עמוד:25

" הפתרון הסופי " - מחנות השמדה בשנת 1941 , עם פלישתם לברית - המועצות , החלו הנאצים לבצע רציחות המוניות של יהודים . יחידות מיחדות של הס"ס , שנקראו " אינזצגרופן " , היו ממנות על ההרג . בתחלה היו אוספים את היהודים ויורים בהם ליד בורות גדולים , שנכרו לעתים על ידיהם ושמשו להם כקבר . אחר כך החלו להשתמש גם במשאיות מות . לארגז המשאית הקטן והאטום היו דוחסים מספר רב של יהודים , ואז היו מזרימים לתוכו גז , וכך חונקים למות את הכלואים . בשיטות אלה נרצחו כמיליון יהודים . בשנת 1942 , החליטו הנאצים על תכנית " הפתרון הסופי של בעית היהודים " , שמטרתה לחסל את כל יהודי אירופה . על פי תכנית זו הוקמו מחנות כמו חלמנו , בלז'ץ , סוביבור , טרבלינקה , מידנק ואושויץ - בירקנאו , שבהם בצעה ההשמדה ההמונית . תאי גזים להמתה ומשרפות לשרפת הגופות התקנו במחנות מות אלה , והגרמנים החלו לשלח אליהם קבוצות של יהודים מן הגטאות . בשער המחנה היו עורכים " סלקציה " : מיון בין הבריאים והחזקים שנשלחו לעבד במחנה , לבין הילדים , הזקנים והחולים שלא היו כשירים לעבודה ולכן נשלחו מיד לתאי הגזים . הנדונים למות הצטוו להתפשט ולהכנס ל " מקלחות חטוי " , שלא היו אלא תאי מות שלתוכם הזרם הגז הקטלני ציקלון 8 . את הגויות היו אוספים אסירים יהודים , שנקראו " זונדרקומנדו " , ושורפים אותן במשרפות מיחדות ( " קרמטוריום " ) . ב " יעילותם " הרבה אספו הנאצים גם את חפצי הנרצחים ונצלו את גופותיהם עד תם : שער הנשים גלח ונאסף , שני זהב נעקרו והתכו , והבגדים והחפצים מינו ונשלחו לגרמניה לשמושם של הגרמנים . גם אלה שלא נשלחו מיד למות , לא הצליחו לשרד זמן רב בתנאי המחנה . בנוסף לעבודת הפרך , היו אסירי המחנות חשופים לקר , למחלות ולהתעללות מצד הסוהרים . מנות הרעב גרמו לאסירים להפך ל " מוזלמנים " , שלדי אדם . למרות שהגרמנים נסו להסתיר את דבר קיומם של מחנות ההשמדה , החלו הידיעות על קיומם להגיע לעולם החפשי בשלב מקדם למדי . אולם דבר לא נעשה כדי לעצר את מכונת המות הנאצית , ומיליוני יהודים ובני עמים אחרים נכחדו במחנות אלה . רק לקראת סיום המלחמה , ב - 1945 , כאשר חילי בעלות הברית ( ארצות - הברית , אנגליה , צרפת ורוסיה ) גברו על הגרמנים ונכנסו למחנות , התגלתה הזועה במלאה . לאחר המלחמה נותרו רבים מהמבנים ששרתו את הנאצים במחנות , והם משמשים עדות לפשעים המחרידים שבצעו בהם . בשנים האחרונות יוצאות משלחות של בני נער ישראלים ויהודים מהעולם כלו לבקר באתרי המחנות כדי לכבד את זכר הנרצחים ולשמר את זכר הזועה כדי שלא תתרחש שנית . אושויץ בוכנולד גזע גטו היטלר , אדולף ליל הבדלח מלחמת העולם השניה נאציזם שואה מחפוז , נגיב סופר מצרי בעל שרשים עמקים בחיי החברה והמדינה . זוכה פרס נובל לספרות . נגיב מחפוז נולד ב - 1912 . הוא נמנה עם דור המשכילים שצמח וגדל בשנות ה - 30 על רקע המאבק בין שלשת הכחות הפוליטיים המרכזיים במצרים באותה תקופה : ארמון המלך , מפלגת ה " ופד " ( המפלגה הלאמית הראשית ) והכובש הבריטי . מחפוז , כסופרים מצרים אחרים , חפש דרך להשפיע על העם על ידי העלאת עברו המפאר בתקופת הפרעונים . בספריו ההיסטוריים יש חדושים וידע מפלג הן מבחינת הנושאים והן בסגנון הכתיבה , שהצטין בפשטותו . את חבוריו בעניני חברה התחיל לכתב אחרי מלחמת העולם השניה ובהם הוא תאר את חיי המעמד הבינוני בארצו . ב - 945 1 כתב את ספרו " קהיר החדשה " , שהקנה לו פרסום רב , ובשנים 1956 - 1957 את הטרילוגיה הקהירית . שתיקה והתחדשות זמן - מה לאחר שכונן במצרים משטר ההפיכה ( ב - 1952 ) , בהנהגת קבוצת הקצינים החפשיים , חדל מחפוז לכתב . לדבריו , נעלם המניע לבקרת חברתית , אשר דחף אותו לכתיבה . רק כעבר חמש שנים הוא חדש את פעילותו וכתב את ספרו " הגנב והכלבים " , המגולל את קורותיו של גנב ששחרר מכלאו , שב לעולם הפשע ומצא לבסוף את מותו בידי המשטרה . מחפוז פרסם דברי משל , שבהם מתח בקרת עקיפה על משטרו של נאצר ועל הנוכחות הסוביטית במצרים . יצירותיו עוררו בקרת מצד אנשי הדת המסלמית במצרים . אחד מספריו " אנשי שכונתנו " נאסר להפצה בארצו . שכונת ילדותו , שאותה הרבה מחפוז לתאר בספריו , הפכה במרוצת הזמן משל וסמל לחברה כלה . גלת הכותרת ביצירתו הספרותית של מחפוז היא " הטרילוגיה הקהירית " - שלושה רומנים המתארים את החיים בסמטה ובשכונה בקהיר , שבהן נולד הסופר ועשה את שנות ילדותו . מחפוז כתב את ספריו על פי מסרת הרומן הראליסטי המערבי . סגנון זה בולט במיחד ברומן " סמטה בקהיר " , שפרסם ב - 1974 . רומנים ידועים אחרים שלו הם " פטפוטים על הנילוס " ( 1966 ) , " אהבים בגשם " ( 1973 ) ו " מירמר " ( 1967 ) . בשנת 1988 היה נגיב מחפוז לסופר הראשון הכותב בערבית , שזכה בפרס נובל לספרות . היבול הספרותי שלו מסתכם עד כה בעשרות רומנים וספורים קצרים , שמקצתם תרגמו לעברית . מחפוז היה מהתומכים הנלהבים בכינון השלום בין מצרים לישראל . ערבית , לשון וספרות מחנה הריכוז מאוטהאוזן שבאוסטריה , שיותר משליש מאסיריו נספו עקב מעשי האכזריות שנעשו בו , משוחרר על ידי חיילי ארצות - הברית במאי 1945 .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר