סין

עמוד:40

האלה גם יחד . לעמת זאת , ברורה ההשתיכות לדתות אחרות . כ - 20 מיליון הם מסלמים , וכ - 6 מיליון - נוצרים . הלשון הסינית היא בעלת ניבים רבים . הכתב שלה הוא כתב מסבך של סימנים , שכל אחד מהם מסמל משג או עצם . המלון המקיף ביותר של הלשון הסינית מכיל 50,000 סימנים כאלה . במשך הזמן ננקטו כמה וכמה צעדים לפשוט הכתב , כדי שיהיה נחלת ההמונים . מספר הסימנים צמצם לכדי 600 , אבל לשם קריאת עתון או ספרות מודרנית יש עדין צרך בכ - 3,000 סימנים . ב - 1979 הנהג כתיב חדש , פינז'ין , שהביא גם לידי שנוי התעתיק של השמות הסיניים ללועזית . הבירה , שנקראה עד אז פקין , נקראת מאז בפי הזרים ביג'ין , כשמה בפי הסינים עצמם . הספרות הסינית הקלסית קשורה קשר אמיץ לשירה העממית ולספורי העם . השירה לא נכתבה ברבה בידי משוררים דוקא , כי אם בידי מדינאים ופקידים . באמנות הסינית המסרתית נפוצים ציורי דרקונים ועטורי דרקונים מפתלים בכלים . נושא שכיח אחר הוא בעלי - חיים וצמחים . לאמנות הסינית אפיניים צפוי עץ בלכה , ציורים על לכה ועל משי , ציורי טבע ונוף , הנכרים בהקפדה על פרטים ובהענקת ממד של מסתורין לנוף והדגשת אפסות האדם בו . לפרסום רב זכתה החרסינה הסינית , העדינה והמסגננת . אל הקומונה ובחזרה בעקבות כינון הרפובליקה העממית הסינית ב - 1949 ( ראו להלן , בפרק על ההיסטוריה ) הנהג בסין משטר סוציאליסטי . המשטר החדש שם לו למטרה להעביר את סין בתוך פרק זמן קצר מחברה ומשק נחשלים , המבססים על חקלאות מפגרת , לחברה תעשיתית מודרנית , על יסוד עקרונות של צדק חברתי . היתה לו עוד מטרה , מידית יותר ודחופה יותר : ליצר , לראשונה בתולדות סין , מזונות בכמות שתספיק לכל אכלוסיתה הענקית ולשים קץ אחת ולתמיד למגפות הרעב , שהיו פוקדות את הארץ פעמים כה רבות בעבר . היתה זו משימה קשה ביותר - להזין כמעט רבע מאכלוסית העולם , שלרשותה רק כ - 7 אחוזים מכלל הקרקע המעבדת בעולם . השלטונות החדשים נקטו בתחום הכלכלי שלושה צעדים עקריים . ראשית , הלאמו כל ענפי המשק ; שנית , הוחל במאמצים לתעוש מהיר ; ושלישית , וזה אולי הצעד העקרי : הפקעו קרקעות מידי בעלי האחזות הגדולות וחלקו לאכרים . אך כעבר שנים מספר הכנס שנוי במדיניות : האכרים ארגנו במשקים שתופיים ( קומונות ) ענקיים , בני אלפי משפחות כל אחת , לפי הדגם של ברית - המועצות , המעצמה הקומוניסטית הראשונה . השלטונות עודדו את החקלאות בדרכים שונות , כמו מלחמה בשטפונות על ידי בנית מערכות ענקיות של סכרים , חלקת דשנים ואספקת מכונות חקלאיות . בזכות הצעדים האלה עלה בידי המשטר להבטיח כמות סבירה , אם כי צנועה , של מזון לכל תושב ותושב בסין ולמנע את התופעה המכרת מן העבר של עשרות מיליוני אנשים הגוועים ברעב - תופעה הרווחת עד היום בהודו , המדינה הגדולה השניה בעולם . היה זה ללא ספק השגו הגדול ביותר של המשטר , שבתחומים אחרים ידע לא מעט כשלונות . בסוף שנות ה - 70 ובראשית שנות ה - 80 החלו לנשב בסין רוחות חדשות הן בתחום המדיני והן בתחום הכלכלי . אז בטלו הקומונות כיחידות יצור , אם כי לא כמסגרות ארגוניות , והושב על כנו המשק החקלאי הפרטי , המשפחתי . מבחינה כלכלית זה היה צעד מצלח מאין כמוהו , כי הוא הביא לידי עליה מרשימה ביבולים . למשל , מ - 981 1 ועד 993 ר גדל היצור החקלאי לנפש בכשליש . כיום סין מזינה את עצמה בכבוד , אם כי לא בשפע , והיא אפלו מיצאת קצת מוצרי מזון . השטחים החקלאיים בסין מקדשים מרהיבים רבים , כגון המקדש הבודהיסטי הנראה בתמונה . הבודהיזם אינו הדת העיקרית בסין , בנוסף לה נפוצים תורתו של קונפיציוס והטאואיזם . כמו כן ישנם סינים המאמינים באסלאם ובנצרות . תרבותה העשירה של סין , שהגיעה להישגים אומנותיים וטכנולוגיים מרשימים , השפיעה על שכנותיה . במשך מאות שנים הסתגרו הסינים , ולא רצו כל קשר עם זרים ועם תרבותם שנראתה להם נחותה . בתמונה - פסל צבעוני של דרקון , החיה האגדית המהווה חלק מהתרבות הסינית . היין והינג הוא סמל סיני ידוע , המתאר את שני הכוחות הפועלים בעולם : הכוח הגברי והפעיל ( ינג ) והכוח הנשי והסביל ( יין ) , השלובים זה בזה ומכילים זה את זה .

קודם  |  הבא