עמוד:65

כלי מחקר חשוב גם בפיסיקה ובכימיה וגם בתעשיה יש בו תועלת רבה . מתבוננים באמצעותו בגבישים זעירים ומגלים בעזרתו פגמים בחלקי מתכת . מבנה המיקרוסקופ במיקרוסקופ יש עדשות זכוכית השוברות את קרני האור העוברות דרכן ויוצרות תמונה מגדלת של העצם הנצפה . מיקרוסקופ פשוט מרכב מעדשה מרכזת אחת - עדשה שחלקה האמצעי עבה מקצותיה - הידועה בשם " זכוכית מגדלת " . כאשר מקרבים עדשה כזאת לעצם כלשהו , קרני האור היוצאות מן העצם נשברות ומגיעות לעין באפן שהעין רואה " תמונה מדמה " מגדלת של העצם . ההגדלה של מיקרוסקופ פשוט אינה יכולה לעלות על פי עשרה בערך . כדי להשיג הגדלה רבה יותר משתמשים במיקרוסקופ מרכב , שבו יש שתי עדשות מרכזות . העדשה הקרובה לעצם מכנה בשם עצמית , והעדשה הקרובה לעין נקראת עינית . העצמית יוצרת תמונה מגדלת - והפוכה - של העצם סמוך לעינית , והעינית מגדילה תמונה זו כפי שזכוכית מגדלת יוצרת תמונה מגדלת של עצמים ממשיים . ההגדלה היעילה במיקרוסקופ מרכב יכולה להגיע לפי 2,000 בערד . המיקרוסקופ האלקטרוני יכלתו של המיקרוסקופ הרגיל - המכנה גם מיקרוסקופ אופטי - מגבלת מכיון שלא נתן להבחין באמצעותו בפרטיהם של עצמים שגדלם נופל מארך הגל של האור הנראה - מחצית אלפית המילימטר בערך . אפשר לראות בו חידקים שגדלם הוא כאלפית המילימטר , אך לא וירוסים שגדלם הוא אחד חלקי עשרת אלפים של המילימטר בערך . אולם גם הוירוסים הזעירים אינם נמלטים מעינו של החוקר הודות למיקרוסקופ האלקטרוני , שבו מחליפה אלמת אלקטרונים מהירים את קרן האור . האלקטרונים נפלטים מ " רובה אלקטרוני " , שעקרו הוא תיל מתכת מחמם הנתון במתח גבוה . שדות מגנטיים וחשמליים מרכזים את האלמה ומפזרים אותה בדיוק כפי שעדשות מרכזות ומפזרות אלמת אור . האלקטרונים חולפים דרך העצם הנבדקי ופוגעים אחר כך במסך זוהר כדגמת מסך הטלויזיה . על המסך מתקבלת תמונה של העצם . מיקרוסקופים אלקטרוניים נבנו עוד בשנת 1932 , במעבדות אחדות בעולם , אולם נדרשו שכלולים רבים כדי להגיע למכשיר המשכלל שבו משתמשים היום . אחת הצורות המצלחות של המכשיר היא המיקרוסקופ האלקטרוני הסורק שבו אלמת אלקטרונים לא עוברת דרך העצם הנבדק אלא מחזרת מפניו , ויוצרת תצלומים של עצמים לא שקופים . בעזרת מיקרוסקופ אלקטרוני אפשר להגיע להגדלות של פי כמה מיליונים . פתוח חדש עוד יותר הוא מיקרוסקופ סורק , שבעזרתו אפשר כיום לראות תמונות של אטומים יחידים . אור אלקטרון לבנהוק , אנטוני ון עדשה מיקרופון מכשיר ההופך גלי קול לאותות חשמליים , ומשמש להקלטה ולהגברת הקול . את המיקרופון המצלח הראשון בנה אלכסנדר גרהם בל , ממציא הטלפון , בשנת 1876 . בל נסה להפך גלי קול לזרמים חשמליים בטלפון שהמציא , ולצרך זה בנה את המיקרופון . קימים סוגים רבים של מיקרופון . בסוג אחד גלי הקול מרעידים לוח אלומיניום דק הנמצא סמוך למגנט חזק , ועקב כך מתעוררים בלוח זרמים חשמליים בתדירות גלי הקול . בסוג אחר , רעידות הקרום לוחצות על שכבה של גרגרי פחם ומשנות את המוליכות החשמלית שלה , וזרם חשמלי מתמיד העובר בפחם משנה את עצמתו . יש מיקרופונים שבהם הקרום הרועד בהשפעת הקול צמוד לגביש פיאזו - אלקטרי , שבו מתעוררים זרמי חשמל בעקבות שנויי הלחץ . בימינו המיקרופון משמש לצרכים רבים : הוא חלק חשוב ברשמקול , באלפני רדיו וטלויזיה מקליטים בעזרתו את הקולות כדי לשדרם , נואמים משתמשים בו כדי להגביר את קולם ברמקול . בל , אלכסנדר גרהם טלפון קול רמקול רשמקול מירו , חואן ציר ספרדי , מהנציגים הבולטים של הציור הסוראליסטי ( " מעל המציאות " ) . נודע בכוון המיחד שנתן לזרם זה על ידי פתוח שפת סמלים מיחדת , המדגישה את הקסם שבחיים , בסגנון הדומה לזה של אגדות ילדים . חי בשנים 1893 - 1983 . חואן מירו נולד בעירה ליד ברצלונה . הרשמים הראשונים שספג בילדותו היו של הנוף המיחד של מחוז קטלוניה , השטחים החקלאיים , הקרבה לטבע - והאגדות המוזרות שעברו מאב לבן על חויות דתיות מפלאות ומעשי נסים בלתי מסברים . רשמים אלה יצרו בו יחס מיחד לעולם ולטבע , וכשהחל ללמד ציור בברצלונה הרבה לציר את הנופים הכפריים שבהם גדל . הציור ה " על - מציאותי " בשנת 1919 נסע חואן מירו בפעם הראשונה לפריס , בירת האמנות באותם הימים . שם הוא פגש באמן ספרדי אחר , פבלו פיקסו , שהיה כבר מפרסם כאחד מראשי הסגנון הקוביסטי . מירו השפע ממנו וכשחזר לספרד ציר ציורים מיקרוסקופ אלקטרוני . קרן האלקטרונים עוברת דרך עדשות מגנטיות , המרכזות אותה באמצעות שדות מגנטיים . לאחר שעברה דרך העצם היא פוגעת במסך וגורמת לפליטת אור . אפשר להתבונן במסך או לצלם אותו , וכך לראות את תמונת העצם המוגדלת .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר