מתוך:  > אביב חדש 13 > ספרד

עמוד:107

קטלוניה בצפון - מזרח המדינה , שברצלונה היא בירתו . מוצאם כשל הקסטילינים , אך הם דוברים שפה שונה , קטלנית , הדומה ללשון הרווחת בדרום צרפת . גם האנדלוסים הם מאותו מוצא , אך נכרת בהם השפעה חזקה יותר של המאורים ( המסלמים ) . בני גליסיה יושבים בצפון - מערב ספרד . במנהגיהם בולטת ההשפעה הקלטית ושפתם דומה לפורטוגלית . עוד קבוצה קטנה ( כאחוז וחצי ) אך שונה מכל היתר הם הבסקים . מקורם לא ברור , אך נראה שהם צאצאי התושבים הקדומים ביותר של האזור , שלא התערבבו עם הכובשים . שפתם , הבסקית , היא שפה עתיקה השגורה רק בפיהם . הם יושבים בסמוך למפרץ ביסקיה . יש בהם פלגים קיצוניים התובעים עצמאות , או לפחות אוטונומיה נרחבת , ומנהלים מלחמת טרור נגד השלטון המרכזי . מקצת הבסקים יושבים מעבר לגבול , בצרפת . כמעט כל הספרדים הם קתולים , והשפעת הכנסיה הקתולית נכרת בכל התחומים , וביחוד בחנוך , אם כי היא הולכת ופוחתת ככל שספרד הולכת ומשתלבת במערב אירופה . כ - 80 אחוז מתושבי ספרד יושבים בערים . הגדולה בהן היא הבירה מדריד שבלב הרמה המרכזית ( יותר משלושה מיליונים תושבים ) . ברצלונה בצפון החוף המזרחי המרכזי ( 1.6 מיליון תושבים ) היא בירת חבל קטלוניה . ולנסיה , אף היא לחוף הים התיכון במזרח ( 750,000 תושבים ) , היא נמל יצוא ומרכז תעשיה . ערים חשובות אחרות הן סויליה , העיר הראשית של חבל אנדלוסיה , סרגוסה על הנהר אברו בצפון , בילבאו , בירת חבל הבסקים , ועיר הנמל מלגה בחוף הדרומי . שני מיליונים מתושבי ספרד יושבים מחוץ לחלק היבשתי שלה : 1.6 מיליון באיים הקנריים ו - 750,000 באיים הבלאריים . מספר גדול יותר של ספרדים - כארבעה מיליונים - יושבים מחוץ לארצם , מהם כשני מיליונים באמריקה וכמיליון אחד במדינות אחרות באירופה . ספרד היא ממלכה פרלמנטרית . כמו בשאר ממלכות אירופה , המלך הוא ראש המדינה , אך המדינה מתנהלת לפי החלטות של הפרלמנט ( הקרוי בספרד " קורטז " ) , שיש בו שני בתים , ושל הממשלה , האחראית לפניו . האמנות הספרדית ספרד מצטינת במסרת אמנותית ארכה ועשירה בכל תחומי היצירה : אדריכלות , ציור , פסול , מוסיקה ומחול . תור הזהב של הציור הספרדי היה במאה ה - 16 , ועוד יותר במאה ה - 17 . בין צירי אותה תקופה - אל גרקו ( " היוני " ) , מוריליו , ולסקז וגויה . גם בעת החדשה קמו לספרד צירים דגולים ובראשם פבלו פיקסו , חואן מירו וסלודור דלי . המפרסם שבאדריכלים הספרדים הוא אנטוניו גאודי , שהקים בראשית המאה ה - 20 בברצלונה את הכנסיה המרשימה " המשפחה הקדושה " בסגנון מודרני מיחד במינו . המוסיקה הספרדית , הן העממית והן הקלסית , מצטינת באפיה המיחד , שרבים בו היסודות המזרחיים , מורשת הכבוש המסלמי . כלי הנגינה הספרדיים הטיפוסיים הם הגיטרה והקסטניטות . במאה ה - 19 קמו בספרד מלחינים דגולים , שפתחו סגנון לאמי אפיני ובראשם אלבניס , דה - פיה וגרנדוס . ספרד תרמה לספרות העולמית כמה מגדולי יוצריה . נזכיר את מיגל דה סרונטס , בן המאה ה - 16 , מחבר " דון קישוט " , ואת בן תקופתו המחזאי לופה דה וגה , שהיה גם משורר ומחבר רומנים . מן העת החדשה יצין המשורר והמחזאי פדריקו גרסיה לורקה . סופרים ספרדים , וגם מוסיקאים ספרדים , השפיעו השפעה רבה על הסופרים והמוסיקאים באמריקה הלטינית . בחצרות המלכים בספרד נוצרו המחולות סרבנד , פון פסקליה , ואלה נכללו אחרי כן בסויטות ( יצירות המרכבות ממחולות עתיקים ) של מלחינים בני עמים אחרים באירופה , כמו יוהן סבסטין בך . במחול העממי הספרדי שולטים עד היום הפלמנקו והמלגניה - רקודים מסגננים חגיגת אביב בספרד בחגיגה לובשות הנשים שמלות צבעוניות מסורתיות ומובלות בעגלות בחוצות העיר . הפלמנקו , הריקוד העממי של ספרד , מלווה בצלילי הגיטרה והקסטנייטות . המקצב המהיר מוכתב גם על ידי רקיעות הרגליים של הרקדנים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר