סלמנדרה

עמוד:73

" כלבי אש " בגלל העלמותן בקיץ והופעתן בחרף יש המכנים את הסלמנדרות בשם " כלבי מים " או " כלבי אש " וטוענים , שהן נולדות מטפות הגשם או מן האש שבקרני השמש . גם במקומות אחרים יחסו לסלמנדרה תכונות מוזרות ואגדות רבות . בימי הבינים אף נסו האלכימאים להכין לעצמם בגדים חסיני אש מעורן של הסלמנדרות המסכנות . מובן שאין כל אמת באגדות ובאמונות האלה , והסלמנדרות הומתו לשוא . היא מודיעה על היותה ארסית . ואכן , בעורר מצויות בלוטות ארס רבות , בעקר בולטות השתים המצויות בערפה , מאחורי העינים . ביום חבויה הסלמנדרה בסדקי הסלעים ומתחת לאבנים , ובלילה היא יוצאת לתור אחרי מזונה : שלשולים , סרטנים ירודים וחרקים רבים , שהיא צדה על פני הקרקע . בחרף נקבצות הסלמנדרות אל מקוי המים המתוקים , והנקבה משריצה לתוך המים 20 - 200 ראשנים . הראשנים נכרים בזימים החיצוניים שלהם ובצבעם המנמר , והם נזונים מהטרף שהם צדים במים . באביב נעלמים הזימים , וראשני הסלמנדרות מתגלגלים לבוגרים , הנושמים בראות ויוצאים מן המים . לאחר ההשרצה מזדוגות הסלמנדרות , והנקבות נכנסות להריון הנמשך כעשרה חדשים , עד לחרף הבא . בקיץ נעלמות רבות מן הסלמנדרות ומתחבאות בסדקי הסלעים או מתחפרות באדמה , אם כי במרום הגליל הן ממשיכות בפעילותן כל השנה . הסלמנדרות חוזרות לפעילות עם בוא הגשמים , ואז הן נוהרות למקוי המים המתוקים לצרך השרצה והזדוגות . בישראל מצוי מין אחד - הסלמנדרה הכתמה . הסלמנדרה חיה באזורי ההר : בכרמל , במערב הגליל , בגליל העליון ובמורדות החרמון . ישראל היא גבול תפוצתה הדרומי של הסלמנדרה . יחד עמה חי בארץ דוחי נוסף הנמנה עם משפחת הסלמנדריים שישראל היא הגבול הדרומי לתפוצתו . זהו טריטון הפסים , שגם צורתו כצורת לטאה וארח חייו דומה לזה של הסלמנדרה . דו - חיים טריטון סלע החמר המוצק המהוה את קלפת הארץ . " אבני הבניה " של הסלע הם המינרלים : כל סלע מרכב מכמה מינרלים ולעתים ממינרל אחד בלבד . ישנם סלעים מסוגים שונים המשתיכים לשלוש קבוצות גדולות : מגמתיים , סלעי משקע , וסלעים מטמורפיים ( מותמרים ) . המדע העוסק בחקר הסלעים ואפן הופעתם והוצרותם מכנה פטרולוגיה . חקר הסלעים כנה גם ליתולוגיה , אך מנח זה קבל עם הזמן מובן מצמצם יותר , והוא מתיחס כיום בעקר לסלעי המשקע . המדע העוסק בחקר המינרלים - תכונותיהם , דרכי הוצרותם ושמושיהם - נקרא מינרלוגיה . הרכב הסלעים הסלע מגדר כצרוף טבעי של מינרלים , שהוא אחיד במדה רבה ומתפשט למרחקים נכרים . אפיו של הסלע נקבע לפי הרכבו הכימי ( התרכובות והיחסים ביניהם ) , לפי הרכבו המינרלוגי ( טיבם של המינרלים המרכיבים אותו ) , ולפי דרך סדורם של המינרלים , היחסים ההנדסיים והקשרים ביניהם . המינרלים הם תרכובות כימיות טבעיות , הנבדלות זו מזו לא רק בהרכבן הכימי אלא גם במבנה המולקולרי שלהן . כלומר , מינרלים בעלי הרכב כימי זהה יכולים להיות שונים מבחינת המבנה הסריגי ( קשרי האטומים שלהם ) , או שונים מבחינה כימית אך דומים מבחינת הסריג . אפן סדור האטומים בסריג הוא המקנה למינרל את תכונותיו האפיניות : גבישיות , פצילות , צבע , ברק ואפן שבירה . בין המינרלים הידועים - מהרך ביותר לקשה ביותר : טלק , גפרית , גבס , זהב , קלציט , דולומיט , טורקיז , קורץ ויהלום . הסלעים נחלקים לשלש קבוצות גדולות : סלעים מגמתיים , סלעי משקע , וסלעים מטמורפיים ( מותמרים ) . סלעים מגמתיים הסלעים המגמתיים נוצרו מהמגמה , שהיא חמר מינרלי הנמצא במצב מתך במעמקי כדור הארץ . המגמה נוטה לפרוץ החוצה , אל פני השטח , דרך נקדות חלשה או סדקים בקרום כדור הארץ . אם היא מתקררת ומתגבשת בתוך קרום כדור הארץ תוך כדי עליתה , נוצר סלע פלוטוני ( סלע יסוד ) . אם היא מצליחה לפרוץ מעל פני השטח נוצר , עקב ההתקררות המהירה של הלבה , סלע וולקני ( סלע פרץ ) . הסלעים המגמתיים נחלקים לפי הרכבם הכימי ; חמוצים - המכילים יותר מ - 65% סיליקה ותחמצת צורן ; בסיסיים - המכילים פחות מ - 50% סיליקה ; ובינוניים . נוהגים לחלק את הסלעים המגמתיים גם לפי קצב ההתקררות של למעלה : הסלמנדרה יוצאת ממקום מחבואה בלילות ומחפשת אחר מזונה , המורכב בעיקר מסרטנים וחרקים . צבעה המיוחד ( ועד ככל הנראה להרתיע את אויביה ולהזהירם מפני הארס המצוי בגופה . למטה : רוב הסלמנדרות הן קטנות ממדים , אולם יש בהן המגיעות ל - 26 סנטימטרים . בתמונה - סלמנדרה פסיפית ענקית .

קודם  |  הבא