדולות - אשור , בבל , מיתני , ארץ החיתים ואחרים - שהיו שוות מעמד למצרים . יותר משלוש מאות מכתבים החלפו בין פרעה לשליטים של ערי - הממלכה בסוריה ובארץ - ישראל , שהיו ברבן משעבדות למצרים . כמאה מכתבים נשלחו מתחום ארץ - ישראל . האגרות נכתבו במחצית הראשונה של המאה ה - 14 לפני הספירה , במשך כ - 30 שנה . בארכיון נמצאה גם ספריה קטנה , שהכילה יצירות ספרות וכתבים ללמוד השפה האכדית . מרבית המכתבים כתובים בכתב היתדות בשפה האכדית , שהיתה השפה הבין - לאמית באותה תקופה . תקופה זו , ערב הכבוש הישראלי של ארץ כנען , ידועה כיום בכנוי " תקופת אל - עמרנה " . מכתבי אל - עמרנה מספקים מידע רב על המצב בארץ כנען ועל היחסים המדיניים והכלכליים של מצרים עם שכנותיה בצפון . מהמכתבים מתברר , כי ממלכות אלה הכירו בכך , שארץ כנען היתה מישבת בעמים שונים שהיו מארגנים בערי ממלכה . שלוש ערי הממלכה הגדולות היו גזר , שכם וחצור . המלכים ששלטו עליהן היו כפופים למלך מצרים ומריבות תמידיות היה ביניהם . במכתבים נזכרים תכופות הח'בירו - עפרו , שהטילו אימתם על הארץ . המלכים מאשימים זה את זה , כי עשו יד אחת עם הח'בירו כדי להחריב את אדמות מלך מצרים . הח'בירו היו שבטי נודדים שנסו לחדר לארץ - ישראל , ויש חוקרים הטוענים כי אלה שבטי העברים . אם זהוי זה נכון , הרי זוהי העדות הראשונה לחדירת בני ישראל לארץ כנען . בבל ח'בירו חתים כנען כתב היתדות מצרים העתיקה עברים

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר