סרפד

עמוד:141

עם כל מגע קל בשערה . עם השבר הגלה , חודרת השערה לעור ומחדירה לתוכו את הרעל הנוזלי , הגורם לגרוי קשה בעור , דמוי כויה , המכנה " סרפדת " . לסרפד תכונות רפואיות המסיעות ברפוי מחלות דם ומחלות בדרכי השתן ובכליות . העלים עשירים בברזל ועוזרים במניעת חסר דם ( אנמיה ) . יש לו גם ערך תזונתי , ואפשר לבשל ולאכל אותו בדומה לתרד . בעת הבשול נהרסת חמצת הנמלים ואין כל חשש להרעלה . עם זאת יש לזכר ללבש כפפות בעת קטיפת העלים . צמחים סתונית צמח קטן ממשפחת השושניים , המצטין בפרחיו העדינים שצבעם לרב ורד - סגל . הפרחים פורחים בסתו , ומכאן שמו של הצמח . הסוג סתונית כולל כ - 65 מינים , הנפוצים ממזרח לים התיכון . משפחת השושניים כוללת צמחים רבים המצטינים ביפי פרחיהם , ביניהם השושן , העירית , הצבעוני , הגביעונית , החצב , היקינתון ונץ החלב . רבים מבני המשפחה הם צמחי נוי מקבלים . מבנה הסתונית והתרבותה לסתונית פקעת בתוך האדמה . במשך החרף מנצל הצמח את חמרי המזון האגורים בפקעת , ובאביב היא כבר ריקה ומצמקת . בשלב זה מתחילה להתפתח בבסיס הגבעול פקעת חדשה , הקולטת ואוגרת בתוכה חמרי תשמרת . בקיץ נובלים החלקים העל - קרקעיים של הסתונית , ורק הפקעת ונצני ההתחדשות נותרים בקרקע בתרדמה . עם בוא הגשמים יפתח נצן ההתחדשות נצר על - קרקעי חדש , והסתונית תפרח במלא הדרה . כלומר - הסתונית היא גאופיט ( גאו - ארץ , פיטון - צמח ) . סתונית היורה מתרבה לא רק על ידי זרעים , אלא גם על ידי פקעות רבוי קטנות , הנוצרות כמו הפקעת החדשה על החלק התת - קרקעי של הגבעול ונתקות ממנו . כל פקעת כזו מצמיחה כעבר שנים אחדות צמח חדש . מבשרות היורה בישראל בישראל מצויים 1 ו מינים של הסוג סתונית , הנפוצים מהחרמון בצפון ועד ההר הגבוה בדרום סיני . בין מבשרי הגשמים מצויים כמה מיני סתונית , שפרחיהם מופיעים לפני הופעת העלים . הבולטות בין סתוניות אלה הן הסתונית הבכירה וסתונית ירושלים , שהן גם הגדולות והיפות בסתוניות הארץ . גם באזורים המדבריים של הארץ מצויות סתוניות , שהבולטות ביניהן הן סתונית הנגב , סתונית הקלפות וסתונית טוביה - הנושאת את שמו של טוביה קושניר , בוטנאי צעיר , שנהרג במלחמת העצמאות עם הל"ה שחשו לעזרת גוש עציון הנצור . פקעות הסתונית מכילות חמרים רעילים לאדם . אחד החשובים שבהם הוא הקולכיצין ( שמה המדעי של הסתונית הוא קולכיקום ) המשמש כיום את המדענים בחקר התורשה והסרטן . ערביי ההר מכנים את הסתונית בשם " נר השטן " , על - שם פקעותיה , שצורתן כצורת נרות שמן . לפי דבריהם , כל האוכל מפקעות אלה , נחה עליו רוח השטן והוא מרעל ומשתגע . חצב יקינתון נץ החלב עירית צבעוני צמחי בצל ופקעת צמחים שושן סתר , מרדכי מלחין ישראלי . כתב מוסיקה לבלט , קנטטות , דואטים לכנור ועוד . שלב ביצירתו עבודים מודרניים מערביים של לחנים האפיניים לעדות המזרח בארץ . חי בשנים 1916 - 1994 . מרדכי סתר נולד ברוסיה ועלה לארץ ב - 1926 . לאחר שנים אחדות הוא יצא לפריס , והשתלם בה אצל גדולי המורים , ביניהם איגור סטרוינסקי . ב - 1937 חזר סתר לארץ והחל להתענין במוסיקה העממית ובלחני התפלה של עדות המזרח . ביצירותיו מתקופה זו ואילך שלב סתר לחנים עממיים ותפלות בנסח המזרח , שעבד באמצעים מוסיקליים מערביים מודרניים . יצירותיו זכו אותו בפרסים ישראליים ובין - לאמיים רבים , ביניהם פרס ישראל במוסיקה - 1965 . סתר שתף פעלה עם כמה להקות מחול בארץ ובחוץ - לארץ וכתב למענן מוסיקה לבלט . מיצירותיו : " קנטטה לשבת " , " ריצ'רקר " לתזמרת כלי מיתר , דואטים לשני כנורות ועוד . מוסיקה סטרוינסקי , איגור קנטטה המלחין מרדכי סתר העשיר את יצירותיו ביסודות מוסיקליים עממיים של העדות השונות בישראל , ויצר אף מוסיקה למחול . שמה של סתוונית היורה מצביע על עונת פריחתה - הסתיו . הפרח מוכר בארצנו כאחד ממבשרי החורף .

קודם  |  הבא