מות

עמוד:199

להתגלגל בגוף של אדם או בעל - חיים אחר ולהמשיך בכך את החיים . הסינים האמינו שהאדם היפך במותו לרוח המסיעת לבני משפחתו . אמונה זו הביאה לפלחן אבות בחייהם , כדי שיהיו מרצים ויסיעו למשפחה אחרי מותם . האינדיאנים האמינו שלאחר המות הנשמה ממשיכה את החיים במקום אחר , חפשית מכל ההגבלות שהיו מוטלות עליה במשך שנות החיים . היונים האמינו שרק האלים הם בני אלמות , וברצונם להמשיך את חייו של אדם מסים היו הופכים אותו למשהו אחר . במיחד נטו האלים לשמר על חיי האוהבים , כמו באגדה על קאוכס שיצא לשליחות וטבע בים , ואלקיונה , שאהבה אותו מאוד , קפצה למים כשראתה את גופתו בין הגלים . האלים שהעריכו מאוד את האהבה הפכו את קאוכס ואלקיונה לצפורים , שתמיד אפשר לראותן מעופפות יחד או רוכבות על פני הגלים . המות וקדשת החיים מותו של אדם מהוה נקדת משבר בחיי בני משפחתו וידידיו . הם חשים תחושה קשה של אבדן , הלם , צער עמק , געגועים ולעתים גם רגשות אשם . למות יש גם צד משפטי . תעודת פטירה שרופא חתם עליה או עדות של ממחה משמשים הוכחה למותו של אדם ורק לפיה נתן להוציא רשיון לקבר את המת . מנהגי הקבורה והאבלות על המת שונים בדתות ובתרביות שונות , ונובעים מהדרך שבה עמים אלה תופסים את המות : כמצב סופי שאינו נתן לשנוי , כפעלה סופית שתתבטל רק כאשר המתים ישובו לתחיה ביום הדין , או כמעבר בין צורת קיום אחת לצורת קיום אחרת . רב הדתות מקדשות את החיים ושוללות התאבדות או הפסקת חיים בדרך אחרת - רצח , המתת חסד ( גרימת מות או הפסקת החיים כדי למנע את הארכת יסורי הגוף או הנפש החולים ) . אבלות אגדה גלגול נשמות התאבדות מיתוס קבורה תחית המתים בתרבויות ובדתות שונות רווחת האמונה בקיומם של חיים לאחר המוות . במצרים העתיקה , למשל , ציידו את המתים במזון ובפריטי רכוש יקרים לשימושו של המת . בתמונה - דף מ - ספר המתים'המצרי הקדום , העוסק בדרכי הבאת המת לקבורה . ציור קיר מהמאה ה - 15 המתאר את " מחול המוות " המוות נתפס בקרב פשוטי העם בימי הביניים באירופה כגורם מפחיד המאיים בקביעות על האדם .

קודם  |  הבא