עין וראיה

עמוד:192

החליתנים . יש בהן עדשה ואישון , ותאי חישה מטיפוס קנים . אולם , אף שנוצרת בהן דמות , תפיסת הראיה של החיות האלה שונה מזו של האדם . החלק הקולט את גרוי האור מפנה ישירות לעבר מקור האור , מצב הפיך מזה המציי בחליתנים . לרב פרוקי הרגלים יש עינים . בקבוצה גדולה זו מופיעים טיפוסי עינים שונים . לכל פרוקי הרגלים יש רשתית ועדשה באלת מקוד קבוע , מכיון שהאדשה חסרת התנשה היא חלק המשכי מהשלד החיצוני העוטף את הגוף . לחרקים וכן לסרטנים רבים יש טיפוס עין הנקרא עין מרכבת . עין זו מרכבת מיחידות רבות , צנוריות ומארכות שלכל אחת יש כל התכונות והמרכיבים המאפשרים לה לקלט אור . כל עינית כזו מכסה קרנית שהיא חלק מכסוי הגוף , ומאחוריה חלק המשמש כאדשה נוספת שבבסיסה מציי רכיב הקולט את גרוי האור . באור חזק מתקבלת מכל עינית תמונה . בדרך זו , הדמות הכללית המתקבל מעין זו דומה לזו שעל מרקע טלויזיה , שבו התמונה מרכבת מרשת של נקדות אור , ברמת הפרדה ( רזולוציה ) הנופלת מזו הקימת אצל האדם . עין זו מיטיבה במיחד להבחין בתנועה . באור חלש משתנה תפקודן והדמות הנוצרת בהן היא ככל הנראה מטשטשת למדי . לחליתנים מבנה עין הדומה לזה של האדם . יש הבדלים בצורת העדשה , ביכלת המקוד ובהרכב התאים הקולטים , ולפיכך גם באפי התמונה המתקבלת על הרשתית . החלק הקולט את גרויי האור בתאי הקנים והמדוכים נמצא בעמק הרשתית , ולא בקרבה מידית למקור האור ( כלומר בכוון ה " לא נכון " בנגוד לדיונונים , למשל ) . ראית צבעים נפוצה בחליתנים , אך לא בכלם . הרגישות הגבוהה לצבע בקופים ובאדם היא חריגה בקרב היונקים שאבותיהם הקדמונים היו בעקר חיות לילה . כלבים וחתולים רואים את העולם כנראה בגון אפר , או בגוני פסטל בהירים לכל היותר , אף כי יש להם תאי מדוכים . לעופות , בעקר לעופות דורסים , יש כשר ראיה והבחנה ( הפרדה - רזולוציה ) טוב במיחד המאפשר להם להבחין בטרף ממרחק גדול מאוד , בהיותם באויר . ברב החליתנים העינים פונות כמעט לצדדים , וכך המח יוצר שתי תמונות נפרדות מיני ידות ראיה וכוונים שונים זה מזה בחלקם או בכללם . בעופות וביונקים רבים העינים מפנות במדה כלשהי קדימה כך ששני שדות הראיה חופפים במעט או בהרבה והמח מרכיב מהם תמונה אחת , המאפשרת קליטה של עמק או תלת - ממדיות של עצמים . אור בעלי - חיים גוף האדם דמעות חושים מח משקפים עצבים , מערכת צבע קראו ערכים נפרדים על בעלי - החיים והמשפחות הנזכרים בערך זה . עין חרוד שמם של שני קבוצים בעמק יזרעאל המזרחי , כ - 12 קילומטרים מדרום - מזרח לעפולה . שני הקבוצים היו בראשיתם קבוץ אחד , שנוסד בשנת 1921 על ידי פלגה של " גדוד העבודה " , כדגמה לצורה החדשה של התישבות בקבוצות גדולות וכנסיון חדש של משק שתופי . באותה שנה הקימו אנשי " גדוד האבודה " ליד עין חרוד גם את קבוץ תל יוסף , שנקרא על - שם יוסף טרומפלדור . דגם זה של קבוץ גדול יחסית היה יסוד לקבוצים אחרים מסיג זה , שהקימו ב - 1927 את תנועת הקבוץ המאחד . הקבוץ נקרא על שום מקומו הראשון למרגלות הגלבע , ליד מעין חרוד , שם נלחם גדעון במדינים . כאשר הוקם הקבוץ , היו סביב המעיו בצות מפיצות מלריה , אך המתישבים יבשו את הבצות והכשירו את האדמה לחקלאות . כיום המעיו הוא גן לאמי ; בתחומיו מצויים אכסנית נער וקברם של גואל אדמות העמק , יהושע חנקין , ושל רעיתו אולגה . בשנת 1927 עבר הקבוץ מזרחה , למקומו הנוכחי למרגלות גבעת קומי . בשנת 1953 התפלג הקבוץ לשנים בשל סכסוכים פוליטיים קשים ביותר , סכסוכים שאף חצו משפחות . עין חרוד הישנה נשארה במקומה כמשק של הקבוץ המאחד , ואלו הפלג של אחוד הקבוצות והקבוצים בנה את עין חרוד אחוד בסמוך לו . שני הקבוצים הקפידו לשמר על השם הישן , והוסיפו לו את שם התנועה ( " עין חרוד מאחד " , " עין חרוד אחוד " ) . לימים , עם הקמת התק"ם ( התנועה הקבוצית המאחדת ) , שאחדה את שתי התנועות האלה , מצאו עצמם יני הקבוצים בתנועה אחת , אך שמרו על מסגרותיהם החברתיות והכלכליות הנפרדות . לשני הקבוצים מיסדות תרבות משתפים : " בית שטורמן " - מוזאון לידיעת האזור , ו " משכן האמנות " - מוזאון ליצירות אמנות . גדוד העבודה גדעון גלבע , הר חנקין , יהושע מלריה קבוץ עיר עיר היא ישוב גדול ומאכלס בצפיפות , המשמש מרכז כלכלי , מנהלי , חנוכי ותרבותי לסביבה . רב הערים בעולם התפתחו באפן טבעי בעקבות ההתפתחות הכלכלית והטכנולוגית , ואינן פרי תכנון מחשב של בוני ערים . בסוף המאה ה - 20 העיר היא צורת הישוב המתאימה ביותר לאפי ולקצב של החיים המודרניים . ואכן , גדל האכלוסיה החיה בערים מצביע , בדרך כלל , על מדת התפתחותה של המדינה . במדינות מפתחות ומתעשות רב האכלוסיה מרכזת בערים . למשל , 92% מכלל אכלוסית בריטניה יושבת בערים ו - 80% מאולוסית גרמניה , בצרפת יושבים בערים 72% ובישראל כ - 90% . לעמת זאת בהודו יושבים בערים 25% , בסין 22% ובאתיופיה רק 15% . קימים סוגים שונים של ערים . ישנן ערי חוף ונמל , ערים הבנויות על הרים , על מישור , בפנים הארץ ורחוק ממקור מים , וישנן הבנויות בתוך ים כמו ונציה ועל רשת תעלות מים , כמו אמסטרדם . ישנן ערים שהדגש בהן מושם אישון העין הוא פתח עגול במרכז הקשתית , שגודלו משתנה כדי לאפשר קליטת אור בכמות הרצויה . בתמונות - אישון קטן החשוף לאור בהיר ( למעלה ) ; האישון באור רגיל ( באמצע ) ואישון ענק המתאמץ לקלוט אור בחושך ( למסה ) .

קודם  |  הבא