עכו

עמוד:204

במאה ה - 2 לפני הספירה , מפאת חשיבותה המסחרית הרבה . החשמונאים לא הצליחו לכבשה והיא נותרה עיר נכרית ועצמאית עד ימי הורדוס , שבנה בה מבנים רבים ומפארים . בימי המרד ברומאים , במאה ה - ו לספירה , שמשה עכו בסיס ללגיונות הרומאים בדרכם לכבוש הגליל היהודי . לאחר חרבן בית שני היתה עכו עיר רומית גדולה ובה קהלה יהודית חשובה . בשנת 1104 כבשו הצלבנים את העיר ועשו אותה לנמל העקרי בממלכתם . הם קראו לה על - שם יוחנו המטביל - " סנט ז'ן ד'אקר " , כלומר , עכו של יוחנן הקדוש . בימיהם היתה העיר למרכז המסחרי והכלכלי החשוב ביותר בארץ - ישראל , ודרכה התנהל עקר הקשר של הצלבנים עם ארצות אירופה . כאשר חזרו המסלמים וכבשו את ירושלים מידי הצלבנים , הצטמצמה ממלכת הצלבנים , ועכו היתה לבירתה . במחצית השניה של המאה ה - 12 היתה עכו אחת הערים הגדולות באגן הים התיכון ושמשה נקדת מפגש בין מזרח למארב . ב - 1291 נכבשה העיר בידי המסלמים הממלוכים , ונפילתה מצינת את קץ שלטין הצלבנים בארץ . אז נהרסה העיר ונהפכה לכפר דיגים . בימי הבינים היתה בעכו קהלה יהודית חשובה , ובה בקרו , חיו וגם פעלו הרמב"ם , הרמב"ן , רבי יהודה אלחריזי , רבי יחיאל מפריס ואחרים . בימי השלטון הטורקי - העות'מאני , מראשית המאה ה - 6 1 , חזרה עכו להיות עיר נמל חשובה . לשיא פריחתה הגיעה בראשית המאה ה - 18 , בשלטונם של ט'אהר אלעמר ואחמד אלג'זאר . ט'אהר אלעמר היה שליט בדוי מקומי , שהשתלט על הגליל כלו . ב - 1750 כבש את עכו ועשה אותה לבירתו . הוא הקים בה חומות , מסגדים ובנינים רבים , אך בשנת 1774 גברו עליו הטורקים ומנו למושל עכו את אחמד ג'זאר ( " הגוזר " , " הקצב " ) , שכנה כך על שום אכזריותו . ג'זאר פחה הוסיף לבנות את העיר והקים בה את המסגד הגדול והמפארו הקרוי על - שמו עד היום , את אמת המים , שבה הובלו מי מעינית כברי אל העיר , את מבצר עכו ואת חומות העיר האדירות . רב מפעלי הבניה של אלג'זאר השתמרו עד היום . בשנת 1799 עלה נפוליון בונפרט בראש צבאותיו לכבש את עכו , בדרכו לכבש את קושטא ( איסטנבול של היום ) , בירת האימפריה העות'מאנית . הוא הטיל מצור כבד על העיר ונסה לתקף כמה פעמים את חומותיה ולהבקיען . הצבא הצרפתי הפגיז את עכו מהתל העתיק שממזרח לעיר , שנקרא לימים על שמו של מפקדו - " גבעת נפוליון " . המגנים בהנהגת ג'זאר פחה , שנעזר ביועצו היהודי חיים פרחי ובצי הבריטי , הצליחו להדף את כל ההסתעריות . לבסוף , אחרי מצור שנמשך כחדשים , נאלצו הצרפתים לסגת . בשנת 1831 כבשו המצרים את ארץ - ישראל מידי הטורקים , ואבראהים פחה המצרי עשה את עכו לבירת שלטיני בארץ . כבוש זה היה בנגוד לאינטרסים של מעצמות אירופה , ואלה שלחו ב - 1840 צי מאחד לעכו . אחרי הפגזה ימית קשה של העיר נסוג אבראהים פחה עם צבאותיו מעכו , והעיר חזרה לידי הטורקים ונשארה בידם עד שנכבשה בידי הבריטים בשנת 1918 , בימי מלחמת העולם הראשונה . כבר בסוף המאה ה - 19 החלה ירידת חשיבותה של עכו כעיר נמל . עם הופעת אניות הקיטור הגדולות לא התאים עוד נמל עכו לתפקידו , מאחר שהיה קטן מדי ופרוץ לרוחות הדרומיות . אז החל לעלות מעמדה של חיפה השכנה , ועכו נהפכה שוב לעירה קטנה ורדומה . נמל הדייגים בעכו , העיר העתיקה ובה אולמות האבירים שבנו הצלבנים , המצודה שהפכה לכלא - כל אלה ואחרים עיצבו את אופיה המיוחד של העיר , הנמנית עם הקדומות שבערי ארץ - ישראל .

קודם  |  הבא