עמוד:202

השתנה . השמנים נקלטים במעי אחרי פרוק על ידי תססים מפרקי שמן , הנפרשים למעי מבלוטת הלבלב . הם חוזרים ומתרכבים בתוך דפן תאי המעי , ומשם נשאים על ידי חלקיקים מיחדים שבדם אל הכבד . השמנים חשובים בתהליכים כימיים שונים המתרחשים בגוף , ובמיחד הם מקור עשיר של אנרגיה קלורית . אם גרם חלבון וגרם סכר נותנים כל אחד בעת שרפתם ארבע קלוריות , הרי גרם שמן נותן תשע קלוריות , והגוף יודע לנצל זאת במצבים של חסר אנרגיה . לכן אדם שמזונו דל באנרגיה הולך ומרזה , עד שהוא מנצל את כל מאגרי השמן שבגופו . השמן גם מצפה , מגן ומונע חבלה מאיברים שונים בגוף . הוא גם משמש כעטיפה תת - עורית מיחדת המונעת אבוד חם מהגוף לסביבה . חשיבות הויטמינים והמלחים היום ידוע , שהגוף זקוק לויטמינים כדי להמנע ממחלה ולתפקד כראוי . ויטמין אי ( A ) חשוב לראיה תקינה בלילה , ולמבנה עור תקין . הוא נמצא בביצים , בחלב , בדגים , בפרות ובירקות . ויטמינים שונים מהקבוצה בי ( B ) הנמצאים בכבד ובשמרים , חשובים לפעלה תקינה של מערכת העצבים בגוף : חסר בויטמין 1 B גורם למחלת ברי - ברי , שבטויה דלקת עצבים ושתוקים . חסר בויטמין 2 B גורם פצעים בלשון ובזויות הפה . חסר בויטמין 6 B גורם רעידות והתכוציות . ויטמין 12 B לעמת זה , חשוב למערכת העצבים המרכזית וליצירה תקינה של תאי הדם האדמים . חסר בויטמין זה מביא למחלת חסר דם ( אנמיה ) , שבה תאי הדם האדמים נראים גדולים , בנגוד לחסר דם הנובע מחסר ברזל , המקטין את תאי הדם האדמים . ויטמין סי ( C ) חשוב לבנין העצמות ולרקמות החבור . הויטמין נמצא בשפע בפרי ההדר . חסר בויטמין זה גורם הפרעות ועוות בגדילת העצמות , מביא לדמום החניכים , לשטפי דם מתחת לעטיפות העצם . מחלת חסר הויטמין נקראת בשם צפדינה . ויטמין די ( ( D ) נוצר בעור הגוף בהשפעת הקרנים האולטרה - סגלות של השמש . ויטמין זה חשוב בתהליכי הגדילה של העצמות . מחסור בויטמין די גורם למחלת רככת העצמות , להפרעות בגדילה ולעוותים במבנה עצמות הגוף . ויטמין די יחד עם ויטמין אי ( A ) נתן בצורת טפות או בזריקות לכל תינוק בישראל עד גיל שנה . משערים כי ויטמין אי ( E ) חשוב לתהליכי הרביה , לאחוי פצעים ולמניעת חסר דם מיחד עם חסר טסיות דם בילודים רכים . ויטמין אי נמצא ברב הפרות והירקות . מבין המלחים או המינרלים , חשוב לגוף הברזל , שכאמור הוא חיוני ליצירת תאי הדם האדמים . מלח אחר הדרוש לבנין עצמות הגוף והשנים הוא הסידן . חסר בסידן גורם לקוי במבנה השנים והעצמות . מלחים נוספים הדרושים לתפקודיו התקינים של הגוף הם : מלחי נתרן , אשלגן , מגנזיום , אבץ ונחשת . אנזימים גלוקוזה ויטמינים חלבונים חמצות אמיניות סכר , סכרים עכול , מערכת פחמימות קלוריה שמנים מזר , בנימין ארכאולוג , היסטוריון וחוקר מקרא ישראלי . חי בשנים 1906 - 1995 . בנימין מזר נולד בריסיה ולמד בעקר בגרמניה . הוא עלה לארץ ב - 1928 ואת חפירתו הארכאולוגית הראשונה בצע ברמת רחל הסמוכה לירושלים ב - 1931 . חפירה זו , וכן הסקרים הארכאולוגיים שבצע בשנות ה - 30 , נערכו מטעם החברה לחקירת ארץ - ישראל ועתיקותיה , אשר ברבות הימים הוא עמד בראשה . מזר נהל את החפירות בבית שערים , בתל קסילה , בעין גדי , ומשנת 1968 עמד בראש המשלחת החוקרת את השטח הדרומי והמערבי של הר הבית . בחפירות אלה , שהתמשכו על פני כ - 10 שנים , חשף מזר את שרידי חומות המקדש מימי הורדוס , שנחרבו בידי הרומאים בשנת 70 לספירה . לצד עבודתו כארכאולוג למד מזר באוניברסיטה העברית בירושלים היסטוריה ישראלית של תקופת המקרא , וכן גאוגרפיה היסטורית . בשיטת המחקר שלו הוא שלב את השיטה הבלשנית - ההיסטורית עם המחקר הארכאולוגי וההיסטורי . שיטה זו מצאה את בטויה במאות המחקרים והמאמרים שפרסם והשפיעה על הדור החדש של החוקרים הישראלים שלמדו תורה מפיו . בשנות ה - 50 כהן בנימין מזר כרקטור האוניברסיטה העברית וכנשיאה ותרם רבות להקמת הקמפוס בגבעת רם . בנימין מזר היה העורך הראשי של האנציקלופדיה המקראית . ארכאולוגיה בית שערים הר הבית עין גדי המזרח התיכון האזור הגאוגרפי שמסביב לאגן המזרחי של הים התיכון ומזרחה ממנו , עד גבול איראן ופקיסטן . נוהגים לכלל גו את ארצות דרום - מערב אסיה - טורקיה , סוריה , לבנון , עיראק , ירדן , חצי האי ערב , ישראל - וכן את מצרים . יש המרחיבים וכוללים בו גם את איראן מכאן ואת סודאן מכאן . המנח " המזרח התיכון " נעשה שגור בעקר מאז מלחמת העולם השניה . הוא בא להחליף את המנח " המזרח הקרוב " , שהיה מקבל עד אז . אולם יש שפות שבהן עדין מוסיפים המזון חייב לספק לאדם את כל אבות המזון בכמות מספקת , אך ללא עודף שעלול להזיק . על כן תפריטו של האדם צריך להיות מגוון ולכלול סוגי מזונות שונים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר