מתוך:  > אביב חדש 13 > עומאן

עמוד:166

הרים נמוכים יותר , שגבהם עד כ - 1,000 מטרים , יש גם בחבל ט'ופאר שבדרום - מערב המדינה . כמות המשקעים בשני אזורים אלה אמנם נמוכה ואינה מגיעה אפלו ל - 400 מילימטרים בשנה , אבל יש בהם מעט מעינות , ולכן מרכזים כאן רב התושבים ורב השטחים החקלאיים . ואלו בין אלה לאלה , על פני רב שטחה של עומאן , משתרעת רמה נמוכה , שמקצתם מכסה חולות , גשמיה מועטים ביותר והיא כמעט אינה מישבת . האקלים חם מאוד ויבש בכל חלקי המדינה , אם כי בהרים הגבוהים הוא נעים יותר . הטמפרטורה הממצעת בחדש החם ביותר היא 34 מעלות . התושבים מגדלים חטה ושעורה ללא השקיה , ותמרים וירקות בהשקיה . כמו כן הם מגדלים צאן וגמלים . נפוצים גם דיג ושלית פנינים . אבל כל אלה ערכם הכלכלי מועט ביותר . ב - 1964 התגלה נפט בצפון - מזרח המדינה , ומאז הוא הבסיס לכלכלתה . אמנם עומאן איננה מעצמת נפט ממש , אבל היא שואבת כמיות נכרות בהחלט , בעקר לגבי מדינה באלת אכלוסיה קטנה כל - כך , ויש בהן כדי להבטיח לה הכנסה יפה במטבע חוץ ורמת חיים גבוהה יחסית . רב התושבים הם ערבים מסלמים , אך התערבו בהם גם בני עמים אחרים . מאז ימי הבינים הגיעו למקום סוחרים מהודו , מפרס ומתימן , וכן כושים שהובאו כעבדים . בעת החדשה , לאחר גלוי הנפט , חיים בה מאות אלפי עובדים זרים - מצרים , פלשתינאים , פקיסטנים ואחרים . במסקט הבירה שלחוף מפרץ עומאן ובשכנתה העיר מטרח חיים יחד כ - 85,000 תושבים . היסטוריה בחופי עומאן היו בימי קדם נקדות מעבר ושרות לאניות שהפליגו להודו . בתקופות מסימות שלטו הסלטאנים של עומאן גם על חופים קרובים באפריקה . בשנת 1508 כבשו הפורטוגלים את מסקט ואת אזורי החוף , אך באמצע המאה ה - 17 גרשו אותם תושבי עומאן . הם בנו צי חזק וכבשו מידיהם מאחזים במזרח אפריקה , ובכלל זה האי זנזיבר הרחוק . סוחרי עומאן עסקו בסחר ימי , בשד ימי ובסחר עבדים . אך בינת 822 1 נאלץ הסלטאן של עומאן , בלחצה של בריטניה , לחתם על חוזה שאסר את יחר העבדים . בסוף המאה ה - 9 1 חזקה בריטניה את אחיזתה בעומאן , עד שכיננה בה את שליטתה בשלטון חסות . בשנת 1913 התמרדו תושבי חבל ג'בל - אח'דר שבפנים הארץ נגד הילטאן ובחרו להם מנהיג משלהם , שנשא בתאר אמאם . ב - 1920 הכיר הסלטאן באוטונומיה של החבל ובסמכיות האמאם על נאמניו . סכסוך זה התחדש בשנת 1954 , בהתערבות מצרים , שתמכה באמאם , ושוב ב - 1957 . רק ב - 1959 דכא המרד סופית בסיוע בריטניה . בשנת 1970 הדח הסלטאן בידי בנו , קבוס אבן - סעיד . כעבר שנה , ב - 1971 , ותרה בריטניה על שלטון החסות שלה על הארץ ועומאן נעשתה מדינה עצמאית לחלוטין . קבוס , שהתחנך בבריטניה , הנהיג בארצו חדושים טכנולוגיים , אך נשאר נאמן למסרת של שלטון יחיד . הוא משמש לא רק ראש המדינה , אלא גם ראש ממשלה ושר חוץ , ושולט בארצו ללא חקה . אמנם ב - 1991 התיר את כינונה של אספה מיעצת , בת 38 חברים , אך לא העניק לה שום סמכיות חקיקה . אף שעומאן היא מדינה מסלמית וחברה בליגה הערבית , היא מקימת קשרים לא - רשמיים עם ישראל עוד מראשית שנות ה - 70 . היא היתה גם אחת המדינות הערביות היחידות שלא נתקו ב - 1978 את קשריה עם מצרים , לאחר שזו חתמה עם ישראל על הסכם שלום . היחסים בינה ובין ישראל התהדקו עוד יותר ב - 1979 , עם הפלת השאה באיראן , כי קבוס חשש מפני השתלטות האסלאם הקיצוני בארצו . באפריל 1994 , לאחר חתימת הסכם אוסלו בין ישראל לאש"ף , היתה עומאן המדינה הראשונה באזור המפרץ שארחה בגלוי משלחת מישראל . הסכמי השלום ליגה הערבית מפרץ הפרסי נפט עבדות ערב , חצי האי פנינה קרבתה של עומאן אל הים , המקיף אותה בשלושה מצדדיה , לא גאלה אותה מצחיחות מדברית גדולה הקיימת בה . בתמונה - מבט מן החוף אל חצי האי מוסנדם שבעומאן .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר