עלי

עמוד:209

נצמדת אליו בשני כפתורי ההצמדה ואינה מרפה ממנו . פיה , המצוי במרכז כפתור ההצמדה הקדמי , מציד בשלוש לסתות חדות ומשננות הפוצעות מיד את עור האדם . בשלב זה מפרש מן הפה אל הפצע הטרי חמר מיחד הנקרא הירודין והוא מונע את קרישת הדם . עתה מתחילה העלוקה למצץ את דמו של הקרבן , ומציצה זו נמשכת שעות רבות ולפעמים אף ימים . במקרים מסימים נמצאו עלוקות שמצצו כמות דם הגדולה פי חמשה ממשקל גופן . הדם שהעלוקה מוצצת נאגר בכיסים רבים המצויים בצדי המעי שלה . לאחר שגמרה למצץ , היא מרפה מטרפה , והדם שאגרה יפרנס אותה שבועות רבים ואף חדשים . העלוקה הרפואית נזונה לא רק מדם האדם , אלא גם מדם בקר וצאן , ואף מדם צפרדעים . העלוקה הנה אנדרוגינוס , כלומר , כל פרט נושא איברי מין זכריים ונקביים כאחד . הרביה מתבצעת בהפריה הדדית בין שני פרטים , כאשר הביצים והזרע מוטלים לתוך פקעת של ריר ספוגי , עשיר בחלבון , הנפרש מגוף העלוקה ומצמד למצע כלשהו . העלוקות בישראל בישראל מצויה עלוקת היאור , שארכה עד 10 סנטימטרים וצבעה ירק - שחרחר עם פס כתם בכל צד של גופה . עלוקה זו חודרת לגרון הבקר בעת שתית מים ושוהה שם עד שהבקר חוזר לשתות מים , ואז היא חוזרת למים . אם חודרת עלוקה כזו לגרונו של אדם , היא עלולה לגרם נזק רב ואפלו חנק . לכן יש להקפיד על שתית מים נקיים . הבדוים מכירים את עלוקת היאור ונזהרים ממנה על ידי סנון מי השתיה שלהם . עלוקה נוספת המצויה בארצנו היא עלוקת הצבים זוהי עלוקה קטנה , שארכה כשני סנטימטרים וצבעה אפר עם נקוד בהיר . היא נטפלת לעורם הרך של צבי מים - בעקר צב הבצה - ומוצצת מדמם . שלשול תולעים עלי כוהן גדול ושופט במקדש בשילה , שבו החזק ארון הברית בסוף תקופת השופטים ( המאה ה - רר לפני הספירה ) . עלי היה מצאצאיו של אהרן הכוהן , ואבי משפחת כוהנים קדומה , ששלמה המלך מנע ממנה לכהן במקדש אשר בירושלים . נאמר עליו כי שפט את ישראל ארבעים שנה ( שמואל א , א - ד ) . בימיו הציקו הפלשתים מאוד לבני ישראל . כדי להבטיח לעצמם את עזרת אלוהים , הביאו בני ישראל את ארון הברית משילה אל אפקי שבה נלחמו עם הפלשתים . הארון נשא בידי שני בניו של עלי , חפני ופינחס . צבא ישראל נגף , בני עלי נהרגו וארון הברית נלקח בשבי . כששמע עלי , הכוהן הישיש , את הבשורה המרה , נפל מעל כסאו , שבר את מפרקתו ומת . המקרא מדגיש את זקנתו של עלי ואת אי - יכלתו לשלט בבניו ולנהל את המקדש . נראה שמלבד הכהנה בקשו בניו לרשת גם את סמכיותיו של עלי כשופט . אולם לבסוף ירש את מקומו שמואל הנביא , שגדל במקדש בשילה בימי כהנתו של עלי . ארון הברית כוהן , כהנה נוקדש פלשתים שופטים שילה שמואל עלי אבן אבו טאלב הרביעי מבין ארבעת הח'ליפים הראשונים ששלטו במעצמה המסלמית לאחר מות מחמד . נחשב לאבי השיעים . העביר את מושב הח'ליפות מחצי האי ערב לעיראק . נרצח ב - 661 והשלטון עבר לבית אמיה בדמשק . חי בשנים 600 - 661 . עלי היה בן דודו וחתנו של מחמד ומראשוני המאמינים באסלאם . הוא השתתף בכל מלחמותיו של ה " נביא " , ועם מותו של זה היה אחד המעמדים לשמש כיורשו , אך אבו בכר גבר עליו ונתמנה לח'ליף הראשון . רק לאחר רצח הח'ליף השלישי עות'מאן בשנת 656 נתמנה עלי לתפקיד . הוא העביר את מרכז הח'ליפות מחצי האי ערב לעיר כופה שבעיראק . בית אמיה מביס את עלי תקופת ח'ליפותו של עלי עמדה בסימן המלחמה עם המערערים על זכותו לשלט , בעקר מקרב בני משפחתו של הח'ליף השלישי עות'מאן , משפחת אמיה , שהאשימה אותו במערבות ברצח קודמו . הקרב המכריע בין עלי לנציב סוריה מבני אמיה נערך בשנת 657 בצפין , על הגדה המערבית של נהר הפרת , בצפון עיראק , ונסתים במעין פשרה , ולמעשה - בכשלונו של עלי . בשנת 661 נרצח עלי והשלטון במעצמה המסלמית עבר לידי בית אמיה , שבירתו היתה דמשק . מחנה אוהדיו של עלי , שכנה סיעת עלי ( בערבית : שיעת עלי , ובקצור : שיעה ) המשיך לפעל למען החזרת השלטון לידי בני משפחת מחמד מצאצאי עלי , ופתח גם תורה דתית משלו . דמותו של עלי נערצת עד היום במסרת האסלאם . אבו בכר , עבדאללה אסלאם אחמד שיעה עליה לרגל עליה לרגל לבית - המקדש בירושלים שלוש פעמים בשנה בחגים פסח , שבועות וסכות היתה אחת המצוות המרכזיות ביהדות בימי קדם . הבקור היה מלוה בהקרבת קרבנות - " קרבן חגיגה " - ובהבאת בכורים . המוני מתפללים , לולבים ואתרוגים בידיהם , ליד הכותל המערבי בירושלים , מקיימים את מצוות עלייה לרגל בחג הסוכות .

קודם  |  הבא