עמוד:191

ואלו המדוכים הרחבים , המרכזים בכתם הצהב שבמרכז הרשתית , מיעדים לקלט את גרויי הראיה בלילה . הקנים מסגלים להבחין היטב בפרטי התמונה ובצבעיה . הצבעים הנקלטים באמצעותם בצורה הטיבה ביותר הם קדם האדם , ואחריו הצהב - הצבע הסמוך לאדם בספקטרום ( קשת הצבעים ) . לעמתם , המדוכים אינם מסגלים להבחין בפרטים מדיקים של התמונה , ורב הצבעים נקלטים על ידיהם בגון אפר - שחר . כשמונה אחוזים מהגברים וכשבעה אחוזים מהנשים לוקים בעורון צבעים בדרגות שונות , כנראה משום שחסרים להם סוגים מסימים של מדוכים . עדשת העין העדשה נמצאת מאחורי הקרנית . בין העדשה לקרנית מצוי חלל הלשכה הקדמית , המכיל את הנוזל התוך - עיני . הלשכה האחורית מכילה נוזל דומה וגם היא נמצאת לפני העדשה ( כלפי קדמת העין ) , אך מאחורי גוף העטרה . הנוזל המצוי בשתי הלשכות בעין נפרש ונספג בתהליך קבוע . עדף ההפרשה או חסימה בספיגה עלולים לגרם להצטברות הנוזל ולעליה בלחץ התוך - עיני . תופעה זו מכרת ברפואה בשם גלוקומה והיא עלולה לגרם עורון בגלל הלחץ המתמיד הגורם לנוון עצב הראיה . העדשה הנמצאת מאחורי שתי הלשכות , קשורה לחלק האחורי של גוף העטרה . התכוציות גוף העטרה קובעות את הקמור והפחיסות של העדשה , וכך מתאמת שבירת הקרנים למרחק שבין העצם שאנו רואים לבין העינים . חלשת השריר המפקח על מתח העדשה ומשנה את עקמימותה , גורמת למקוד לא מדיק של התמונה הנקלטת בעין , וכדי לראות היטב מקרוב או מרחוק יש להעזר במשקפים , המסיעים לעדשה ומתקנים את הלקוי במקוד . לעתים מופיעה בעדשה עכירות הקרויה ירוד ( קטרקט ) . במקרה כזה יש הכרח להרחיק את החלק הפגום בנתוח , או להוציא את העדשה כליל ולהחליפה בעדשה מלאכותית , משקפים או משקפי מגע . הקשתית , הרשתית ועצבי הראיה בחזית העטרה יש חלק צבעוני בולט הנקרא קשתית ( איריס ) ועל פיו נקבע צבע העינים . הקשתית דומה לצמצם שבמצלמה ומפקחת על כמות האור החודרת לעין . הנקב במרכזה , שדרכו חודר האור , הוא האישון . באור חזק האישון מצטמצם , ואלו באור עמום הוא מתרחב - ממש כמו במצלמה ( אך מצלמה אוטומטית , שכן השרירים המפעילים את הקשתית הם לא - רצוניים ופועלים באפן אוטומטי ) . הגוף הזגוגי ממלא את רב החלל של העין מאחורי העדשה והוא השומר על מלאותו של כדיר העין . מאחורי הגוף הזגוגי נמצאת הרשתית , שממנה יוצא למח עצב הראיה , המנקז את גרויי התחושה מהקנים ומהמדוכים . נקדת היציאה של עצב הראיה מהרשתית היא כתם עור , שאינו קולט גרויי ראיה . עצבי הראיה חודרים דרך החר שבארבת עצמות העין ומגיעים אל בסיס הגלגלת . באזור זה מצטלבים עצבי הראיה - הסיבים הבאים מן העין הימנית עוברים בחלקם לצד השמאלי של המח , ואלו סיבי הראיה הבאים מן העין השמאלית , עוברים בחלקם לצדו הימני של המח . האזור הקולט ומפרש את גרויי הראיה במח הוא אזור הפסים שבחלק האחורי של המח . התמונה מגיעה משתי העינים למח כשהיא הפוכה - אף זאת ממש כבמצלמה - ושונה מעין לעין . תפקידו של המח לאחד את התמונה המתקבלת , להפך אותה ולפענח את המראה . האיברים המגנים על העין איברים נוספים בעין המסיעים בתהליכי הראיה הם האיברים המגנים על העין , כמו הגבות , העפעפים והריסים , וכן נוזל הדמעות השוטף את העין באפן מתמיד . נוזל זה גם מכיל חמרים הפועלים נגד חידקים , המסיעים לנקות את העין . לולא הדמעות נשקפת לעין סכנה של זהום והרס הקרנית . לעתים הכיב או הפצע הנגרם בקרנית אינו עמק , אך לעתים הנזק לקרנית כה קשה , עד כי יש הכרח להשתיל בעינו של הנפגע קרנית חדשה במקום זו שנהרסה . את הקרנית לוקחים מעינו של אדם שנפטר . העפעפים אינם משמשים רק להגנה מכנית של העין , אלא תפקידם - יחד עם האישון והשרירים המקיפים את קשתית העין - להקטין ולוסת את כמות האור החודרת לעין . באור חזק במיחד הראיה קשה , וכאשר העפעפים והאישון אינם מסגלים להקטין במדה מספקת את כמות האור החודרת לעין , יש הכרח להעזר במשקפי שמש או במשקפי שלג , המפחיתים את עצמת האור החודר לעין . עיניהם של בעלי - חיים טיפוס העין הפשוט ביותר בבעלי - חיים מופיע בתולעים שטוחות . עין זו ( " נקדת עין " ) מרכבת מרכוז של תאי חישה , הקולטים גרויים של אור ומצויים מתחת לשכבת התאים החיצונית . לתולעים אלו יש בין זוג עינים אחד לזוגות אחדים . לרכיכות , כגון חלזונות , יש כבר עינים מפתחות יותר המצויות לרב בבסיס המחושים . לרב החלזונות יש מבנה מארגן , שבו יש תאים קולטי אור ותאי פיגמנט ( צבען ) הכולל גם קרנית ועדשה . העינים של רב החלזונות מסגלות להבחין רק בשנויים בעצמת האור . מבנה עיניהם של דיונונים ותמנונים דומה להפליא למבנה העינים של מבנה העין מותאם למלא את התהליך המורכב של הראייה , העין קולסת גירויים מן החוץ ומעבירה אותם דרך העצבים למרכז הראייה במוח , המפענח אותם ומתרגם אותם לתמונה .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר