ספריה

עמוד:119

ספרטקוס ספרטקוס היה מנהיג מרד עבדים ברומי העתיקה ולודר מפרסם . הוא ארגן צבא שהרכב מעבדים שברחו מאדוניהם וכבש את דרום איטליה . נהרג בקרב עם צבא רומי בשנת 71 לספירה והפך סמל ללוחמי חפש . ספרטקוס נולד בתרקיה שבחצי האי הבלקני . בילדותו היה רועה . בעת שרותו בצבא ארצו נשבה על ידי הרומאים ונמכר לעבד . הוא נשלח לבית - ספר לגלדיטורים ( לודרים או לוחמים בקרבות ראוה ) שבדרום איטליה , אך נמלט משם עם שבעים מחבריו והסתתר על ההר וזוב . שם כנס צבא של עבדים שברחו מאדוניהם והדף כמה יחידות של הצבא הרומאי , שנסו להחזירם לשבי . לאחר שקבץ צבא גדול יצא ספרטקוס למלחמה נגד כחות רומי שנשלחו לחסלו וכבש את רב שטחה של דרום איטליה . אחרי כן תכנן לחצות עם לוחמיו את האלפים ולצאת אל מחוץ לתחומי איטליה , כדי שאנשיו יוכלו לשוב איש - איש לביתו . אולם העבדים רצו להשאר באיטליה ולהנות מן הכח שצברו . הם תבעו מספרטקוס שימשיך להנהיגם . הוא פנה אפוא בראש המורדים דרומה ובקש לעבר לסיציליה , אך גיס רומי חדש , בפקודו של ליקיניוס קרסוס , מנע זאת ממנו . ספרטקוס נהדף למערב חצי האי האיטלקי ושם נפל בקרב . המורדים הוצאו להורג בהמוניהם . על דמותו של ספרטקוס , שהיתה סמל ללוחמי חפש בכל הדורות , נכתבו יצירות ספרות וקולנוע . עבדות רומא העתיקה - מרידות ומאבקים ספריה אסף של ספרים , כתבי - עת , עתונים ולעתים אף של כתבי - יד , תצלומים , סרטים , שקופיות או תקליטים ותקליטורים , המארגנים על פי סדר ושיטה . האסף עומד לרשות כל מי שמענין לעין בו , אם בספריה אם בביתו . הספריה מכילה את הידע הרשום המצטבר של התרבות האנושית . ספריה ראויה לשמה אוגרת ומפיצה לא רק את תרבות ההווה או התרבות השלטת , אלא גם את מה שפרסם בעבר ודעות של מעוט בהווה . הספריות ביון העתיקה וברומי לא תמיד עמדו הספריות לרשות הצבור . הקדומות שבהן , במקדשי מסופוטמיה ומצרים , אוגרית וחתים , נועדו לשכבה השלטת בלבד . כזו היתה ספריתו הגדולה של אשורבניפל מלך אשור בנינוה ( המאה ה - 7 לפני הספירה ) , שהציעה למלמדים אלפי לוחות טין ובהם מבחר יצירות שומר , בבל ואשור . גם בכרתים וביון היו ספריות . בנוסף על הספריות הפרטיות , הוקמה ביון גם ספריה צבורית במאה ה - 4 לפני הספירה . כן היו ספריות במושבות יון , כמו זו שבאלכסנדריה , שהיתה הגדולה ביותר בתקופתה ( מהמאה ה - 3 לפני הספירה ועד למאה ה - 3 לספירה בערך ) . היא גם הראשונה שהעמידה לרשות הצבור את 700 אלף מגלותיה בתחומי הספרות , המתמטיקה , האסטרונומיה והרפואה . ספריות צבוריות היו גם ברומי ( משנת 39 לפני הספירה ואילך ) ובארצות שלטונה . חלק נכר ממגלותיהן של ספריות אלו , במרכז אירופה ובמערבה , השמד על ידי הנוצרים , שבערו את התרבות האלילית והקימו בימי הבינים ספריות של ספרי קדש ליד מנזרים וכנסיות . הספריות שליד הכנסיות בביזנטיון סיעו בבוא העת לחקר תרבות העולם העתיק , כמו ספרית קונסטנטינוס הגדול , שהתקימה עד לכבוש הטורקי בשנת 1453 . כל הספרים האלה נכתבו ביד על גבי קלף . הספריה הופכת להיות נחלת הכלל שלא כנוצרים , כללו המסלמים את הגותו של העולם האלילי , בעקר בתחומי הפילוסופיה והמדע , בספריות שהקימו בארצות כבושיהם : בבגדאד , בדמשק , בבוכרה , בקהיר ובקורדובה שבספרד . הם יכלו ביתר קלות להעשיר את ספריותיהם בספרים רבים , מכיון שהשתמשו בניר , שהוא זול מן הקלף . השמוש בניר שהגיע גם לאירופה במאה ה - 13 , הקל את יצורם של הספרים , ואפשר את הרחבת הספריות . לתנופה נכרת הן זכו בעקבות המצאת הדפוס במחצית המאה ה - 15 . למעלה : ספרייתו הפרטית של המשורר האיטלקי ג'יאקומו ליאופרדי , בן המאה ה - 19 . בתקופה זו , שבה כבר שלטה הדעה שהספרייה צריכה לשרת קהל רחב , חל גידול ניכר הן בספריות הציבוריות והן בפרטיות . למטה : הספרייה הלאומית של אוסטריה הוקמה עוד בשנת 1495 על ידי הקיסר מקסימליאן הראשון בארמונה של משפחת הבסבורג .

קודם  |  הבא