עמוד:200

מאות שנים היה המפרץ הפרסי בשולי ההיסטוריה . אפלו מעצמות אירופה הקולוניאליות במאה ה - 19 לא התענינו בו , חוץ מבריטניה , שתפסה מאחזים בודדים לחופו המערבי והקימה בהם תחנות להגנה על הדרך למושבתה הודו . הערבים והאיראנים , תושבי האזור המועטים , התפרנסו מדיג ומשלית פנינים . הנפט והמפרץ הפרסי מצב זה השתנה בתכלית מ - 1934 , כאשר בזו אחר זו נתגלו בארות נפט עשירות לחופי המפרץ , ומשנות ה - 60 גם במפרץ עצמו , בקדוחים תת - ימיים . המדינות בחופו המערבי , מקצתן חדשות - עיראק , כוית , ערב הסעודית , בחרין ואמיריות ערב המאחדות - נעשו לפתע מעצמות כלכליות . מכליות ענק החלו להלך במימי המפרץ בדרכן ליפן ולמערב אירופה , ואניות עם סחורות למיניהן לתושבי האזור הפליגו בכוון הפוך . ההמלה הגיעה לשיאה בשנות ה - 70 ומאז שככה במקצת , בין השאר בגלל חרם הנפט שהטילו מעצמות המערב על עיראק , אבל עדין זהו נתיב מים חשוב ביותר . חשיבותו לא תפחת כנראה בעתיד הקרוב והרחוק , מפני שעתודות הנפט לחופי המפרץ ובו עצמו הן מן הגדולות בעולם , ועוד עשרות רבות של שנים הן עתידות להיות מנצלות . שתי מלחמות בעת החדשה קרויות " מלחמת המפרץ " : מלחמת עיראק - איראן בשנים 1980 - 1988 ; ומלחמתה של קואליצית מדינות בראשות ארצות - הברית נגד עיראק , בחדשים ינואר - מרס 1991 - מלחמה שבה נורו טילי " סקאד " מעיראק על ישראל . אוקינוס ההודי מלחנות איראן - עיראק מלחמת המפרץ נפט ערב , חצי האי פרת וחדקל מפרקים המפרקים הם אזורי החבור בין עצם לעצם . באזור המפגש העצמות מצפות בסחוס , שהוא חמר גמיש המשמש כבולם זעזועים . במפרק הברך נפגשות עצמות הירך , השוק והפיקה . במפרק המרפק נפגשות עצמות האמה והזרוע . אזור המפרק עטוף במעטה קרומי חזק ובתוכו יש מעט נוזל , המאפשר את התנועתיות של המפרקים . אזור המפרק הוא אזור עדין וכל בזק או חבלה בו עלולים לגרם נכות או לפגימה בתנועתיות . חבלה במפרק יכולה לגרם שטף דם בתוך חלל המפרק , או להזיז את העצמות היוצרות את המפרק ומחזקות צמודות על ידי המעטה הקרומי . מחלות הפוגעות במפרקים בנוסף לפגיעות החיצוניות עלולים המפרקים להפגע גם על ידי זהום דלקתי ומחלות כלליות . מבין המחלות הפוגעות במפרקי הילדים בולטות דלקת המפרקים ( " דלקת פרקים " ) והקדחת הים תיכונית . דלקת מפרקים נגרמת בעקיפין על ידי חידק הסטרפטוקוקוס הגורם גם לדלקת הגרון ולמחלת השנית . כשבועים אחרי דלקת הגרון או השנית מופיעים כאבים , אדם ונפיחות במפרקים , והילד מתקשה ללכת . המחלה חולפת בתוך שבועות אחדים , המפרקים נרפאים לחלוטין , אולם המחלה עלולה להותיר אחריה מום לב . קדחת ים תיכונית היא מחלה הנפוצה בין תושבי אזור הים התיכון , ומכאן שמה . סימני המחלה הם דלקת של מעטפות קרומיות רבות בגוף : מעטה קרום הראה , מעטה קרום המעים , והמעטה הקרומי של המפרקים . החולה סובל מכאבי חזה , מכאב בטן ומכאבים , מאדם ומנפיחות במפרקים . הטפול במחלות המפרקים הוא שכיבה במטה ואספירין . לעתים נדירות נותנים גם את התרופה קורטיזון . מבגרים לוקים לעתים בדלקת מפרקים אחרת , הפוגעת במפרקי אצבעות הידים ומכנה בטעות " רימטיזם " או שגרון . תופעות אחרות הפוגעות במפרקי המבגרים הן השברים . אלה עלולים לפגע בעקר בראש עצם הירך . בעבר היה שבר כזה מונע מן החולה ללכת ומאלצו לשכב במטה תקופה ארכה . שכיבה כזו עלולה היתה להסתבך בדלקת ראות . כיום , בעזרת מכשיר הנקרא ארתרוסקופ , נתן לחדר למפרקים שונים ולבצע אבחנה מדיקת של המחלה וכן נתוחים עדינים ללא צרך בפתיחת המפרק . אי - פתיחת המפרק מונעת זהומים וחוסכת כאבים וימי אשפוז מרבים מהחולה . היום קימת אפשרות להשתיל מפרק מלאכותי מחמר סינתטי נקשה , וכך לאפשר לחולה ללכת כבר בימים הראשונים אחרי השבר . מפרקים מלאכותיים אפשר כיום להשתיל במפרקי הירכים , האצבעות והחליות ולשפר איכות חיים של נפגעי תאנות דרכים ומבגרים פגועי מפרקים . סחוס עצם שלד מצבי צבירה רב החמרים המכרים לנו יכולים להתקים בשלושה מצבים : כמוצק , נוזל או גז . שלשת המצבים הללו מכנים בשם מצבי צבירה . כאשר מחממים מוצק מעל לטמפרטורה מסימת הוא הופך לנוזל , וכאשר מחממים נוזל מעל טמפרטורה אחרת , הוא הופך לגז . שלשת המצבים האלה - מוצק , נוזל וגז - נקראים בשם מצבי צבירה . לדגמה , כאשר קרח מתחמם מעל 0 מעלות צלסיוס , הוא הופך למים , וכאשר מים מתחממים מעל 100 מעלות צלסיוס , הם הופכים לקיטור . הטמפרטורה שבה מוצק הופך לנוזל נקראת טמפרטורת התוך ( וגם טמפרטורת הקפאון , משום שבה הנוזל חוזר בעקבות גילוי הנפט באיזור , עלתה חשיבותו של המפרץ הפרסי ומכליות ענק החלו להלך במימיו . בתמונה - נפט מוזרם אל מכליות נפט בערב הסעודית . שלושה מצבי הצבירה שבטבע : גז - המולקולות נעות בחלל המיכל ומתנגשות זו בזו . נוזל - המולקולות נעות זו ביחס לזו בנפח קבוע . מוצק - המולקולות של החומר מסודרות במקומות קבועים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר