מתוך:  > אביב חדש 11 > מים

עמוד:50

לפי שקולינו , בהתאם לצרכים בכל מקום - לא היה שום אזור בעולם סובל ממחסור במים . מחזור המים בטבע המים בטבע נתונים במחזור קבוע . בהשפעת השמש הם מתאדים מן השכבה העליונה של האוקינוסים והימים , ואדיהם נשאים באטמוספרה כלפי מעלה . שם הם מצטברים לעננים , נהפכים שוב למים נוזליים ויורדים על הארץ בצורת טפות גשם או פתיתי שלג . חלק ממי הגשם נגרים על פני האדמה וזורמים לנהרות , לימות ולאוקינוסים , ועל כן הם קרויים " נגר עלי " , וחלק מחלחל לתוך האדמה עד שהוא נתקל בשכבה בלתי חדירה למים . המים נאגרים מעל לשכבה זו ( " מי תהום " ) , ומשם הם פורצים החוצה בכח עצמם בצורת מעינות , נשאבים מבארות או נשארים בבטן האדמה . מי הגשמים הם מים נקיים כמעט לגמרי , ואלו מי הימות , המעינות , הבארות וכדומה מכילים שעור מסים של מלחים . בדרך כלל כמות המלחים קטנה ולא רק שאין בה כדי להזיק לנו , אלא שהיא אף מועילה . המלחים גם מעניקים למים את טעמם - בלעדיהם טעמם של המים תפל . בעית המחסור במים בעית המים , וליתר דיוק בעית המחסור במים , היא היום מן הבעיות החריפות בחלקים גדולים של העולם וגם בישראל . היא היתה קימת מאז ומעולם באזורים מדבריים , אך כיום היא קימת גם בהרבה אזורים אחרים . יש לכך שתי סבות עקריות . הסבה האחת היא הגדול המהיר של האכלוסיה : אכלוסית העולם גדלה פי יותר משלושה משנת 1900 עד 1996 . הסבה האחרת היא העליה בצריכת המים לנפש : הרחבו שטחי השלחין ( שטחי החקלאות המשקים ) גם במקומות שאפשר לקים בהן חקלאות בעל ( ללא השקיה ) , כי בעזרת ההשקיה אפשר לקבל יבול גדול יותר ליחידת השטח ; גדל השמוש במים בתעשיה ; וגם צריכת המים הביתית - לרחצה ולשטיפה וכדומה - גדלה לא רק עם גדול האכלוסיה , אלא גם לכל נפש . בגלל שני התהליכים האלה יחד גדלה צריכת המים פי חמשה ויותר במאת השנים האחרונות . האזור שלנו , המזרח התיכון , הוא אחד האזורים הבעיתיים ביותר מבחינת כמות המים העומדת לרשותו : חלקים גדולים של האזור הם מדבר , חלקים גדולים אחרים מקבלים רק כמות משקעים בינונית , ויש רק מעט נהרות גדולים . יש האומרים שהמלחמות העתידות באזור זה לא יתנהלו על שטחים , כי אם על מקורות מים . ואמנם כבר בעבר היו התנגשיות צבאיות סביב הטית מקורות הירדן , למשל . השליטה על מקורות המים במזרח התיכון היא סלע מחלקת בין ישראל לשכנותיה ; בין טורקיה ( החולשת על מקורות הפרת והחדקל ) לסוריה ועיראק ; ובין מצרים לסודאן ( על נצול מי הנילוס ) וללוב ( על נצול מאגרי מים תת - קרקעיים ) . בשיחות השלום המתנהלות בין ישראל לשכנותיה מאז אמצע שנות ה - 90 תופסת בעית המים מקום נכבד . הדעה הכללית בשיחות אלה היא שהעברת המים מאזור לאזור אינה אלא פתרון חלקי , היות שכל ארצות המזרח התיכון - חוץ מטורקיה ולבנון - סובלות ממחסור במים . למשל , הפרת הוא נהר גדול ושופע , אבל רב מימיו מנצלים כבר עתה על ידי שלוש המדינות שהוא עובר בהן - טורקיה , סוריה ועיראק , והן אפלו מסכסכות ביניהן בנושא זה : כל אחת רוצה לקבל נתח גדול יותר ממים אלה . דרכים לפתרון הבעיה יש כמה וכמה דרכים להגדיל את כמות המים הזמינים לאדם : א . להוביל את המים בצנורות ממעינות , מנהרות ומימות למקומות עניים במים ( כמו מוביל המים הארצי בישראל ) . ב . להקים סכרים על נהר עשיר במים , כמו סכר אסואן במצרים ; באפן זה מנצלים כמות גדולה יותר ממי הנהר וכך פוחתת כמות המים הנשפכת לים ללא תועלת . ג . להגביר את השאיבה ממי התהום על ידי קדיחת בארות נוספות . ד . תפיסת מי שטפונות והחדרתם לקרקע המים מכסים את רוב שטחו של כדור הארץ בצורת אוקיינוסים וימים , נהרות , נחלים , ימות ואגמים וגם קרח וקרחונים , שהם מים קפואים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר