עכול , מערכת

עמוד:206

העכול במעים החלק הראשון של המעים הדקים נקרא מעי התריסריון . המזון עובר מהקבה למעי התריסריון שבו , יחד עם פעלות הלישה , מתבצעת פעלת העכול הביוכימי ( פעלה הנעזרת בחמרים כימיים שהגוף מפריש ) . מדפן מעי התריסריון נפרשים תססים , המעכלים את הדו - סכרים השונים . כן נפרשים ממנו חמרים כימיים המוסתים את הפרשת החמצה בקבה ומפעילים את התכוציות כיס המרה . אל מעי התריסריון נשפכות גם חמצות המרה , הזורמות מהכבד ומכיס המרה , ומסיעות בעכול השמנים . אל התריסריון נשפכים בין השאר שלושה תססים עקריים , שמקורם בבלוטת הלבלב . תססים אלה מפרקים את החלבונים , השמנים והסכרים שבמזון אשר אנו אוכלים . המעים הדקים קצרים למדי בגופו של תינוק הנזון מחלב ( ארכם פחות ממטר ) . אולם כשהוא מתחיל לאכל מזון מוצק המעים הדקים הולכים ומתארכים , ואצל אדם מבגר ארכם עשוי להגיע לחמשה מטרים ויותר . המעים הדקים צרי הקטר מתחברים למעי הגס , שקטרו גדול הרבה יותר . מקום החבור של המעים הדקים למעי הגס הוא בחלק התחתון של הבטן הימנית . באזור זה יש למעי הגס גם תוספת מעי קטנה הנקראת תוספתן או המעי העור . כנוי זה נתן לו משום שבצדו האחד הוא מחבר למעי הגס , ואלו מצדו האחר הוא חסום . דלקת התוספתן היא תופעה שכיחה למדי , והטפול בה הוא על פי רב על ידי נתוח שבו כורתים את התוספתן . המעי הגס עולה כלפי מעלה , חוצה את הבטן בחלקה העליון מתחת לסרעפת , חוזר ויורד בחלק השמאלי של הבטן ומסתים בפי הטבעת . במעי הגס לא נעשות פעלות עכול , אך נשלמת בו פעלת ספיגת המים והמלחים . הפרעות בתהליכי הספיגה במעי הגס , הנגרמות עקב דלקות למשל , גורמות לכך שהצואה תהיה עשירה במים , תופעה המכרת בשם שלשול . דיאטה דלה בתאית , לעמת זאת , עלולה לגרם לעצירות . פי הטבעת , אשר דרכו נפרשת הפסלת הנשארת בגמר תהליך העכול , חסום בשריר טבעתי חזק , הנפתח רק באפן רצוני . אולם אצל ילדים רבים שאינם שולטים עדין בצרכיהם פעלת ההפרשה היא לא רצונית . מערכת העכול אצל בעלי - חיים מערכת העכול היא המבנה הראשון שהתפתח במהלך האוולוציה אצל בעלי - חיים רב - תאיים . בעלי - חיים כגין ספוגיים או נבוביים הם בעקרם חלל עכול אחד גדול . לתולעים שטוחות יש פה ומעי המקף בשרירים , שהוא שק סגור ואינו מתרוקן לסביבה . ברכיכות אנו מוצאים מערכת עכול , שאליה מפרשים אנזימים בעקר מבלוטות רק , והיא מרכבת מכיסים אחדים . יש אצלם קבה , שהיא מקום העכול החוץ - תאי , ובהמשכה הסתעפיות שם נספג המזון המעכל לתוך הגוף . שירי המזון שלא נספגו בגוף מפרשים החוצה . בתולעים טבעתיות צנור העכול הוא ישר , מהפה אל פי הטבעת , ויש בו חלקה לקטעים מתמחים - ושט , קבה , מעי וחלחלת . אצל פרוקי רגלים יש מערכת עכול שהיא צנור ישר למדי , המרכב משלושה חלקים . בחלק הקדמי נעשית הבליעה וחתוך המזון , לפעמים גם אחסוני ; באמצעי מפרשים אנזימים ונעשים העכול וספיגת המזון . לעתים מעברים מיצי עכול לחלק הקדמי לתחלת העכול שם . במקרים רבים יש הסתעפיות וכיסים מהחלק האמצעי שנועדו להגדיל את שטח הפנים של האזור המעכל והסופג . החלק האחורי משמש לספיגת נוזלים וליצירת גללים והפרשות . אצל רב החליתנים יש מערכת עכול מתמחה יותר , המתבססת על לעיסה וטחינה ( פעלה פיסית ) , עכול ופרוק המזון למרכיביו הפשוטים ( פעלה כימית ) , הולכה על פני מערכת העכול כלה , ספיגה והפרשה . במערכות העכול של קבוצות שונות נמצא ושט , קבה , מעי דק ומעי גס וכן בלוטות המפרישות מיצי עכול לחלקי המערכת ( בעקר בלע ובקבה ) . החשובות שבהן הן הכבד והלבלב . עם זאת יש התמחיות רבות , לפי אפי התזונה של הקבוצה האמורה : בכמה קבוצות של דגים אין כלל קבה , אלא מבנה פשוט השוכן בין הלע למעי ; בעיפות התפתח בחלק התחתון של הושט שק מתרחב , הוא הזפק , המשמש לאגירה זמנית של מזון ואף להפרשת חמרים . צורת הקבה מגונת למדי בחליתנים וראוי לצין את קבת השרירים ( הקרקבן ) בתנינים ובעופות ( חלק מהעופות אוכלי גרעינים וחמר צמחי אחר בולעים אבנים קטנות המתרכזות בקבת השרירים ומסיעות לשחיקת המזון ) . בבעלי - חיים מעלי גרה כגון פרה , כבש ואיל יש לקבה ארבעה מדורים . אנזימים בלוטות בעלי - חיים גוף האדם דם וכלי דם ושט כבד כיב לבלב לשון מעי מעלי גרה מרה סכר , סכרים פה קבה תאית ךאו ערכים נפרדים על בעלי - החיים והמשפחות הנזכרים בערך זה . עכסניים משפחת נחשים ארסיים , הכוללת כ - 80 מינים , שרבם חיים באמריקה , ורק סוג אחד , שבו כ - 20 מינים , נפוץ בדרום - מזרח אסיה . העכסניים קרובים לצפעונים , ויש חוקרים הרואים בהם תת - משפחה של משפחת הצפעוניים . העכסניים מצידים באיבר חוש מיחד החש בחם . איבר זה מצוי בגמה מיחדת בין הנחיר והעין . בשל גמה זו יש המכנים אותם בשם צפעוני הגמה . בעזרת גמות אלה העכסניים קולטים את החם שמפיצים יונקים ועופות , שדמם חם , עוקבים אחריהם וצדים אותם . חשיבותו של איבר חוש זה גדולה , מכיון שהעכסניים פעילים בעקר בלילה . העכסניים נפוצים באמריקה ובדרום - מזרח אסיה . בשל הצליל שהם מפיקים בקצה זנבם בעת סכנה או התרגשות , הם זכו לשם'נחשי הפעמונים

קודם  |  הבא