סכות

עמוד:60

שכלן מתחילות במלה " הושענא " . בתפלה בבית - הכנסת בחג הסכות קוראים בתורה , בנביאים ובכתובים - את מגלת קהלת . היום הראשון של סכות , יום ט"ו בתשרי , הוא " יום טוב " או " מועד " ( חג מלא ) : אסור לעשות בו כל עבודה ומתפללים תפלת יום טוב . שאר ימי החג הם ימי חל המועד , וגם נסח התפלה שלהם הוא תערבת של חל ומועד . בכל ימי החג " גומרים את ההלל " , כלומר אומרים תפלת " הלל " בשלמותה . שמחת בית - השואבה העליה לרגל לבית - המקדש בחג הסכות היתה מלוה שמחה במיחד . בסיומה היו מנסכים ( שופכים ) מים על גבי המזבח שבבית - המקדש בשמחה מרבה , הנקראת " שמחת בית - השואבה " . המתפללים היו הולכים אל המעין עם שחר בתהלוכה גדולה שירדה מהר הבית אל מעין השלוח . בראש התהלוכה צעד כוהן ששאב ממי המעיו בצלוחית הזהב שבידו . לאחר ששאבו את המים היו חוזרים לבית - המקדש ונוסכים אותם על המזבח , בעוד הלויים שרים את השיר השיך לאותו יום . הטקס לוה בשירה וברקודים ובתקיעות שופר , והמשנה אומרת : " מי שלא ראה שמחת בית - השואבה - לא ראה שמחה מימיו " . השמחה היא צד מאפין של חג הסכות , והתורה מדגישה אותה יותר מבכל חג אחר . שליש פעמים מזכירה התורה את השמחה בחג הסכות : " ושמחתם לפני ה'אלוהיכם " ( ויקרא כג מ ) , " ושמחת בחגך " ( דברים טז יד ) , " והיית אך שמח " ( דברים טז טו ) . הישיבה בספה הישיבה בסכה היא המצוה המרכזית של חג הסכות , ובולט בה צד ההדור . משתדלים ליפות ולקשט את הסכה בכל מיני קשוטי ניר , תמונות , פרות וכלים נאים . התורה אינה מפרטת את דיני הקמת הסכה והישיבה בה . אלה מובאים במשנה , במסכת סכה . המדקדקים במצוות מתחילים לבנות את הסכה כבר במוצאי יום הכפורים . תחלה מקימים את שלד הסכה ולבסוף מניחים את הסכך , שישמש לה כגג . על הסכך להיות בכמות כזאת שתיצר צל בסכה אך לא תסתיר את הכוכבים הגדולים שבשמים . יש לקחת את הסכך מגדולי קרקע תלושים , ורצוי שיהיה מ " פסלת הגרן והיקב " , שזה הזמן שבו אוספים את היבולים בהם . גבה הסכה צריך להיות בין עשרה טפחים , שהם כ - 90 סנטימטר , לבין עשרים אמה - כ - 0 ו מטרים . רחב הסכה - לפחות שבעה טפחים - כ - 60 סנטימטר . אין הגבלה לרחב המרבי של הסכה , וחז"ל אמרו : " ראויים כל ישראל שישבו בסכה אחת " . אסור להעמיד את הסכה תחת עץ או גג . רק סכה העומדת תחת כפת השמים היא סכה כשרה . חז"ל טענו כי בחג הסכות " עושה אדם סכתו קבע וביתו עראי " . כונתם היא שהאדם צריך לגור בסכה כשם שגר בביתו כל השנה . לכן יש לאכל את הארוחות בסכה , והמדקדקים ישנים כל ימי החג רק בסכה . נשים פטורות ממצות סכה . מצוה נוספת הקשורה לסכה היא מצות האשפיזין ( אורחים ) . לפי הקבלה ( תורת הסוד היהודית ) מבקרים בחג הסכות אשפיזין בסכתו של כל יהודי בשעת הסעודה . האשפיזין הם שבעה , כמספר ימי החג : אברהם , יצחק , יעקב , יוסף , משה , אהרן ודוד . בהתחלת הסעודה מזמין בעל הסכה , באפן סמלי , את האורח של אותו היום לשבת בראש האשפיזין אל השלחן . ההזמנה פותחת במלים " אזמן לסעודתי אשפיזין עלאין ( עליונים ) אברהם יצחק ויעקב , יוסף , משה , אהרן ודוד " . בכל יום הוא מחליף את שמו של האשפיז העקרי לאותו יום . הושענא רבה ושמיני עצרת היום השביעי של סכות נקרא הושענא רבה . ביום הזה מקיפים המתפללים שבע פעמים את הבימה בבית - הכנסת וחובטים ערבות - זכר לטקס שהיו עושים בבית - המקדש . התלמוד מספר , כי בכל ימי הסכות היו אבותינו עורכים תהלוכה מסביב למזבח בבית - המקדש כשבידיהם ארבעת המינים קשורים יחד . תוך כדי הקפת המזבח היו שרים פה אחד : " אנא ה'הושיעה נא , אנא ה'הצליחה נא " ( תהלים קיח כה ) . ביום הושענא רבה , היו יוצאים בתהלוכה חגיגית למוצא , הרחוקה כשלשת רבעי שעה מירושלים , מלקטים שם ענפי ערבה , חוזרים לבית - המקדש ומקשטים בהם את המזבח . לאחר שהקיפו שבע הקפות את המזבח , היו חובטים את ענפי הערבה בקרקע בצדי המזבח . לפי הקבלה מסתים דינו של אדם בבית - הדין של מעלה בליל הושענא רבה . אמנם דינו נחתם עוד לפני כן , ביום הכפורים , אך ה " פתקה " , כביכול , שבה נרשם פסק הדין , נשלחת לו בלילה הזה . יש נוהגים להיות ערים כל ליל הושענא רבה וללמד תורה . הושענא רבה הוא יום חגיגי יותר משאר ימי חל המועד סכות . מיד אחרי הושענא רבה חל שמיני עצרת . זהו חג מיחד לעצמו , אך גם צמוד לחג הסכות . אין מצות סכה חלה עליו , ואין מברכים בו על ארבעת המינים . בארצית הגולה , שבהם נטילת לולב היא מצווה מרכזית בחג הסוכות המתייחסת לארבעת המינים : לולב , אתרוג , הדס וערבה . המהדרים במצווה מקפידים ביותר בבחירת האתרוג ובודקים שיהיה בעל פיטם שלם וצורה יפה .

קודם  |  הבא