עמוד:96

וולודיובסקי " - ספורים היסטוריים הכתובים בסגנון קל ומרתק , על רקע מלחמות הפולנים בקוזקים , בשודים ובטורקים במאה ה - 7 ר . גם ספוריו " המשרת הזקן"ו " הניה " זכו להצלחה . החשובים בספריו , בנוסף על המזכרים , הם : " ינקו המנגן " , " ללא עקרים " , " בישימון ובערבה " , " הצלבנים " . רבם תרגמו לעברית . נובל , פרס נירון סנקה , לוקיוס אניוס פילוסוף רומאי , מדינאי ומחבר טרגדיות . ידוע כ " סנקה הצעיר " , בנו של " סנקה הרטור " ( הנואם ) . חי בשנים 4 לפני הספירה עד 65 לספירה . אניוס לוקיוס סנקה נולד בקורדובה שבספרד . בשנת 49 הוא התמנה למחנכו של נירון הצעיר - לימים קיסר רומי . בשנות שלטונו הראשונות של נירון ( לאחר שנת 54 ) היה סנקה למעשה מנהיגה של האימפריה הרומית . לאחר שנים אחדות חשד בו נירון כאלו השתתף בקשר נגדו , והוא הכרח להתאבד . על אפיו של סנקה חלוקות הדעות ואין ספק שמעשיו לא הלמו תמיד את התורה שדגל בה בכתביו . אולם הכל מודים שהיה אישיות ספרותית ראשונה במעלה בתקופתו , בעל כשר תאור בולט ואמן הסגנון הרטורי , שופע הברקות ודברי חכמה . הפילוסופיה שלו היתה סטואית , כלומר דוגלת בהשקפה שהאדם חיב לנהג בתבונה , כן להכנע לגורל ולקבל בשלות נפש הן את הענג והן את הכאב . השקפת עולם זו היתה קרובה ביותר לזו של הנצרות , ולכן היו חוקרים שטענו כי סנקה היה נוצרי בסתר לבו . סנקה כתב גם שירה וספרת ( פרוזה ) . הטרגדיות שלו יותר משנועדו להצגה , נועדו לדקלום ולהקראה בצבור . עם כתביו שהשתמרו נמנים : " על יציבות החכם " , " על שלות הנפש " , " על קצר החיים " , " על הנדיבות " . יצירותיו הבשלות ביותר הם 124 " מכתבי המוסר " . מבין הטרגדיות שלו , הידועה ביותר היא " מדאה " - ספורה של אשה שנקמה נקמה נוראה בבעלה שזנח אותה ובשני ילדיהם . טרגדיה נירון רומא העתיקה סנש , חנה צנחנית ארץ - ישראלית ומשוררת . יצאה במלחמת העולם השניה בשליחות המוסדות הלאמיים להציל יהודים בהונגריה הכבושה בידי הנאצים . חיתה בשנים 1921 - 1944 . חנה סנש נולדה בבודפשט שבהונגריה . אביה , בלה סנש , היה סופר ועתונאי ומת בימי ילדותה . אף שגדלה במשפחה מתבוללת , עוררה בה השנאה ליהודים את תודעתה הלאמית . ב - 1939 , לפני מלחמת העולם השניה , עלתה חנה סנש לארץ - ישראל , למדה בבית - הספר החקלאי בנהלל והצטרפה לקבוץ שדות ים . כאשר הנהגת הישוב היהודי בארץ - ישראל קבלה את אשורם של הבריטים להקים יחידה של צנחנים יהודים מארץ - ישראל , שיחדרו לאירופה הכבושה במסגרת הצבא הבריטי כדי לעזר ליהודים להתארגן להגנה עצמית ולמלחמה בכובש הגרמני , היתה חנה בין המתנדבים . אחרי שעברה קורסי קשר , חבלה וצניחה , הצנחה חנה סנש ביוגוסלויה ב - 14 במרס 1944 . היא שהתה במחצת הפרטיזנים היוגוסלוים , וב - 7 ביוני חצתה את הגבול להונגריה . לאחר שלושה ימים היא נתפסה על ידי הגרמנים . מאחר שהיה ברשותה מכשיר קשר , האשמה ברגול והחזקה בבית - כלא בבודפשט , עיר הלדתה . חנה סנש נחקרה בענויים קשים , נשפטה ונדונה למות . היא סרבה לבקש חנינה והוצאה להורג בידי כתת יורים בחצר בית - הסהר . " אשרי הגפרור " מגיל שלוש - עשרה כתבה חנה סנש יומן , שירים וקטעי ספרות בעברית . בין שיריה , שיצאו לאור אחרי מותה , למעלה : חנה סנש בקיבוצה שדות ים . שליחותה רבת הגבורה , סיומה הטרגי והשירים והיומנים שהותירה אחריה הפכו את חנה סנש לדמות נערצה שהונצחה בספרים ובמחזות . למטה : ארונה של חנה סנש , הצנחנית שלא שבה , מועבר לקבורה בבית - הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים , בשנת 1950 . פסלו של הפילוסוף והמחזאי הרומי לוקיוס אניוס סנקה .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר