מתוך:  > אביב חדש 13 > סמים

עמוד:80

ישנם סמים המופקים מחמרים טבעיים - חלקי צמחים מסימים - וישנם סמים סינתטיים ( מלאכותיים ) המיצרים במעבדה . מקבל לחלק את הסמים האלה לשני סוגים בולטים - קלים וקשים - על פי מדת ההשפעה והנזקים שהם גורמים וההתמכרות להם . ישנם סמים המדכאים את פעילות מערכת העצבים המרכזית ועל ידי כך מרגיעים ואף מרדימים את המשתמשים בהם . אלה הם גלולות השנה וההרגעה למיניהן וכן האלכוהול . לעמתם יש סמים המעוררים וממריצים את פעילות מערכת העצבים ומסלקים את העיפות ואף גורמים לשמחה ולעליצות . עם סמים אלה נמנים קוקאין , קפאין , ניקוטין וגלולות מרץ למיניהן . יש גם חמרים משככי כאבים הכוללים את האופיום ומוצריו . סמים גורמי הזיה הם חשיש ומריחואנה , אל - אס - די ודומיהם . הסמים הנפוצים ביותר כיום הם החשיש והאופיום . אפשר להחדיר את הסם לגוף על ידי בליעתו עם או בלי מזון , על ידי שאיפתו באמצעות מערכת הנשימה , ועל ידי הזרקתו ישירות לכלי הדם . השפעתה של ההזרקה היא המהירה ביותר . חשיש ומריחואנה החשיש והמריחואנה מופקים מהתפרחת , מהעלים ומהגבעולים של צמח הקנבוס הגדל ברחבי העולם . המריחואנה מופקת מזן של קנבוס הגדל בצפונה של יבשת אמריקה , ודומה בהרכבה לחשיש . צמח זה , והחמרים המופקים ממנו , ידועים לאדם זה אלפי שנים . בתקופה הקדומה נשאו עמם בני האדם את זרעי הקנבוס לכל מקום שאליו נדדו והשתמשו בו בעקר בטקסי דת ולמרפא . הם לא היו ערים להשפעה ה " סמית " של הקנבוס , גם כשהשתמשו בו לצרך הנאה . צורות השמוש בו מגונות : בדרך כלל מעשנים אותו מערב בטבק בנרגילה או במקטרת , אפשר גם לבלע אותו כמשקה דמוי תה או לאכל בתוך עוגות או ממתקים . כאשר אדם נוטל חשיש או מריחואנה הוא מרגיש בשלב הראשון תחושות של הנאה ושמחה , שחרור ממעצורים ונטיה לרגשנות , ננוחות ופטפטנות . אולם כמיות גדולות ושמוש ממשך גורמים לבלבול חושים ולהפרעות בתפקודים השכליים . האישונים מגדלים , העינים אדמות , הלב פועם בקצב מגבר , מופיעים הזיות , עוותי תפיסה של זמן ומקים ופגיעה בכבד ובפריון . מתרופה לסם בשלת 1803 גלה הרוקח הגרמני סרטונר את הדרך להפקת המורפיום משרף האופיום . בשנת 1853 פתח הרופא הסקוטי ווד את המזרק הרפואי , שני ארועים אלה מסמלים את המעבר הדרמתי מהפיכתו של האופיום מתרופה יעילה לסם רחוב נפוץ , שהוא אחד הבעיתיים והמזיקים ביותר בתקופתנו . אופים , מורפיום והרואין המלה אופיום נגזרת מהמלה היונית " אופיון " שמשמעותה " מיץ הפרג " . האופיום הוא מיץ מיבש של הלקטים ( פרות ) בלתי בשלים של צמח פרג מיחד , שצבעו לבן או ורד , המזכיר את הכלנית או הפרג האדם המצויים בישראל . את ההלקט פוצעים בשלב מסים בגדילתו , אוספים את השרף ומזקקים אותו במעבדה . דרגות הזקוק השונות נותנות לנו את הסמים השונים , בעקר את המורפיום וההרואין . לאחר הזקוק נראה ההרואין כאבקה לבנה . זהו סם קשה ומסכן ביותר , ולכן גם דבק בו הכנוי " המות הלבן " . רב מדינות העולם אוסרות על גדול צמח האופיום . באזורים מסימים של טורקיה , סין , פרס ודרום - מזרח אסיה מתר לגדל אותו . יש תרכובות אופיום המשמשות ברפואה להרגעת כאבים , לטפול בהצטנניות ולמניעת התכוציית . הן מדכאות את מערכת העצבים המרכזית וגורמות להרגשה של רגיעה , תחושת חלום , עליזות וישנוניות . אולם מלבד שכוך כאבים הסם גורם לעתים לאיפוריה ( תחושת שאננות ובטחון שמקורה באשליה עצמית ) ולהחלשות הנשימה . מנת יתר של אופיום עלולה לגרם למות . תרכובות מסימות של מורפיום והרואין גורמות להתמכרות קשה . לכן משתמשים בהם כיום לשכוך כאבים ולהרגעה רק כשיש כאבים קשים ביותר , כמו אחרי קטיעת יד או רגל , בזמן פציעה קשה או להקלת כאבים של חולי סרטן . התמכרות וגמילה ההתמכרות לסמים מתחילה לעתים בשמוש מזדמן ומקרי ועוברת לשמוש סדיר , אחר לשמוש רב ותכוף , ולבסוף מגיעה לתלות מחלטת . עם כל עליה בשלב , כמות הסם ותכיפות השמוש בו גדלות . התלות בסם היא גופנית ונפשית כאחד . הגוף מתרגל לסם ואינו מסגל עוד לתפקד בלעדיו . התלות הנפשית מתבטאת בצרך הנפשי החזק והכפיתי להשתמש שוב ושוב בסם . עם הזמן חלים בגופו של המשתמש בסמים שנויים ביוכימיים ונפשיים , ושוב אינו יכול להפסיק להשתמש בהם . המתמכרים לסם נעשים רזים , עצבניים ומערערים מבחינה נפשית וגופנית . הם זקוקים לסם ומוכנים לעשות הכל כדי להשיגו , כולל פשיעה . נתן להפסיק את השמוש בכל שלב , אך ככל שגובר השמוש כך קשה יותר להפסיק . המניעה הטובה ביותר היא לא להתחיל כלל לקחת סמים , כי כשמתרגלים להשתמש בו פוחתים סכויי ההחלמה והשקום . שדה פרגים במזרח הרחוק , שבו תורבת הצמח כדי להפיק מהזרעים המצויים בפריו , ההלקט , את הסם המסוכן והממכר - האופיום .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר