עברית , ספרות

עמוד:155

ספרות התחיה ספרות התחיה ( מ - 1881 ואילך ) צמחה עם הקמת תנועת " חובבי ציון " , שבה החלה התנועה הלאמית היהודית - הציונות . המסאי והוגה הדעות אחד - העם הסביר במאמריו ( המכנסים בספר " על פרשת דרכים " ) את השקפתו , כי חנוכו של העם ברוח התחיה הלאמית קודם לתחיה המדינית . עם חשובי היוצרים של דור התחיה נמנים המשוררים הדגולים שאול טשרניחובסקי וחיים נחמן ביאליק , הנחשב למשוררנו הלאמי . ביצירתו רחבת ההקף של ביאליק באה לידי בטוי בקיאותו המפלגת ברבדים השונים של הלשון העברית , שהעשירה את העברית והשפיעה רבות על התפתחותה . רבת משקל היא גם תרומתו של טשרניחובסקי , שתרגם את יצירות המופת " איליאדה"ו " אודיסאה " לעברית עשירה וססגונית . יוצרים נוספים בני דורם , שהיו בין מעצבי הספרות העברית החדשה , הם : זלמן שניאור , יעקב כהן , יעקב פיכמן , יעקב שטינברג ויוסף חיים ברנר . פריחתה של הספרות העברית בארץ , והפיכתה של העברית ללשון מדברת , התאפשרו במדה רבה הודות למפעלו הלשוני של אליעזר בן יהודה , הנחשב לאבי השפה העברית החדשה . בן יהודה חדש במלונו הגדול מלים רבות , בהסתמכו על העברית המקראית והתלמודית ועל הארמית . למרות " מלחמת השפות " בין העברית ובין היידיש , לא פחתה חשיבותם של מספרים כמו י"ל פרץ ושלום עליכם ( הוא שלום רבינוביץ ) , שיצירותיהם תרגמו לעברית . כתביו של שלום עליכם ( שתרגמו על ידי י"ד ברקוביץ') תארו בהומור ובעצב את חיי היהודים בעירות מזרח אירופה והטביעו חותמם על הספרות העברית . הספרות בתקופת טרום המדינה גישה חדשה לספרות העברית בטא המשורר אברהם שלונסקי , שדגל בשירה אישית מקורית והאמין שגם השפה המדברת , שפת העם , ראויה לשמש בשירה . לשונו של שלונסקי עשירה וציורית ורבים בה החדושים באוצר המלים והניבים . הוא גם ש " גלה " את לאה גולדברג , המשוררת והמתרגמת ואת נתן אלתרמן . לצד שירתו הרצינית , שנושאיה דומים לאלה של הבלדה , כתב אלתרמן גם חרוזים אקטואליים ( בעניני יום - יום שהעסיקו את דעת הקהל אז ) ב " טור השביעי " שלו . לשירתו נודעה השפעה רבה על משוררים צעירים בזמנו . אחד מגדולי המשוררים בתקופה זו הוא אורי צבי גרינברג , שהאמין ביעודו המיחד של העם היהודי , העם הנבחר . לעתים קרובות שלב גרינברג ביצירתו , שלשונה מקראית ולאחר - מקראית , בטויים הלקוחים מספרי הקבלה . מספרים חשובים משנות ה - 30 וה - 40 הם יהודה בורלא - המתאר את ארח החיים של היהודים ממוצא ספרדי החיים בארץ ; אשר ברש - שתאר את ההוי היהודי המסרתי בגליציה בראשית המאה ה - 20 ; דבורה ברון , גרשם שופמן , וש'שלום . מגדולי הסופרים העברים בדורנו הם חיים הזז ושמואל יוסף עגנון . סגנונו של הזז , התחביר שלו ואוצר המלים של יצירתו , שונים מן העברית המקבלת בארץ בתקופתו . סגנון ספרותי מיחד הוא סגנונו של ש"י עגנון , המשפע בעקר מן העברית הרבנית חסידית . רבים מן הסופרים הללו המשיכו ליצר גם בשנים שלאחר קום המדינה . הספרות בתקופת המדינה תאורה של הארץ ודמותו של בן הארץ עמדו במרכז יצירתם של הסופרים החדשים , רבם ילידי הארץ , אשר כנו " סופרי דור הפלמ"ח " או " דור תש"ח " ( 1948 ) . מלחמת העצמאות היא נושא מרכזי ביצירתם של ס'יזהר , משה שמיר , נתן שחם ואחרים , המרבים לתאר גם את הקבוץ . התיחסות חדשה אל הקבוץ מצאה את בטויה אצל דור חדש של יוצרים , כמו חנוך ברטוב ועמוס עז , שראיתם בקרתית ומפכחת יותר . הדי השואה נכרים ביצירתם של אהרן אפלפלד , שמאי גולן , אורי אורלב , איתמר יעוז - קסט ואחרים . גם השירה עברה כברת דרך משירתו ספוגת הערכים של חיים גורי , בן דור הפלמ"ח , ועד שירתו של יהודה עמיחי , שגלומה בה השאיפה לאשר הפרטי . סופרי " דור המדינה " היו ברבם ילידי הארץ , בנגוד לקודמיהם בני דור הפלמ"ח שרבים מהם מחוץ לארץ - ישראל . הבדל זה , וארועי הזמן , השפיע ביותר על הנושאים שהעסיקו אותם , על השקפת העולם שלהם וסגנונם . יוצרים אלה זנחו את הכללי והלאמי והתרכזו יותר באדם היחיד . הם גם השפעו יותר מזרמים ספרותיים שרוחי בעולם , וסגנונם נעשה במקרים רבים מודרני , פשוט ולעתים דל יותר . לשונם הפכה לטבעית ולקולחת יותר - שנוי שהיטיב ביותר עם המחזות וקטעי הדו - שיח בספרת . התפתחות זו באה לידי בטוי גם בשירה , בעקר בשיריהם של נתן זך , דוד אבידן , יונה וולך , מאיר ויזלטיר ואחרים . בשנות ה - 80 וה - 90 קמי בארץ יוצרים רבים בשירה ובספרת , ונעשו נסויים מענינים בכתיבה מודרנית מקורית . בספרת בלטו אורלי קסטל - בלום , שסגנונה הגדר כפוסט - מודרני , יואל הופמן שחדושיו בלטו גם בצורת העמוד בספריו , ויצחק לאור . ספריהם של יוצרים אלה ואחרים התאפינו בעלילה המפרקת שלהם ובידיעה שבתודעתו של האדם המציאות היא בליל של מחשבות , הרגשית ומעשים , שאין לאדם שליטה עליהם . יוצרים ותיקים יותר , כמו עמוס עוז , חנוך ברטוב , שולמית הר - אבן , א"ב יהושע ועמליה כהנא - כרמון המשיכו לכתב ולפרסם את יצירותיהם , שתפסו מקום נכבד בספרות העברית . סופרים כמו מאיר שלו , דויד גרוסמן , דוד שיץ , בלטו בלשון העשירה שלהם ובשלוב המענין שעשו בין הדמיון למציאות . יהושע קנז , יצחק בן נר , חיים באר , דן צלקה , זר פרחים לנציגה הבולט של הספרות העברית , שמואל יוסף עגנון , הזוכה הישראלי היחיד עד כה בפרס נובל לספרות .

קודם  |  הבא