סוריה

עמוד:9

בקרב הירמוך . סוריה כנתה בפי הערבים " אלשאם " ( הצפונית ) , על שום המצאה מצפון לחצי האי ערב . בירתה נקבעה בדמשק . הערבים קבלו את חלקת סוריה לארבעה מחוזות צבאיים , שנעשתה עוד בתקופה הביזנטית . הדרומי בהם היה מחוז פלשתין ( ארץ - ישראל ) והערים טבריה , לוד ורמלה שמשו ערי צבא . בשנת 639 מנו הערבים את מעויה לנציב סוריה . הוא פעל רבות לבסוסה . הוא ארגן את המנהל ואת גבית המסים ועודד יחס הוגן כלפי התושבים המקומיים . רבים מתושבים אלה קבלו את דת האסלאם , והשפה הערבית התפשטה ברחבי הארץ . בשנת 661 הכריז מעויה על עצמו כ"ח'ליף " - ממלא מקום הנביא מחמד - ודמשק היתה לבירת הח'ליפות . מעויה היה ראשון לשושלת הח'ליפים מבית אמיה , ששלטונם נמשך עד שנת 750 . בימי האמיים זכתה סוריה , שהיתה מרכז הח'ליפות , לשגשוג כלכלי ותרבותי , לבטחון וליציבות פנימית . מקצת הבנינים המפארים שנבנו באותה תקופה , כגון ארמונות ומסגדים , שרדו עד ימינו . אולם עם עליתה של שושלת הח'ליפים העבאסים באמצע המאה ה - 8 והעברת מרכז הח'ליפות לעיראק ירדה סוריה מגדלתה ונהפכה למחוז באימפריה המסלמית . במאה ה - 9 , כאשר נחלש השלטון המרכזי של העבאסים , השתלטו על סוריה שליטים עצמאיים או עצמאיים - למחצה . היא עברה מיד ליד ולא אחת פצלה בין שליטים שונים . במאה ה - ו ו כבשו הצלבנים את אזורי החוף והקימו בהם כמה נסיכיות . במאה ה - 12 התאושש השלטון המסלמי בסוריה והצליח להשתלט גם על מצרים . השליט המסלמי המפרסם בתקופה זו , צלאח אלדין , הביס את הצלבנים בקרב קרני חטים ( 1187 ) וכבש את ממלכת ירושלים הצלבנית . במאה ה - 13 השתלטו על סוריה הממלוכים שליטי מצרים . הם כבשו את הנסיכיות של הצלבנים והביאו לארץ בטחון ושגשוג כלכלי ודתי . בשנת 1516 היתה סוריה לחלק מן האימפריה הטורקית - עות'מאנית . היא חלקה לשלושה מחוזות - חלב , טריפולי ודמשק . מחוז דמשק כלל גם את רבה של ארץ - ישראל וכן את לבנון , שרק במחצית השניה של המאה ה - 19 היתה ליחידה מדינית בפני עצמה . מסוף המאה ה - 16 , כאשר נחלש השלטון המרכזי , שלטו בסוריה אמירים ( נסיכים ) מקומיים ומדי פעם פרצו בה סכסוכים , בעקר בין נוצרים לדרוזים . במאה ה - 19 החלו לפעל בסוריה מיסיונרים נוצרים , הן קתולים והן פרוטסטנטים . הם הקימו בתי - ספר רבים ושתי אוניברסיטאות בבירות - האוניברסיטה האמריקנית והאוניברסיטה הישועית ( סן ז'וזף ) . כך קמה שכבה של משכילים מקומיים , שהשפעו מתרבות המערב ופעלו למען תחית הלשון הערבית ותרבותה , וכן טפחו את רעיון הלאמיות הערבית . סוריה תחת שלטון צרפתי במלחמת העולם הראשונה נרקמה תכנית להקמת מדינה ערבית , שתכלל גם את סוריה . השתפים לתכנית זו היו השריף חסין ממכה , שעמד בקשרים עם מנהיגי התנועה הלאמית הסורית , ובריטניה , שהיתה שרויה באותה העת במלחמה נגד " מעצמות המרכז " , ובהן האימפריה העות'מאנית . ב - 1918 התמוטטה זו ולסוריה נכנס צבא בעלות - הברית , שכלל גם כח ערבי בראשות האמיר פיצל , בנו של השריף חסין . בעידודה של בריטניה החל צבאו של פיצל בהקמת ממשלה באזוריה הפנימיים של סוריה . דבר זה עורר את התנגדותה של צרפת , אשר אזורים אלה הבטחו לה בהסכם סיקס - פיקו ( שנחתם בינה ובין בריטניה ורוסיה בשנת 1916 ) . במהלך הסכסוך בין הממשלה הערבית של סוריה ובין הצרפתים הכרז פיצל ב - 1920 כמלך סוריה העצמאית . אך באותה שנה הענק לצרפת מנדט על סוריה ( ואשר בידי חבר הלאמים בשנת 1922 ) , והצרפתים פלשו למדינה . " מבצר האבירים " - מצודה גדולת ממדים שבה הצלבנים במאה ה - 12 בקרק שמצפון לחומס בימי שלטונם בחלק מסוריה . מבצר זה מפורסם מאוד בשם " קרק דה שוליה במשך ההיסטוריה שלטו בסוריה תרבויות ועמים רבים אשר השאירו את חותמם עליה . בתמונה - מנזר טקלה הקדושה , שנבנה בסוריה בתקופת השלטון הביזנטי בה , השוכן סמוך לכפר מעלולה שתושביו דוברים ניב של ארמית .

קודם  |  הבא