עמוד:160

בעמוד ממול : טיפולים אחרונים בתלבושתה עמוסת הקישוטים של כלה ישראלית , בת העדה התימנית , שבחרה להינשא בטקס מסורתי האופייני לבני עדתה . החדשה ( ביחוד הגרמנית ) , הוי העליה השניה והשלישית בארץ - ישראל והספרות העברית החדשה . שרפה שפרצה בביתו בגרמניה כלתה את כל ספריו ואף כתבי - יד רבים וביניהם רומן ששמו בצרור החיים " . כמה ספרים של עגנון התפרסמו אחרי מותו מתוך כתבי - יד שהשאיר בעזבונו הגדול . ביניהם : " עיר ומלאה " , " בחנותי של מר לובלין " , " לפנים מן החומה " , " מעצמי אל עצמי"ו " שירה " - רומן המתאר בלעג את הפרופסורים ואנשי האקדמיה בירושלים בתחלת שנות ה - 60 . ספרים אלה נערכו בידי בתו אמינה ירון , שהיתה מן המעטים שיכלו לפענח את כתב - ידו . בעודו בחיים טרחה אשתו , אסתר , על כתביו . היא נהגה להעתיק במכונת כתיבה את כתב - ידו הלא קריא של עגנון , ובכך היתה לקוראת הראשונה של כתביו . עגנון החשיב מאוד את דעתה ואת הערותיה הבקרתיות . עגנון הוא חתן פרס נובל לספרות לשנת 1966 ( יחד עם המשוררת היהודיה נלי זק"ש שכתבה בגרמנית ) . עגנון הוא הסופר העברי היחיד שזכה בפרס עולמי זה . כן הוא קבל פעמים את פרס ביאליק , בשנים 1934 ו - 1950 . גם פרס ישראל הענק לו פעמים , ב - 1954 וב - 1958 . ספריו החשובים תרגמו ללשונות רבות , ביניהן יידיש , אנגלית , צרפתית , איטלקית , ספרדית , שודית , דנית , נורוגית , פינית , הולנדית , הונגרית וטורקית . הרומנים " הכנסת כלה"ו " תמול שלשום " וכמה מספוריו הקצרים - כגון " ספור פשוט"ו " הרופא וגרושתו " המחזו , העלה על הבמה בארץ והקרני בטלויזיה . בנבר , מרטין ברנר , יוסף חיים השכלה חסידות נובל , פרס עברית , ספרות עדות ישראל קבוצות פעם ישראל , המרכבות מיהודים יוצאי הארצות השונות שאליהן נפוצו היהודים בצאתם לגלות . כך נוצרו עדת יהודי מרוקו , עדת יהודי פולין , עדת יהודי תימן , יהודי רוסיה ואחרים . בחלקה גסה נחלקות העדות השונות ל " מזרחיים " ול"" אשכנזים " , או לחדות המזרח ולעדות ארצות המערב . לאחר חרבן בית - המקדש הראשון הגלו יושבי יהודה לבבל . כעבר שנים , כאשר שבו לארצם , נותרו רבים מהם בבבל . שבי ציון הקימו בארץ את בית - המקדש השני , ובמהלך השנים אף יסדו בה ממלכה עצמאית - ממלכת החשמונאים . אולם בעקבות המרד הגדול ברומאים , ששלטו אז בארץ , חרב בית - המקדש השני בשנת 70 לספירה , ושוב הגלו יהודים והיו שנמכרו לעבדות מחוץ לגבולות ארץ - ישראל . החל בתקופה זו נוצרה תופעה חדשה בהקפה בתולדות עם ישראל - גלות מרצון . יהודים רבים עזבו את ארץ - ישראל העניה והקימו קהלות בארצות הסמוכות לה , ביניהן במצרים , בסוריה , ביון ובטורקיה . כך הלכה והתרחבה גלות היהודים בכל ארצות העולם . הקהלות היהודיות קימו ביניהם קשרים בשאלות הלכה ונהלו ביניהן קשרי מסחר . בעת הצרך הן אף נחלצו זו לעזרת זו , בעקר לאחר גרוש ספרד שבעקבותיו נקלטו המגרשים בארצות אירופה ובאימפריה העות'מאנית . הוצרותן של תרפיות שונות בישראל במשך כאלפים שנים חיו היהודים בתפוצות הגולה בין עמים זרים . הם ידעו תקופות טובות של סובלנית ומתן זכיות , וידעו גם רדיפות קשות . בכל ארצות הגולה שמרף היהודים על מנהגיהם המיחדים וחיו על פי מצוות התורה . הם היי מעוט קטן וזר שבלט ביחידו . תורת ישראל , ההלכה ומנהגי הדת היהודיים ; הלשון העברית , שהיתה ללשון התפלה והלמוד בכתבי הקדש ; העבר המשתף והכמיהה לגאלה ולשיבה לארץ - ישראל - אחדו את בני הקהלות היהודיות בעולם כלו . בכל זאת , השנים הארכות שחיו בקרב עמים אחרים הטביעו את חותמן , והשפעות תרבותיות זרות נכרו בקהלות השונות . בארצות אסיה ואפריקה ישבו היהודים במדינות מסלמיות , ואלף בארצות אירופה ואחר כך גם באמריקה ובאוסטרליה , בארצית נוצריות . הם השפעו ממנהגיהם ומטעמם בתחומי החיים השונים ואמצו את לשונם ואת צורת הלבוש שלהם . הם חקו את אמניות המחול , המוסיקה והספרות שלהם , ואף היפעו מתרבות האכילה והארוח האפינית לארצות מושבם . גם הלשונות היהודיות - היידיש , הלדינו , הערבית - היהודית , הפרסית היהודית ועוד - המרכבות מעברית ומשפות המקום , וכן ההגיה השונה של עצורים בשפה העברית מוכיחות השפעה זו . נשואי תערבת וארועים אחרים השפיעו גם על צורתם החיצונית של היהודים בתפוצות השונות . גם המרחק בין הקהלות היהודיות , ולעתים הנתוק , יצרו הבדלים ביניהן . הבדלים אלה נכרו לא רק בארח החיים ובתרבות שהשפעו מסביבתם , אלא גם בפרשנות התורה ובפסקי הלכה . כך נוצרו נסחי תפלה המנהגי דת שונים בעדות השונות . יהודי ארצות המזרח נהגו על פי הלכות " שלחן ערוך " שכתב רבי יוסף קארו , ואלו היהודים האשכנזים נהגו על פי " שלחן עריך " בתוספת " המפה " שפרש עליה רבי משה איסרליש ( רמ"א ) . ארץ קבוץ גליות בסוף המאה ה - 19 החלו היהודים לעלות לארץ - ישראל , מתוך מגמה לבנות בה מדינה יהודית . מאז ועד ימינו ( סוף שנות ה - 90 ) לא פסקה העליה , ומאות אלפי יהודים הגיעו לישראל טפין - טפין או בגלי עליה גדולים . בשנות ה - 50 וה - 60 הגיעו עולים רבים מארצות אסיה ואפריקה , ובשנות ה - 90 מחבר המדינות העצמאיות ( ברית - המועצות לשעבר ) ומאתיופיה . בישראל בלטו ההבדלים בין העדות השונות ועמם גברו הרחוק , הבקרת ולעתים העוינות והזרות , ואלה הולידו תחושות קפוח ואפליה . המתחים והזעם של עדות המזרח הולידו תנועות מחאה עממיות נמו " הפנתרים " , " שוכני האהלים"ו " עודד " . מצב זה , שהיה חריף במיחד בשנותיה הראשונות של המדינה , הלך והשתפר . נשואים בין בני העדות השונות , החנוך המשתף , מערבותם ההולכת וגוברת של בני עדות המזרח בפוליטיקה הישראלית ובצמרת

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר