סן פרנסיסקו

עמוד:86

החשובים שבהם - גשר המפרץ וגשר שער הזהב , שהוא מן הארכים בגשרים התלויים בעולם ( 1,280 מטרים ) ואולי המפרסם בהם ; שני הגשרים נבנו בשנות ה - 30 . כלכלת העיר מבססת , בין השאר , על סחר ימי ענף ( ביחוד עם המזרח הרחוק ) ועל קרבתה לאזור חקלאי עשיר ולאוצרות טבע , בתוכם שדות נפט עשירים . היא גם נמל - האם לצי דיג גדול . יש בה שלוחה של אוניברסיטת קליפורניה , ובקרבתה שוכנת אוניברסיטת ברקלי הידועה . סן פרנסיסקו נכרת באדריכלותה ובאוירתה המיחדת , והיא אחת הערים היפות בארצות - הברית . כמחצית מתושביה בני מהגרים . בולטים בהם הסינים ( כ - 100,000 נפש ) . יפיה , אקלימה הנוח וסדורי הקיט שבה מושכים אליה יותר משני מיליונים תירים בשנה . הישוב הראשון במקום הוקם על ידי ספרדים בשנת 1766 , ובו מנזר על - שם פרנציסקוס הקדוש , ומכאן שם העיר . לאחר שהתגלה זהב בסביבה , ב - 1848 , התפתחה העיר בקצב מהיר . ב - 1850 עלו רב בתי העץ של העיר באש בשלוש שרפות . ב - 1906 נהרסה שוב העיר ברעש אדמה כבד , ו - 500 מתושביה נספו - רבם לא ברעש עצמו , אלא בדלקות שפרצו בעקבותיו . הלקח נלמד , והעיר שקמה לפי תקני בניה בטוחים יותר . בחדשים אפריל - יוני 1954 נערכה בסן פרנסיסקו ועידת היסוד של ארגון האמות המאחדות . רעש נוסף פקד את העיר ב - 1989 , אלא שהפעם היו הנזקים קלים בהרבה וההרוגים מועטים יחסית - 59 איש . מאפר היהודים בסן פרנסיסקו כ - 100,000 . או"ם ארצות - הברית פרנציסקוס מאסיזי קליפורניה רעש אדמה סנאי הסוג הידוע ביותר במשפחת הסנאיים , הנמנית עם סדרת המכרסמים . המשפחה כוללת כ - 260 מינים , הנפוצים כמעט על פני כל העולם פרט לאוסטרליה , למדגסקר , לגינאה החדשה ולניו - זילנד ולאזורים מדבריים אחדים . הסוג סנאי כולל 28 מינים שונים הנפוצים בכל רחבי אסיה , אירופה ואמריקה . הידוע בבני הסוג הוא הסנאי האדם המצוי באירופה . הוא שוכן ביערות ובחרשים . ארך גופי 9 1 - 28 סנטימטר וזנבו הארך והשעיר מגיע לארך 14 - 24 סנטימטר . צבעו חום - אדמדם , אזניו הארכות מסתימות בציציות שער אדמדמות , ורגליו האחוריות ארכות מן הקדמיות . הוא זריז בתנועתו על עצים ומיטיב לטפס גם על גזעים זקופים . את קנו הוא בונה על ענפי העצים או בגזע חלול . בקן זה ממליטה הנקבה , לאחר הריון הנמשך כ - 39 יום , 4 - 10 גורים קטנים ולא מפתחים . הנקבה ממליטה פעמים אחדות בשנה , והגורים הגדלים במהירות מגיעים עד מהרה לבגרות מינית ומתרבים אף הם . מזונו של הסנאי האדם בא לו בעקר מן הצומח : אגוזים , בלוטי אלון , זרעי ארן ופיריות , אך הוא מגון אותו גם בחרקים ובביצי צפורים . בעינית שבהן המזון מצוי בשפע , הוא אוגר אגוזים ובלוטים במטמורות ( מחלות באדמה ) . לעתים אין הוא אוכל מזון זה , וכך מסיע להפצת העצים , שזרעיהם נובטים במטמורות או בסביבתן הקרובה . הסנאי האדם נפוץ גם בגנים הצבוריים ובפרקים של אירופה , והוא חביב מאוד על בני האדם הנוהגים להאכילו . סנאים רבים התרגלו לבוא ולאכל מידי האדם . בגנים הצבוריים בארצות - הברית , בקנדה ובאירופה נפוץ גם הסנאי האפר . סנאי זה מוצאו באמריקה הצפונית , והוא הובא לאירופה בסוף המאה ה - 19 והתאזרח בה , תוך כדי דחיקתו של הסנאי האדם מאזורים מסימים . שני מינים אלה הם הנפוצים בגני - החיות וחיים בשבי עד 23 שנה . בישראל מצוי מין אחד של קנאי , הוא הסנאי הזהב , הנפוץ גם בסוריה , בלבנון , בעיראק , בטורקיה ובפרס . הוא חי במורדות המיערים של החרמון ובעקר בנחל שיאון , שבמורדות הדרומיים של החרמון . גדלו כגדל הסנאי האדם , והוא נבדל ממנו בצבעו החום - זהב ובאזניו החסרות ציציות שער . בסוף המאה ה - 19 הוא היה מצוי אף ביערות הגליל העליון . סנאי קרקע וסנאים דואים במשפחת הסנאיים יש גם מינים רבים של סנאים החיים על הקרקע . אלה הם סנאים חברתיים החיים במחלית שהם חופרים בקרקע . הידועים ביניהם הם המרמיטה , המרמיטה הנובחנית וסנאי הקרקע ( הסוסליק ) , הכולל 38 מינים , הנזונים מזרעים שהם אוספים בכיסי לחיים מיחדים ומעבירים אותם לאגירה במחלותיהם . סנאי הקרקע המצוי חי בדרום אירופה ובאסיה ונפוץ גם בטורקיה ובירדן . תת - משפחה מיחדת במשפחת הסנאיים היא של הסנאים הדואים , הידועים גם כסנאים מעופפים . בצדי גופם יש קרום המחבר את הרגלים הקדמיות לאחוריות , ובהיותו מתוח , הוא משמש קרום דאיה משבח . בעזרת קרום זה הסנאים קופצים ודואים מעץ לעץ עד מרחק 30 - 40 מטר . קרונית נוסעים , אחד מסמליה של סן פרנסיסקו , על רקע רחוב תלול , מאפיין מובהק נוסף של העיר , הבנויה על גבעות .

קודם  |  הבא