עמוד:36

" משטחי צבע ואור . מצויים 03 ביצירתו של מטיס"ג'ז ( האקדמיה ) לאמנות הוא יצר , יחד עם צירים אחרים , את זרם ה " פוביזם " ( בצרפתית - חיות פרא ) , ועמד בראשו . את השם המוזר נתן להם מבקר אמנות , שנדהם מן הצבעים העזים שבהם השתמשו וטען שהם מצירים כ " חיות פרא " . מאז דבק בהם השם והיה לשמם הרשמי גם לאחר שסגנון ציורם התחבב על הקהל והבקרת . ציר של משטחי צבע ואור מטיס השפע בעקר מאמנות האסלאם ( הערבסקה ) ומאמנות מזרח אסיה , שלא נקטה סגנון המחקה את הטבע . סגנונו המיחד התפתח כאשר החל לציר , בהשפעת אמנות המזרח , תמונות שטוחות , ללא תחושת עמק , והמציא שטחים צבעוניים מיחדים שהכילו בתוכם אור . הוא קרא להם " משטחי צבע אור " . בעבר היו הצירים מתיחסים לאור ולצבע כאל שני יסודות נפרדים , אולם אצל מטיס הצבע הכיל בתוכו את האור . גם התאמת הצבעים שלו היתה יוצאת דפן . בחוש מיחד הצליח לשלב יחד צבעים שעד תקופתו נחשבו כבלתי נתנים לשלוב , והנועזות בגישה הצבעונית תרמה לציורו חריפות ורעננות . מטיס וקבוצת הצירים שעבדו עמו צירו אמנם נושאים מן הטבע , אך השתמשו בצבעים דמיוניים , עזים יותר מן הצבעים במציאות ושונים ממנה , צבעים שעשו מכל תמונה חגיגה צבעונית עליזה . ציורו המפרסם ביותר הוא " הסטודיו האדם " , שבו נראה חדרו של הציר כשהוא צבוע מן הרצפה עד לתקרה באדם בוהק וחושני . מטיס נהג לומר , שלכל צבע יש כח ותנועה משלו : לצבעים מסימים יש כח משיכה אל מחוץ לתמונה , ולאחרים יש כח דחיפה אל תוך התמונה . הוא מארגן את הצבעים באפן שהכחות הצבעוניים יאזנו זה את זה , כמו ביצירה מוסיקלית . ביצירותיו אין סמלים , שלהם התנגד - וכל ציוריו מביעים יפי ושמחת חיים בלבד . מטיס עסק גם בפסול , בליתוגרפיה ( אמנות ההדפס ) ובאיורים . בסוף ימיו , כשהיה כבר חולה מאוד ולא היה מסגל עוד לציר , עסק בהדבקת צורות צבעוניות פשוטות - בדרך כלל צורות עלים - על משטחים לבנים . אפלו בתמונות אלה , שלכאורה אין בהן דבר , הוא הצליח להגיע לארגון שיש בו יפי רב . במשפט מפרסם על הציור אומר מטיס , שרצונו הוא כי אמנותו תהיה כמו כרסה נוחה , שאדם יוכל לנוח בה , ולמצא מעט נעם ואשר . תמונותיו של מטיס נמצאות היום בכל המוזאונים החשובים בעולם , וביחוד במוזאון ארמיטז'בסנט פטרבורג שברוסיה , שבו מעטרות יצירותיו המרהיבות " הרקוד"ו " המוסיקה " את גרם מדרגות המוזאון . אמנות מודרנית ופוסטמודרנית מטרניך , קלמנס מדינאי אוסטרי . בקש לשמר על אחדותה של אוסטריה רבת הלאמים , בתקופה שבה החלה התעוררות לאמית באירופה בעקבות המהפכה הצרפתית . היה מערב בחתימת הסכמים מדיניים מרכזיים בין מעצמות אירופה במחצית הראשונה של המאה ה - 19 . חי בשנים 1773 - 1859 . מטרניך נולד בקובלנץ , למד באוניברסיטת סטרסבורג וב - 1794 עבר לוינה ונשא לאשה את נכדתו של קנצלר ( ראש ממשלה ) אוסטריה לשעבר . נשואים אלו פתחו בפניו את שערי החברה הגבוהה שבחצר הקיסר - שליט הממלכה האוסטרו - הונגרית . סיעו לו בכך תכונותיו האישיות : הוא היה פתוח לבריות , איש נעים שיחה , בוטח בעצמו עד כדי התנשאות ובעל השכלה מקיפה . בשנת 797 ר הצטרף מטרניך לשרות הדיפלומטי ובתוך זמן קצר התקדם אל עבר הפסגה . ב - 1803 הוא נתמנה לשגריר אוסטריה בברלין בירת פרוסיה , ואחרי מפלת אוסטריה במלחמתה עם צרפת ( ב - 1805 בקרב אוסטרליץ ) העבר מטרניך לפריס לפי בקשתו המפרשת של נפוליון . דווחיו על קשיים של צרפת בספרד ( שהיתה בה התקוממות עממית נגד נפוליון ) , תרמו להחלטתה של אוסטריה לחדש את המלחמה בצרפת . מ - 1809 כהן מטרניך כשר החוץ של ארצו . בנגוד לחוגי האצלה בארצו , הוא שאף לכונן יחסים טובים עם נפוליון בונפרט , תוך שמירה על עצמאות ארצו . הוא קוה בכך לרסן את נפוליון , להרחיב את הקרע בין נפוליון לבין רוסיה ולהרויח זמן כדי לחזק את מעמדה של אוסטריה באירופה . ואמנם , למרות שהושיט לנפוליון עזרה ( סמלית , יש לומר ) במלחמתו ברוסיה , השכיל מטרניך לשמר על ניטרליות ועל הקשרים עמו . אולם לאחר שהבין כי נכשל במאמציו להביא לרסון רצון ההתפשטות של נפוליון בונפרט , הצטרפה אוסטריה סופית לברית כלל - אירופית נגד נפוליון . הסכם פריס ו " קונגרס וינה " נפוליון הובס במלחמה נגד רוסיה ב - ו 812 , ואחר כך נחל תבוסה גם בגרמניה . התפשטותו נעצרה . ב - 1814 הגיעו צבאותיהם של בעלי הברית לפריס . בחוזה השלום שנחתם בפריס ( 1814 - 1815 ) היתה למטרניך עמדת מפתח . הוא עמד על כך שהמנצחים לא ישפילו את המנצחים . השאיפה להחזיר את שווי המשקל בין המדינות הגדולות באירופה , שהופר במלחמות הממשכות , אפינה את מדיניותו . ואמנם , ההסדר שהשג ב " קונגרס וינה " ( 1814 - 1815 ) , שבו היתה למטרניך השפעה רבה , תאם בדרך כלל מדיניות זו . בועידה

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר